עו"ד זאב ולנר מתראיין לרגל ראש השנה

ש: אתה מוכר כאחד מעורכי הדין הבולטים בישראל, איך תגדיר את תחומי התמחותך?

ת: תחום התמחותי הינו דיני משפחה וירושה, הכוללים את תחומי הנישואין, הגירושין, ירושה ועזבונות. התמחיתי במשרד עורכי הדין מיכה כספי ז"ל ורם כספי יבדל"א ובתחילת דרכי כעורך דין עסקתי במשפט מסחרי לסוגיו השונים. "התגלגלתי" לתחום המשפחה והירושה , די במקרה, כשנקראתי לעזור בתחום רכושי במשפט אישי מורכב. כך אט אט נסחפתי כולי לאחד התחומים הבעייתיים והאתגריים (לדעתי) במשפט הישראלי. כך גם מצאתי עצמי מגיש עתירות בתחומים שלציבור עניין רב בהם, ויזמתי את הקמת אתר המשפט "פסק דין" העוסק בכל תחומי המשפט .

ש: מה לדעתך היו ההישגים של המשפט הישראלי בתחומי התמחותך?

ת: אפתח ואומר כי ה"נאורות" (המבוקרת כיום ע"י גורמים שונים) של שופטי בית המשפט העליון בראשות נשיאם דאז, אהרון ברק, הצילה (ממש כך ) את דיני המשפחה מלשקוע בבוץ החיקוקי שיצר המחוקק הישראלי עם תחילת קיומה של המדינה.

אם קיים שינוי, ואפילו מהפכה של ממש בתחום משפטי כלשהו הרי שהוא התרחש בתחום המשפחה.

לפני 40 שנים, מעמדה של האישה בסכסוך גירושין היה כעלה נידף . מעמדם של בתי הדין על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), היה איתן ושפיטתם דבקה בהפליה ברורה לטובת הגבר. בתי הדין לא הכירו בהלכת השיתוף הרכושי וב"חזקת השיתוף", ואישה נשואה שלא נרשם על שמה רכוש באופן פורמלי, אפילו נרכש במהלך הנישואין ואפילו אם הייתה לה תרומה ממשית, יצאה מהנישואין ללא כל.

שני מהלכים עיקריים של בתי המשפט בישראל בניצוחו של בית המשפט העליון תרמו לשינוי אדיר בחשיבה, בפסיקה ובקידום השוויון בין המינים.

המהלך האחד, הינו עצירת "מרוץ סמכויות" שנוצר בעקבות "הסמכות המקבילה" שיש לבתי הדין ולבתי המשפט, לפיה מי שמקדים בתביעתו זוכה בסמכות הערכאה אליה הגיע ראשון.

בתי- המשפט הערימו מכשולים על סמכות בתי הדין על בסיס מבחן הכנות ותום הלב, במטרה לשבור את השתלטות בתי הדין הרבניים על השיפוט בנושא הבעיות הממוניות שיש לבני זוג המתגרשים זה מזו.

האפשרות של בעל "להקדים" את האישה, להגיש לבית- דין תביעת גירושין ולכרוך בה את תביעותיה הלגיטימיות של האישה (מזונות ורכוש) וע"י כך להכריח אותה לדון בתביעותיה בפני ערכאה שאינה חפצה בה , איננה ניתנת לעיכול. זה מצב בלתי נסבל שלא תוקן בחוק עד היום ואינו קיים בשום מדינה בעולם.

בתי המשפט הלכו ויצרו במשך השנים מבחנים קשים, במטרה למנוע שיפוט שאינו צודק מכל בחינה אנושית. התהליך הגיע לשיאו בבג"ץ בבלי, לפיו חוייבו בתי הדין בישראל לדון בשאלות הרכוש בין בני הזוג על פי ההלכות האזרחיות שנפסקו על ידי בית-המשפט העליון, ובעיקר נכפה עליהם להטמיע לפסקי הדין שלהם את עקרון העל של "חזקת השיתוף" בין בני זוג.

למרות הסערה הציבורית שהתחוללה לאחר פסיקתו של בית המשפט העליון בבג"ץ בבלי, שאיים אף לפגוע בהמשך הקואליציה, הוטמעה פסיקת הבג"ץ, אט אט, בבתי הדין הרבניים ופסיקתו של בית הדין הרבני הגדול השתנתה מקצה לקצה בתחומי הרכוש וההגנה על זכויות האישה .

המהלך השני שהתרחש על פני עשרות שנים הינו הכללתם של יותר ויותר פריטי רכוש תחת המטריה של עקרון "חזקת השיתוף" .

