בעל מפעל לקה במחלה סופנית – העובד שלו יוכר כנפגע עבודה

שעות בודדות לאחר שהתבשר על מצבו הקריטי של מנהלו, קיבל התובע התקף לב. הוא יוכר למרות עישון כבד של שתי קופסאות ביום למשך ארבעים שנה

בעל מפעל לקה במחלה סופנית, אך דווקא העובד שגילה על כך יוכר כנפגע עבודה. כך קבע לאחרונה בית הדין לעבודה בנוף הגליל. כשלוש שעות לאחר שהתבשר על מצבו הקריטי של הבוס, לקה העובד – שלאור המצב, היה נתון תחת עומס עבודה חריג ביותר – באוטם שריר הלב. השופטת מירב ניר שלו שוכנעה שארבעים שנות העישון הכבד מצדו אינן קשורות לאירוע הלבבי שעבר.  

מזה 32 שנים שהתובע (59) עובד במפעל באחד הקיבוצים הסמוכים לבית שאן. בפברואר 2024 חלה בעל המפעל, וכתוצאה מכך החל התובע להיות נתון תחת לחץ קשה, הכולל עבודה בשעות נוספות וביצוע משימות מעבר לתפקידו. בתחילת מרץ 2024 המצב הסלים, עת הגיע האיש למפעל וגילה לתדהמתו ששאר העובדים לא הגיעו – מה שהצריך ממנו לקחת על עצמו אף את עבודתם.

אם בכך לא די, בשעה 10:00 של אותו יום עמוס וחריג התבשר העובד בשיחת טלפון כי מחלתו של בעל המפעל היא סופנית. הוא צרח ובכה וחזר הביתה, משלא יכול היה להמשיך יותר בעבודה. כעבור כשלוש שעות, סביב השעה 13:00, חווה התקף לב ופונה באמצעות ניידת טיפול נמרץ לבית חולים "העמק" שבעפולה. כעשרה חודשים מהתקרית, ולאחר שהתאושש מעט, הגיש את התביעה לבית הדין.

מומחים שמונו בתיק הכירו בקשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה להתקף הלב, ובין התקף הלב ל"הפרעת הסתגלות עם תגובה דיכאונית וחרדתית" אותה פיתח העובד. בקביעתו נשען הקרדיולוג בעיקר על סמיכות הזמנים ההדוקה שבין שיחת הטלפון לבין האוטם, בשילוב היעדר תסמינים לבביים בתקופה שקדמה לאירוע.

העישון נלקח בחשבון

בעוד שהעובד עתר לאמץ את מסקנות המומחים, ביטוח לאומי טען כי השניים לא עשו מלאכתם כראוי ואין להכריע על בסיס חוות דעתם. בין היתר נטען כי לא העניקו משקל מספיק לתיעוד רפואי המלמד על "עקה נפשית מתמשכת" אצל התובע עובר לאירוע, העשויה להסביר את התקף הלב ומצבו הנפשי הירוד.

אבל השופטת ניר שלו דחתה את טענות המוסד ואימצה את מסקנות המומחים כלשונן. בתחום הקרדיולוגי הובהר כי המומחה "שקל את כלל הנתונים" והגיע למסקנה כי למרות העישון הכבד הממושך מצד התובע - מתקיים קשר סיבתי בין שיחת הטלפון החריגה לבין פרוץ האוטם; זאת בהינתן הזמן הקצר שחלף בין שני האירועים, ובהיעדר תסמינים לבביים בתקופה שקדמה לאירוע בעבודה.

השופטת הבהירה כי בניגוד לטענת ביטוח לאומי, חוות הדעת הקרדיולוגית מקיפה, מפורטת וברורה, כאשר המומחה בתחום זה שקל בקפידה את כלל הנתונים וגורמי הסיכון, והעריך כראוי את משקלם בבחינת הקשר הסיבתי – כך שאין סיבה לסטות מקביעותיו. למסקנה דומה הגיעה השופטת גם ביחס לחוות הדעת הפסיכיאטרית.

היא כתבה ש"המומחה בתחום הנפשי הבהיר כי לא תועדו בעבר תסמינים דומים או רקע נפשי שיכולים להסביר את התופעות שהופיעו לאחר האירוע" בעבודה. צוין כי "התסמינים הופיעו בעקבות האוטם בשריר הלב, ובסמיכות אליו, ולכן סביר מאוד שהאירוע הלבבי הוא זה שגרם להתפרצות ההפרעה הנפשית באותו זמן, וכי אילולא האוטם - יש להניח שהמצב הנפשי היה נשאר יציב יותר, או שהתדרדרות הייתה מופיעה, אם בכלל, בשלב מאוחר יותר".

בסופו של יום הוכר התקף הלב של עובד המפעל כפגיעה בעבודה. ביטוח לאומי חויב לשלם לו הוצאות משפט בסך 7,500 שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד דניאל ברק
• ב"כ הנתבע: עו"ד רולא חיידר דראושה

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.