לפסק הדין בעניין פלוני נגד פלונית
בית המשפט העליון קבע, כי בית הדין הרבני מוסמך לדון בתביעת הגירושין שהגישה המשיבה נגד העותר, וזאת למרות שבני הזוג הינם אזרחי צרפת, אינם מתגוררים, ולא התגוררו מעולם בישראל באופן קבוע.
סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים קובע, כי עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים.
בעבר, קבעה הפסיקה כי לצורך התקיימות תנאי התושבות נדרשה ישיבת קבע בישראל, אך לדברי השופטת ארבל "עם הזמן הורחבה והוגמשה פרשנות זו, בין היתר על רקע חלוף הזמן, שינויי העיתים, והדינאמיות והמוביליות (או הניעות) המאפיינות כיום יותר מבעבר את חיינו בכלל ואת נושאי התושבות והמגורים בפרט".
נקבע, כי לעניין זה, יש ליתן משקל לעובדה כי שלילת סמכות בית הדין הרבני בישראל, עלולה להותיר אישה בעגינותה.
השופט מלצר קבע, כי לגישתו יש להחיל את תפיסתה החדשנית של השופטת ארבל לעניין זיקת התושבות בסעיף 4א בלבד, לפיו מקום מושבו של אדם הינו המקום שבו נמצא מרכז חייו, לצורך סמכות בית הדין הרבני בענייני תביעות גירושין של בני-זוג יהודים. לעניין זה, נקבע כי מרכז חייו של העותר הינו בישראל, עקב היותו בעל דירה בישראל, ביקוריו התכופים, העובדה שעיקר נכסי הזוג מוחזקים בישראל, ועוד.
לפסק הדין בעניין פלוני נגד פלונית
למדור: משפחה וירושה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