אם בתחילת הדרך לא הכירו בתי המשפט בשיתוף בזכויות סוציאליות, הרי שכיום (פסק דין אבנרי) מכירים בזכות שיתוף של "פנסיה תקציבית", ולאחרונה הכירה הפסיקה בשיתוף האישה בזכויות קריירה , מוניטין אישי ובמושג של עתודות כלכליות.

ש: ומהצד השני של המטבע- מאילו דברים במשפט הישראלי בכלל ובתחום בו אתה עוסק בפרט, אתה מאוכזב?

ת: אני מאוכזב מהדרך בה מיושם חוק בית המשפט לענייני משפחה מאז 1995 ועד היום, ובעיקר מהשאננות המשפטית שבאה בעקבות הידיעה שמסת המתדיינים בבתי הדין פחתה לעומת בתי המשפט. הפסיקה עדיין לא ממצה את כל תחומי משפט המשפחה המסחריים, ובתי המשפט מפצלים את התביעות לגבי חברות משפחתיות ומפנים לבתי משפט אחרים בניגוד לקונספט הטבוע בחוק, ותוך מתן פסקי דין סותרים במחוזות שונים בארץ . בתי המשפט לא נעזרים עדיין בכלים השונים שמעניק להם החוק לבדיקת המצב הכלכלי של הצדדים, וקדמי המשפט מיועדים בעיקר לשאלות סמכות ומזונות זמניים , ללא בדיקה וחקירה מעמיקה.

ענייני משפחה בישראל מאז 1995 אינם זוכים למידת ההתעניינות הקודמת של בית המשפט העליון. מספר פסקי הדין בענייני משפחה שניתנו בבית המשפט העליון מאז 1995 ירד משמעותית ממספר פסקי הדין שניתנו עד אז, הגם שברור כי מספר המתדיינים עלה ולא פחת. בית- המשפט העליון מהווה למעשה ערכאה שלישית על פי החוק, ומרבית הבקשות לערעור נדחות על הסף ללא כניסה לגוף הערעור. התוצאה היא שבתי המשפט המחוזיים כל אחד בתחומו הגאוגרפי הפכו להיות פוסק אחרון. הפסיקה של בתי המשפט המחוזיים, מטבע הדברים, אינה אחידה, וכתוצאה מכך קיימת מבוכה משפטית בעניינים לא מעטים.

בעוד שמרוץ הסמכויות שנגרם מחקיקה הסטורית שנויה במחלוקת נבלם כמעט לגמרי ובתי הדין כמעט והתרוקנו ממתדיינים בנושאי ממון, הוציא בית המשפט העליון תחת ידיו פסיקה חדשה בשנת 1993 – בג"ץ פלמן. בבג"ץ זה הכריז ביהמ"ש העליון על "מירוץ סמכויות חדש" – הסמכות תקבע על ידי מי שפסק ראשון בעניין סמכותו.

פסיקה זו של בית המשפט נבעה ממניעים טהורים של "כיבוד ערכאות" תוך שכחת ההסטוריה המשפטית הטריה של קיפוח וחוסר שיוויון בפסקי הדין של בתי הדין שהביאו להשגים הגדולים של בית- המשפט העליון .

שוב רואות עינינו את בתי הדין ממהרים להחליט אודות סמכותם מתוך אינטרס ברור לשוב ולשלוט בכל רבדי הפסיקה בתחום הגירושין, כאשר אין להם כל פרוצדורה מעכבת .

בית המשפט העליון יצר "כיבוד ערכאות לא סימטרי" כשאינו מבחין בשוני העצום של סדרי הדין הקיימים בבתי המשפט האזרחיים ובתי המשפט לענייני משפחה לבין אלה שאינם קיימים או דלילים מאד- בבתי הדין .

צד המעוניין בסמכות בית הדין יגיש תביעה ויבקש מיידית החלטה לקביעת סמכות בית הדין, ואילו התובע בבית- המשפט חייב להמתין חודשים לקדם המשפט ולבקשה שיגיש חברו מאחר שלא קיימת פרוצדורה לבקשת תובע "להכיר בסמכות" אלא קיים סדר- דין "המתנגד" לסמכות בדרך של בקשה מיוחדת.

אם אמרנו שבית הדין הגדול הגיע לשיא הכרתו בפסיקת הבג"ץ, הרי שניכרת לאחרונה רגרסיה משמעותית ששואבת כוחה מבג"ץ פלמן ; שוב נושבת רוח העבר בבתי הדין. פסיקות בלתי הגיוניות ומקפחות ניכרות בפרקטיקה, ולאחרונה אף "הצליח" בית הדין הרבני הגדול לשלול את יהדותם של גרים רבים.

ש: אם המושג קריסה בתחום משפטי אמור לבטא תוצאות משפטיות בלתי סבירות, חוסר יציבות, חוסר אפשרות לצפות תוצאות משפטיות, רגרסיה מושגית ורעיונית; האם לדעתך קיימת סכנת קריסה של המשפט בישראל בתחום בו אתה עוסק?

