אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> שביתה ושירותי תיירות

שביתה ושירותי תיירות

מאת: רוני גולן, עו"ד | תאריך פרסום : 17/11/2004 12:00:00 | גרסת הדפסה

שביתה ושירותי תיירות

רוני גולן, עו"ד

זכותם של עובדים לשבות מגלמת בתוכה ערכים סוציאליים חשובים, אך לא פעם הפעלת לחץ כוחני על המעבידים, נעשית על גבו של הציבור. על ציבור זה נמנים גם צרכני וספקי שירותי התיירות, הנאלצים לספוג את נזקי השביתות וההשבתות. עו"ד רוני גולן דן בשאלות המתעוררות בהקשר זה, לרבות בשאלה מי נושא בנזקי התייר-הנפגע שאיבד את חופשתו ואת כספו, ועד כמה יוכל הנפגע להיפרע מהשובתים

 
 

שביתה והזכות לשבות עשויים להיתפש כמגלמים ערכים סוציאליים חשובים. עם זאת, לעיתים הציבור נתקל בהפעלת כח על דרך שביתה, שכל מטרתה להפעיל לחץ על המעבידים, על גבם של הצרכנים.

דברים שנאמרו ב- 1987 יפים גם לימינו:

"המציאות של ימינו מלמדת, שרבו המקרים, שבהם מבקשת קבוצת עובדים, שניתנה לה, מכוח תפקידה או למעשה, שליטה על שירותים ציבוריים או גישה למוקדים של צורכי הכלל לעשות שימוש בכוח שניתן לה כדי להשיג את ידיה כלפי המעביד באמצעות לחץ בלתי נאות על הציבור על-ידי הכרזת שביתה; כל כוח בלתי מבוקר סופו שימוש לרעה בזכות לשביתה...ראשיתה של זכות השביתה ברצון לאזן בין עמדתם הנחותה של העובדים לבין כוחם הדומיננטי של המעבידים. הדין התערב כדי לאזן את האינטרסים ההדדיים, כאשר ידם של העובדים הייתה על התחתונה; לא נבצר ממנו להתערב, כאשר במערכת היחסים שבין העובדים לצד שלישי יד, האחרון על התחתונה".

ע"א 593/81 מפעלי רכב אשדוד בע"מ נ' ציזיק, פ"ד מא (3) , 169, 195 – 196.

הצד השלישי אליו מתייחס בית המשפט העליון הוא הציבור הנזקק לשירותים השונים המסופקים על ידי השובתים, או השירותים אשר הם מונעים את הפעלתם.

 לשביתה עשויות להיות השלכות על הנזקקים לשירותי תיירות והן על ספקי התיירות:

התיירים אינם יכולים לצאת לחו"ל ולקבל את השירותים שרכשו; ספקי השירותים, המוכנים בעצמם לספק את השירותים שהוזמנו אצלם, אינם יכולים לספק את השירותים, שכן צד שלישי (השובתים, המשביתים או מי שעומד מאחוריהם) מונע מהם לעשות כן.

שאלות עיקריות העולות בהקשר זה, הן:

  • האם הספק חייב לספק את השירותים שהוזמנו, על אף השביתה ?
  • על מי יחולו נזקי השביתה ? בהקשר זה יש להבחין בין נזקים ישירים: האם התייר יאבד את השירותים שהזמין ואת הכסף ששילם עבורם, בשל העובדה שנבצר ממנו לקבל את השירותים ? שמא ספק שירותי התיירות יספוג את הנזק הכספי ? לבין נזקים עקיפים: עוגמת נפש, אובדן ימי חופשה, אובדן הנאה וכדומה.
  • האם ניתן לתבוע את המשביתים (או את הארגון המקצועי העומד מאחוריהם) בנזקים הישירים והעקיפים שהשביתה גרמה ?

האם הספק חייב לספק את השירותים שהוזמנו ?

הטענה העיקרית העומדת לספק שירותי תיירות או תעופה במקרה של שביתה, היא כי ההתקשרות בין הצדדים (החוזה) סוכלה.

סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תש"ל - 1970, קובע:

"פטור בשל אונס או סיכול החוזה

18. א) היתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי-אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים.

