לפסק הדין בעניין לחמי נ' עירית ירושלים
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קבע, כי הסמכות לדון בערעור על החלטתו של בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות, בדבר הארכת השעיית עובד ממקום עבודתו, נתונה לבית הדין לעבודה ולא לביהמ"ש המחוזי.
המבקשת, עובדת עיריית ירושלים, הגישה ערעור לבית הדין לעבודה בדבר החלטתו של בית הדין למשמעת, להאריך את השעייתה מתפקידה.
עיריית ירושלים טענה, כי הסמכות לדון בערעורים על פסקי דין והחלטות של בית הדין למשמעת נתונה לבית המשפט המחוזי, וזאת לפי חוק הרשויות המקומיות (משמעת). מנגד טענה העובדת, כי החלטות בדבר השעיה מתפקיד, מהוות החלטות ביניים בלבד, ולפיכך, הסמכות נתונה לבית הדין לעבודה.
השופטת אורנית אגסי קבעה, כי חוק בית הדין לעבודה מקנה לביה"ד סמכות לדון בתובענות שבין עובד ומעביד, לרבות תובענות כנגד החלטות מנהליות בתחום יחסי עבודה כגון סוגיית ההשעיה הנדונה. כמו כן ציינה השופטת, כי עפ"י פסיקת ביהמ"ש העליון בעניין, השעיית עובד הינה החלטה זמנית בלבד, שאינה מקימה סמכות דיון לבית המשפט העליון.
נקבע, כי על אף הלקונה הקיימת בחוק המשמעת, ניתן להסיק כי הסמכות לדון בערעור נתונה לביה"ד לעבודה משני טעמים. הראשון, בשל העובדה שעל החלטת ראש הרשות המקומית באשר להשעיה מערערים לביה"ד לעבודה, ומכוח קל וחומר גם על הארכת ההשעיה יש לערער לאותו גוף. השני, כי חוק המשמעת מפרט את המקרים בהם יוגש ערעור למחוזי ועניין הארכת ההשעיה אינו מאוזכר, על כן, "יש לראות בשתיקתו זו של המחוקק משום הסדר שלילי ויש למלא את הלקונה שנוצרה בפרשנות תכליתית... שכן מהותית יש לנו פה ענין ביחסי עובד מעביד".
לפיכך נפסק, כי ערעורה של העובדת ידון בבית הדין לעבודה.
לפסק הדין בעניין לחמי נ' עירית ירושלים
למדור: עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"