ת: לא קיימת, לדעתי, עדיין סכנת קריסה של תחום דיני המשפחה, אך קיימים סימנים לא מעודדים של רגרסיה, שאננות יתר ומחסור בפסקי-דין המהווים תקדים מחייב לנושאים הרבים והדינמיים המרכיבים תחום זה.

ש: האם לדעתך יש בבית המשפט העליון די שופטים המתמחים בתחום/י עיסוקך, והאם יכול כיום בית המשפט העליון לתת מענה לבעיות משפטיות מורכבות בתחום/ים זה/אלה ובאילו מהם?

ת: בניגוד למה שהיה קיים בעבר, אין כיום בבית המשפט העליון שופטים המתמחים בתחום דיני המשפחה. תחום זה הינו מהחשובים ביותר לציבור מאחר שהוא נוגע בכולנו ועל כן דרושה כאויר לנשימה התערבות גדולה יותר של בית-המשפט העליון בנעשה בתחום זה. מוטב לכולם, שהתערבותו של בית המשפט העליון תתבצע על-ידי מומחים בתחום הן מהאקדמיה והן על-ידי משפטנים הבאים מהפרקטיקה, אשר מצויים היטב בנעשה בבתי המשפט ובבתי הדין הרבניים .

ש: מה לדעתך יש לעשות כדי לחזק את מעמדו של בית המשפט העליון ואת יכולתו לתת מענה לתיקים המשפטיים בתחום/י התמחותך אליהם הוא נדרש?

ת: יש למנות שופטים לבית המשפט העליון המתמחים בתחום, ויש צורך בהתערבות גדולה יותר בפסקי- הדין הניתנים .

נקודתית ובאופן דחוף יש צורך בביטול או שינוי עקרונות בג"ץ פלמן .

ש: איזו השפעה יש, לדעתך, על היריבות המתוקשרת בין שר המשפטים, דניאל פרידמן, לבין נשיאת בית-המשפט העליון דורית בייניש, על מערכת המשפט?

ת: ליריבות המתוקשרת השפעה הרסנית. הפגיעה בבית-המשפט העליון הינה אחד הגורמים המזיקים ביותר למשפט בישראל, ועלולה להוביל לקריסת המערכת. בין אם הנקודות שבמחלוקת ראויות לויכוח (ואני סבור שכן), אין מקום להחליש את המוסד החשוב ביותר להתנהלות מדינת ישראל .

בתחום המשפחה, אלמלא נאורות עמדותיו ופסיקותיו של בית המשפט העליון, ואילו היינו משאירים את תוצאות חקיקתו של המחוקק ללא התערבות בג"ץ - היינו נמצאים עדיין בחשכת ימי הביניים.

היחלשותו של בית המשפט העליון בעקבות ההתקפות עליו, אי קבלת מינויים חדשים והאטת קצב פסקי הדין שיבואו בעקבות זאת, בנוסף להתמעטות פסקי-דין אמיצים ונאורים- הם אלה שיסגרו לנו את אור התבונה המשפטית .

ש: במה לדעתך אתה תרמת אישית להתפתחות המשפט בישראל? (ציין תקדים, פסק דין עקרוני, יוזמת חקיקה. )

ת: תרומתי העיקרית הייתה בעתירה בבג"ץ בבלי, שהוגשה ביוזמתי בשיתוף פעולה ובעזרתו הבלתי נשכחת של עו"ד ספי אלון שכיום מכהן כשופט זמני בבית המשפט העליון ושופט ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע .

השינוי שבג"ץ זה הביא גדול ביותר, ולא בכדי הוא נקרא כמגנה קרטה של המשפט האישי והוא מוצב לראווה ובגאווה בבית המשפט העליון ;

תרומה נוספת הייתה לי ביוזמה אחרת הנקראת בג"ץ עו"ד זאב ולנר ואח' נגד יו"ר מפלגת העבודה, שעסקה בהסכם קואליציוני שאמור היה להביא לחקיקה עוקפת בג"ץ, כל אימת שפס"ד של ביהמ"ש העליון לא היה נראה למפלגות הדתיות .

הגם שהעתירה נדחתה ברוב דעות, ההסכם הקואליציוני לא נחתם בשל הביקורת הקשה שנמתחה עליו בפסק הדין.

ש: מה אתה מאחל לעצמך מבחינה מקצועית לרגל השנה החדשה?

ת: להמשיך ולהילחם על יישום אותם העקרונות.

* עו"ד אורנית אבני-גורטלר ממשרד עוה"ד אלטשולר - ולנר, מנהלת התכנים באתר המשפט הישראלי www.PsakDin.co.il.

** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.