      ב) במקרים האמורים בסעיף-קטן (א) רשאי בית המשפט, בין אם בוטל החוזה ובין אם לאו, לחייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה או, על פי בחירה כאמור בסעיף 9, לשלם לו את שוויו, ולחייב את המפר בשיפוי הנפגע על ההוצאות הסבירות שהוציא ועל ההתחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר לשם קיום החוזה, והכל אם נראה לבית המשפט צודק לעשות כן בנסיבות הענין ובמידה שנראה לו".

על פי סעיף זה, אם הפרת החוזה היתה תוצאה מנסיבות שהמפר לא ידע עליהן ולא היה עליו לדעת עליהן בעת כריתת החוזה ואף לא יכול היה למנען ולא ניתן לבצע את החוזה, ההפרה אינה מהווה עילה לאכיפת החוזה (דהיינו לקיומו) או לפיצויים.

האם יושב הכסף ששולם היא שאלה הנתונה להחלטתו של בית המשפט, אשר רשאי להורות על השבה או להורות על תשלום שוויו של השירות, ואף לחייב את הצד שלא יכול לקיים את חיוביו בתשלום הוצאות סבירות שהצד הנפגע הוציא. בית המשפט מונחה במקרים כאלה בשאלת צדק, כלומר "אם נראה לבית המשפט צודק לעשות כן בנסיבות הענין".

נשאלת השאלה בהקשר זה, האם שביתה מהווה סיכול.

אסון התאומים (11.9.2001) הוכר על ידי בית המשפט כסיכול התחיבותה של אל על להטיס נוסע ליעדו (ת"ק 14182/01 שגב עמית נ' חברת אל על (לא פורסם) (פס"ד מיום 17.3.2002)).

עיכובים בלוח הטיסות עקב שביתת מתדלקים בנמל התעופה בן גוריון ובשל החריגה ממכסת שעות העבודה והמנוחה של הטייסים הוכרו (אגב אורחא) כסיכול (ת"ק 6019/02 (תל אביב) באום אליעזר ואח' נ' איבריה נתיבי אויר ספרדיים בע"מ (לא פורסם) (פס"ד מיום 3.9.02)

לעומת זאת, שביתה כללית במשק לא הוכרה כסיכול (ת"ק (פתח תקוה) 1265/04 ד"ר פלד יואב נ' חב' התעופה אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ (לא פורסם) (פסק דין מיום 1.7.04)).

על מי יחולו נזקי השביתה ?

השאלה מי ישא בנזקי השביתה, קשורה קשר אמיץ אל השאלה הקודמת- האם הספק חייב לספק את השירותים. אם הספק חייב לספק את השירותים על פי דיני החוזים, הרי משכשל לספקם, הוא עשוי לחוב בפיצוי הנפגע מכח דיני החוזים.

כאשר מדובר על שביתה רחבת היקף, שבה נזקים עצומים הן לגופים התיירותיים והן לנוסעים, עשויה להתעורר שאלת ביזור הנזק, דהיינו חלוקתו של הנזק בין מספר רב של גורמים, על מנת שלא להטיל את הנטל על מספר מצומצם של נפגעים.

מכל מקום, מי שספג הפסד הנובע משביתה, יכול לשקול הגשת תביעה נגד השובתים, כמפורט להלן.

תביעת נזקי שביתה מאת השובתים

פסק הדין הראשון אשר דן באפשרות לתבוע נזקי שביתה מאת השובתים ומהארגון המקצועי שעומד מאחוריהם היה על רקע שביתה בנמל חיפה בחודש אפריל 1977. מפעלי התעשייה שניזוקו מהשביתה ביססו את תביעתם בעילות ניזקיות שונות: מיטרד לציבור (ס' 42 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; מיטרד ליחיד; הפרת חובה חקוקה של תקנות 63, 64, 68 ו – 72 לתקנות הנמלים, תשל"א – 1971 ורשלנות.

בשנת 1981 דחה בית המשפט המחוזי בחיפה את התביעה, ורק בקיץ 1987 קיבל בית המשפט העליון את ערעור התובעים וקיבל את תביעתם בעילת רשלנות.

