מאת: עו"ד קובי מרגולוב
לפסק הדין בעניין קטיעי ואח' נ' מדינת ישראל
בעקבות תחקיר ערוץ 10 אודות פדופיליה ברשת, הוגשו מספר כתבי אישום שסופם בהרשעה פלילית של מבוגרים שהטרידו קטינות ברשת. לטענת המטרידים, אין ביצירת קשר 'אינטרנטי' כדי להוות עבירה, מה גם שמעשיהם נחשפו על ידי ערוץ מסחרי ולא על ידי רשויות האכיפה. שלוש ערכאות דנו בשאלה האם המציאות הטכנולוגית תואמת לחקיקה הפלילית.
במסגרת תחקיר שערך ערוץ 10, נשלחו תחקירניות לגלוש באתר "גילוי עריות" ולהציג את עצמן כנערות בנות 13. התחקיר הוביל לכך שמספר גברים יזמו עמן שיחות מיניות ואף נפגשו איתן. הערוץ עירב את רשויות האכיפה, מה שהוביל, בין היתר להגשת כתבי אישום כנגד מספר גברים בגין עבירות של ניסיון למעשה מגונה והטרדה מינית.
הליך שהתנהל כנגד אחד מאותם גברים הסתיים בזיכוי בבית משפט השלום בת"א. נקבע, כי הנאשם הודח לבצע את העבירות על ידי התחקירנית, וכי בתנאי האנונימיות שמאפשר האינטרנט, לא יכול היה הנאשם לדעת באמת את גילה או את זהותה של התחקירנית.
המדינה מיהרה לערער על הזיכוי לביהמ"ש המחוזי, שם הנאשם הורשע ונגזרו עליו 4 חודשי מאסר על תנאי. בסופו של דבר, ולאחר שהוגשו ערעורים הדדיים, הוטלו על הנאשם 2 חודשי עבודות שירות בתוספת קנס כספי.
הנאשם לא ויתר והגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. לטענתו, הרשעתו בהסתמך על הפח שטמנו לו ערוץ 10 והתחקירנית, פוגעת בחוש הצדק וההגינות, באופן שמצדיק את ביטול כתב האישום.
עוד ביקש הנאשם להעניק הגנה ייחודית מפני הטלת אחריות פלילית על מעשים שבוצעו ברחבי הרשת. לטענתו, בנסיבות בהן ברשת האנונימית כל אחד יכול להתחזות לאחר, לא ניתן לדעת בוודאות מהו גילן וזהותן של הגולשות.
שידול והדחה?
השופט ניל הנדל החליט לדון בעניין במשותף עם עניינו של גבר אחר שהורשע במסגרת אותה פרשה.
השופט הנדל קבע, כי תשובות התחקירניות לשאלות המיניות שנשאלו בידי הנאשמים אינן מהוות שידול או הדחה, ובכל מקרה, "אין ההדחה או השידול למעשה העברייני פוטרים את העבריין מאחריות פלילית...", כתב.
לא ניתן לבטל את כתב האישום מטעמי צדק והגינות, הוסיף השופט, מקום בו הוכח כי הנאשמים פנו לתחקירנית בעצמם ומתוך בחירה חופשית ויזמו את ההצעות המיניות.
האינטרנט לא חומת הגנה
"אין לשלול מראש את האפשרות לפיה גולש מסוים יהא חסר מודעות לנסיבות עבירה כלשהי עקב העמימות בהתקשרות אינטרנטית" כתב השופט במענה לדרישת הנאשמים להגנה מפני מעשים פלילים ברשת. השופט הדגיש, כי לעניין האחריות הפלילית, אין להבחין בין ביצוע הטרדה מינית בצורה אנונימית מאחורי מסך מחשב, כפי שמבקשים הנאשמים, לבין ביצועה באמצעי תקשורת כאלה ואחרים.
השופטים יורם דנציגר וסלים ג'ובראן הצטרפו לעמדת השופט הנדל. כך, בקשות הערעור נדחו ופסקי הדין שניתנו במחוזי נותרו על כנם.
פסק הדין הוא דוגמא מובהקת לאופן שבו בית המשפט העליון, בהיותו הערכאה השיפוטית הגבוהה במדינת ישראל, מנחיל ואף כופה על הציבור נורמות התנהגות בעידן האינטרנט והקדמה הטכנולוגית. לשם שינוי, מאמץ זה הינו משותף לבית המשפט ולכנסת ישראל אשר אך לאחרונה חוקקה חוק המטיל עונש של עד 5 שנות מאסר על מעביר תכנים מיניים באמצעים דיגיטליים (דוא"ל, מסרונים וכיו"ב).
לפסק הדין בעניין קטיעי ואח' נ' מדינת ישראל
* הכותב הוא עו"ד העוסק בין היתר בתחום הפלילי.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.