אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> עורכי הדין אינם חלק מזרועות החקירה - מאמר רביעי בסדרה

עורכי הדין אינם חלק מזרועות החקירה - מאמר רביעי בסדרה

מאת: אילת אפיק, עו"ד | תאריך פרסום : 03/01/2007 12:00:00 | גרסת הדפסה

מבוא

אף שבאופן רשמי לא חלות על עורכי דין בישראל חובות הנובעות מחוק איסור הלבנת הון, סעיף 4 לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים), התשס"א-2001 ("צו הבנקים") מחייב תאגיד בנקאי בעת פתיחת חשבון לדרוש מהמבקש להצהיר אם הוא פועל עבור עצמו או עבור אחר, ואם פועל בעבור אחר, עליו לכלול בהצהרה את פרטי הנהנה.

סעיף 5(א) לצו הבנקים פוטר מחובות רישום נהנה בחשבון, אשר מבקש לפתוח עורך דין או רואה חשבון בעבור לקוחותיו, ובלבד שהיתרה בחשבון בסוף כל יום עסקים לא תעלה על סכום של 300,000 שקלים חדשים, וכל פעולה בחשבון לא תעלה על סכום של 100,000 שקלים חדשים; פתיחת חשבון כאמור תותנה בהצהרה של המבקש לפתחו, כי זה חשבונו היחיד מסוג זה.

עוד יש לציין, כי הפטור האמור יחול על כל עורך דין בנפרד.  כך, כל עורך דין יכול לפתוח חשבון פטור מעין זה, כך שמשרד המעסיק מספר עורכי דין יכול לנהל מספר חשבונות פטור מעין אלו (אחד על שם כל עורך דין שבמשרד), ובכך להגדיל את סכום היתרה הפטורה מדיווח מעבר ל- 300,000 ש"ח (אך לא את סכום הפעולה 100,000 ₪).

הבעייתיות בחובת הדיווח החלה על עורכי דין

עורכי דין רבים התלוננו, ובצדק, כי צו הבנקים מחיל גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה, הואיל ובחשבונות הנאמנות של המשרד מופקדים כספים על ידי גורמים שונים שאינם בשליטת עורך הדין, כדוגמת כספים המגיעים מבית המשפט או מלשכות ההוצאה לפועל, וכך עורכי דין מוצאים עצמם עוברים על חובות הדיווח שבצו הבנקים מבלי משים. 

נראה שמן הראוי לבטל חובות אלו, או לחילופין להגדיל את הסכומים הפטורים מדיווח.

הבעיה העיקרית נוגעת בעיקר לעורכי דין מתחום הנזיקין, אשר לעיתים קרובות מפקידים בחשבונות נאמנות סכומים גבוהים עבור לקוחותיהם שהתקבלו מפסקי דין. חובות אלו המוטלות על עורכי דין הינן דרקוניות, באשר העברות המדוברות אינן נוגעות לעבירות שנעברו בכוונה תחילה, ויכול שעורך דין אשר היה יום שלם בבית המשפט ושכח לדווח לבנק כי הוא זכה בתיק והועברו לחשבון הנאמנות ברשותו כספים עבור לקוח, בהתאם להוראת בית משפט, יעבור עבירה על סעיף 5 לצו.

יישום המלצות הFATF בחקיקה הישראלית

ביוני, 2005, התקבלה בלשכת עורכי הדין בקשה לקבלת עמדת הלשכה בדבר יישום ההמלצות החדשות של הFATF בחקיקה הישראלית על עורכי דין. 

ארגון הFinancial Action Task Force on Money Laundering ("FATF"), אשר הוקם בשנת 1989, הינו ארגון בינלאומי למלחמה בהלבנת ההון ובמימון הטרור. 

במהלך השנים, פרסם הארגון המלצות וסטנדרטים בינלאומיים.  האחרונות שבהן, המלצות להרחבת החובות החלות כיום על תאגידים בנקאיים, על בעלי מקצועות חופשיים שונים, לרבות עורכי דין.  המלצת ה FATF הינה, כי על עורכי הדין, העוסקים בתחומים של קניה או מכירה של נדל"ן, ניהול כספי לקוחות, בטחונות או נכסים אחרים, ניהול חשבונות בנק, חסכונות או חשבונות בטחונות, ארגון כספים עבור הקמה תפעול או ניהול שלחברות, לתרומות, הקמת, הפעלת או ניהול של ישויות משפטיות או הסדרים משפטיים, וקניה או מכירה של ישויות עסקיות), יוטלו חובות בשני תחומים עיקריים:

1.        זיהוי הלקוח (המלצה 12 והמלצות נלוות לה) - הכוונה בהמלצות אינה רק לזיהוי לקוח, אלא גם לבדיקת נאותות מתמשכת ביחסים עסקיים, ועריכת בדיקה קפדנית של עסקאות שנעשו בזמן הקשר העסקי, שמירת רשומות וחובת העברת מידע לרשויות האכיפה על פי דרישה, לצורך שימוש כראיה מרשיעה בהליכים פליליים.

דרישה זו הינה דרישה דרקונית ואינה מתאימה כלל למשרדי עורכי דין, ובוודאי שלא למשרדי עורכי דין שגודלם בינוני ומטה.  מילוי דרישות אלו נראה הזוי בעיקר לאור העובדה, כי הקמת מערך מעין זה דורש הערכות עצומה מטעם משרדי עורכי דין, והקצאת משאבים רבים, הן כספיים, הן של כוח אדם וכמובן משאב חשוב לא פחות, משאב הזמן. 

יתרה מכך, גם הרשות לאיסור הלבנת הון יודעת, כי הפעולות המשפטיות אשר מבצעים עורכי דין מחולקות לאלה אשר דורשות היות הלקוח פנים אל פנים מול עורך הדין, ואלה אשר אינן דורשות זאת. 