בפסק דינו של בית המשפט העליון מבוטאת גישה זהירה, תוך שבית המשפט מציין:

"פסק דין זה הוא הראשון הנדון בבית-משפט זה המבסס את האפשרות לתבוע נזקי שביתה בעילת הרשלנות; הנושא הוא רגיש ומסובך, ויש להיזהר מהכללות מיותרות. גישתנו היא, שיש להניח לסוגיה הנדונה להתפתח באופן הדרגתי. כבר הצבענו על החשיבות שנודעת לשביתה בתודעת הציבור בישראל כאמצעי חברתי-כלכלי מאזן, ויש להיזהר מקביעת קן הגבול של החובה רחוק מדי. אמת נכון הדבר, שציבור השובתים אינו זכאי לחסינות מפני תביעת נזיקין, אך מאידך גיסא אסור שיווצר מצב, שאימת החיוב בפיצויים תיפול על ציבור השובתים עד כדי הרתעתם מהכרזת שביתה לגיטימית".

ע"א 593/81 מפעלי רכב אשדוד בע"מ נ' ציזיק, פ"ד מא(3) , 169, 194 – 195.

מאז פסיקת בית המשפט העליון בפרשת מפעלי רכב אשדוד נעשו נסיונות מעטים בלבד להגיש תביעות נזיקין נגד השובתים. ענין אחד ממתין עדיין (9/04) לפסיקת בית המשפט המחוזי בתל אביב.

בשנת 2001 קבע בית משפט השלום בירושלים, כי על מועצת הפועלים ועל השובתים חלה אחריות לנזקי המעביד, בעילה של רשלנות (סעיף 35 לפקודת הנזיקין) ועיכוב נכס שלא כדין (סעיף 49 לפקודת הנזיקין), אולם לא דן בעילות נוספות, משום שלא נמצאו בתחום סמכותו, אלא בתחום סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה.

ת.א 017226/95 בית"ר תור בע"מ ואח' נ' מועצת פועלי ירושלים ואח', (לא פורסם) (פס"ד מיום 6.9.01).

בשביתת הנמלים בחודש נובמבר 2003 התבטא בית הדין הארצי לעבודה באופן שניתן להבין ממנו, כי פעולות השובתים גורמות נזק לציבור, באומרו:

"עם כל ההבנה לחששם וזעמם של עובדי הנמלים אשר צפו בכניסת האונייה לרציף מספנות ישראל, לא היתה הצדקה לשביתה בת ארבעה ימים. אין כל פרופורציה בין הנזק והפגיעה שניגרמו לעובדים על ידי הכנסת האונייה לבין הנזק שנגרם למשק בגין השביתה".

ס"ק 12/03 בש"א 511/03 רשות הנמלים ואח' נ' הסתדרות העובדים החדשה – האגף לאיגוד מקצועי ואח' (לא פורסם) (החלטה מיום 17.11.03).

לסיכום ניתן לומר שלספקי התיירות השונים עומדת הגנת הסיכול כאשר נבצר מהם לספק את השירותים עקב שביתה או השבתה שאינה קשורה אליהם, אולם הפסיקה בענין זה איננה עיקבית וטרם נאמרה המילה האחרונה בענין זה על ידי ערכאה גבוהה.

מצד שני, זכותם של הנפגעים משביתה לתבוע את נזקיהם הוכרה על ידי בית המשפט העליון ואף יושמה במקרים מתאימים, ועל כן, אין מניעה שתייר שנפגע משביתה יתבע את נזקיו מהשובתים או מארגון העובדים שעומד מאחורי השביתה.


* עו"ד ונוטריון רוני גולן מתמחה גם בדיני תיירות ותעופה ועוסק בבוררויות וגישורים (www.golan-law.co.il). מקימו של אתר האינטרנט משפט ותיירות www.tourism-law.co.il , חבר בפורום הבינלאומי של עו"ד המתמחים בדיני התיירות והנסיעות (IFTTA) וחבר בועדת הגישור והבוררות של ועד מחוז ת"א של לשכת עורכי הדין.

** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.


המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