ככל שלא נדרש זיהוי של הלקוח גם היום, לא ברורה לי הסיבה לדרוש חשיפת הלקוח. זאת בעיקר לאור העובדה, כי לעיתים זהות הלקוח עצמה עשויה להיות כפופה לחיסיון עורך-דין לקוח, אשר רק הלקוח רשאי לוותר עליו.

2.        חובת דיווח לרשויות על עסקאות חשודות (המלצה 16 והמלצות נלוות לה) - ההמלצות דורשות כי עורכי הדין ידווחו על פעולות חשודות, כאשר הם פועלים בשם הלקוח או עבורו בעסקה פיננסית, וישאו באחריות אישית (אזרחית ופלילית) לעבירה של אי דיווח או אי דיווח מלא ונכון.

חובת הדיווח עולה, כאשר קיים חשד כי מקור הכסף אינו חוקי קרי, נובע מפעילות פלילית או מימון טרור, או כאשר העסקה נעשית עם מדינה ברשימה השחורה.  יצוין כי גם היום, חלה חובה על עורך לדווח על מידע הקיים ברשותו הנוגע לביצוע עבירה עתידית. קרי, כאשר עורך הדין יודע כי הוא מסייע לביצוע של עבירה פלילית, לא חלים עליו כללי החיסיון. 

דרישת תשומת הלב הרחבה יותר, מעמידה בסיכון עורכי דין המבצעים פעולות חוקיות המשמשות ככלי בידי הלקוח לשם ביצוע פעולות שאינן חוקיות. 

לעניות דעתי, לשם כך חשוב להוסיף סייג הקובע כי דרישת עורך דין להצהרת הלקוח כי מטרת העסקה חוקית לא תהווה טענה כנגד עורך הדין.  ללא סייג זה עלול להיווצר אבסורד, שבכל פעם שעורך דין יבקש הצהרה מסוג זה, עלול הדבר מאוחר יותר להתפרש כאילו חשד עורך הדין ועל כן, על פי דרישת תשומת הלב הרחבה, הפך עורך הדין למסייע בביצוע עבירה פלילית מכיוון שביצע פעולות בידיעה (בפועל או בכוח) על כך שהוא מסייע לביצועה. 

השלכות יישום ההמלצות על עורכי הדין

דעתי היא, כי ישום ההמלצות הינה דרך עקיפה להחיל על עורכי הדין חובות חקירה ודיווח אשר אינן מבוצעות אף על ידי רשויות המדינה, דבר שיש בו כדי לפגוע במרקם העדין ביותר הקיים במישור שבין עורכי הדין לבין לקוחותיהם. אין לי ספק, כי קיימת חשיבות עליונה לשמר מכל משמר את החיסיון לדברים הנאמרים בין לקוח לבין עורך דינו. 

מקל וחומר במקרים בהם אדם מן הישוב נכנס למשרדו של עורך הדין לקבלת יעוץ בדבר המצב החוקי לביצוע עסקה מסוג כלשהו. ידיעת הלקוח כי עורך הדין מחויב בחקירה אודותיו ובניהול רישום אודות חקירות אלו ומסקנותיהם במשך 5 שנים, תביא באופן מוחלט לפגיעה ברמת האמון הניתנת בעורך הדין.

סיכום

אין זה תפקידם של עורכי הדין להוות רשות חוקרת ומפקחת בשם המדינה על ביצוע עסקאות בין פרטים במדינה. חקירה כאמור בהמלצות, עומדת בניגוד גמור לעקרונות המרכיבים את מערכת המשפט בכל הקשור להיותו של עורך הדין יועץ משפטי ואומר דברו של הלקוח כלפי צדדים שלישיים, לרבות המדינה.

דרישת חקירה ורישום כאמור בחוק, יעמידו כל עורך דין במצב של ניגוד עניינים אשר לא יאפשר ייצוג ראוי של הלקוח.  יתרה מכך באופן אבסורדי יכול ויווצר מצב שעורך הדין הלשין, לרשות להלבנת הון, על הלקוח בשל חשד מסוים, ולאחר מכן גם ייצג את הלקוח בשל תלונתו שלו.

מכאן, משמעות החלת החובות על עורכי הדין עלולה להביא בסופו של דבר לפגיעה במקצוע כולו ובמדינה.  תוצאת החלת החובות תהיה יצירת שוק אפור או אף שחור של ייעוץ משפטי – אנשים יפנו ל"יועצים משפטיים" שאינם עורכי דין, על מנת להימנע מהצורך לדווח או שעורכי הדין אשר יירצו לשרוד (ובייחוד אותם משרדים קטנים או עורכי דין עצמאיים, אשר להם אין את היכולת הכלכלית לעמוד בחובות אשר ההמלצות מבקשות להחיל), ייאלצו לעבוד מבלי לדווח (אם לרשויות המס ואם לרשויות אחרות) על מנת לשרוד. 

וודאי שלשכת עורכי הדין אינה יכולה לתת יד למצב כזה של זילות המקצוע, וירידת ערכו בעיני הציבור.


למאמרים נוספים של הכותבת:

הלבנת הון - מהי

חובת הדיווח על לפי חוק איסור הלבנת הון

חילוט כסנקציה עונשית ע"פ חוק איסור הלבנת הון


* הכותבת הינה שותפה בכירה במשרד אפיק תורג'מן ומתמחה במשפט הפלילי בכלל, ובנושא הלבנת ההון בפרט, והינה ראש צוות הלבנת הון בלשכת עורכי הדין. ניתן להשיג את הכותבת באמצעות דואר אלקטרוני ayelet@at-law.co.il

** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם.

*** זכויות היוצרים שייכות למחברת.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

חוקים קשורים

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