אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> עבודה זרה - הצעה חשודה למיזוג בתי הדין לעבודה

עבודה זרה - הצעה חשודה למיזוג בתי הדין לעבודה

מאת: חיים ברנזון, עו"ד | תאריך פרסום : 17/09/2003 11:00:00 | גרסת הדפסה

הצעת משרד האוצר לממשלה להחליט על הקמת צוות בדיקה שיבחן את תפקודם של בתי הדין לעבודה ותפוקתם היא לכאורה הצעה חשובה, דרושה וחיובית. מאז הוקמו בתי הדין לעבודה לפני 34 שנה לא נבדקה מערכת מיוחדת זו.

בקרה מנהלית אינה ביקורת שפיטה

אולם, מהצעת האוצר והנחותיה ומדברי ההסבר להצעה מתעורר חשש שמאחורי המטרה המוצהרת של שיקולי תקציב, ייעול, והגברת תפוקות מסתתרת מיתקפה פוליטית ואידיאולוגית על ביה"ד לעבודה, על שופטיו ואולי אף על משפט העבודה מצד אלה המתנגדים לפסיקת ביה"ד לעבודה. הצעת משרד האוצר מאמצת בעצם יוזמה מרחיקת לכת של איגוד לשכות המסחר, בראשותו של מר אוריאל לין, שעיקרה ביקורת חריפה על פסיקה חד-צדדית של ביה"ד הארצי לעבודה לטובת העובדים, עם דרישה למזג את ביה"ד לעבודה עם בתי המשפט הרגילים ולבטל את מבנה השיפוט הפנימי המשולש של שופט מקצועי, נציג עובדים ונציג מעבידים.

אני שותף פעיל לביקורת עניינית על פסיקת ביה"ד לעבודה בפס"ד זה או אחר. כן מתחתי ביקורת ישירה על הרדיקליזם השיפוטי של ביה"ד הארצי לעבודה, על הצהרות פומביות תמוהות של תמיכה בהסתדרות הכללית בחולשתה, ועל חוסר איזון קונקרטי בין עובדים למעבידים במדיניותו השיפוטית של ביה"ד. תופעות אלה מכרסמות לדאבוננו באמון הבסיסי של מחצית מציבור המתדיינים בפני ביה"ד. אולם, בתופעות אלה יש להיאבק לגופן ע"י עתירות לבג"צ על פסיקות ביה"ד הארצי או ע"י מאמרים בכתבי העת המשפטיים, או בהרצאות ובכנסים עם השופטים. אין זה ראוי שביקורת עניינית לגיטימית והתמודדות מקצועית בבג"צ עם פסיקות של שופטי ביה"ד לעבודה תומר בניסיון פוליטי של נציגי מעבידים, בהנהגתו של מר אוריאל לין ובסיוע ממשלתי, לחיסול עצמאותו המינהלית החלקית של המוסד השיפוטי או כדי להחלישו ולפגוע בשופטיו. בכל מקרה, תקוות שווא של מצדדי המיזוג היא לחשוב ששינויים מינהליים במערכת השיפוט ישנו את המשפט או ישנו את פסיקת השופטים או את השקפותיהם החברתיות.

לעו"ד אוריאל לין, נשיא לשכת המסחר וח"כ לשעבר זכויות רבות. בעיקר הוא זכור לטובה כמי שהיה יו"ר ועדת חוק ומשפט של הכנסת ובזמנו קידם את חקיקת חוקי יסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק. הוא ולא אחר עודד בכך את החקיקה השיפוטית ואת האקטיביזם השיפוטי של ביהמ"ש העליון באמצעות פרשנות חוקתית של זכויות היסוד של האדם. ביה"ד הארצי לעבודה בפסיקותיו רק הולך בעקבות ביהמ"ש העליון בתחום משפט העבודה, ומקבל מבג"צ אישורים לרוב פסקי הדין של ביה"ד הארצי לעבודה.

המשפט השיפוט והמינהל הייחודי והידידותי

ברוב מדינות אירופה והעולם הנאור משפט העבודה האישי והקיבוצי הוא ענף משפטי מיוחד, ובתי הדין לעבודה פועלים שם כמערכת נפרדת מבתי המשפט הרגילים.

בישראל, מערכת בתי הדין לעבודה על שתי ערכאותיה איננה אי לבדד ישכון. פסקי הדין של ביה"ד הארצי לעבודה כפופים מימים ימימה לפיקוח שיפוטי של ביהמ"ש העליון בשבתו כבג"צ, המפקח על כל בתי המשפט ובתי הדין. הפקוח השיפוטי הקיים של ביהמ"ש העליון כבג"צ על פסיקת ביה"ד הארצי לא יהיה שונה במהותו מהפיקוח המוצע של ביהמ"ש העליון על ביה"ד לעבודה כחלק מביהמ"ש המחוזי, במסגרת בקשות רשות ערעור. מערכת המינהל של ביה"ד מתנהלת בנפרד, אך כפופה להנהלת בתי המשפט. דווקא בשנתיים האחרונות נכרת בבתי הדין האזוריים ובביה"ד הארצי מגמה חיובית של תגבור מינוים של שופטים נמרצים, הגברת תפוקות וצמצום פיגורים.

בתי הדין לעבודה הם ידידותיים יותר למתדיינים ולפרקליטים מאשר בתי המשפט האזרחיים ויש להם כמה וכמה יתרונות. נהוגים בהם סדרי דין מיוחדים וגמישים יותר, יש בהם הקלות בדיני הראיות ורמת פסיקת הוצאות המשפט היא מתונה. גם המנהל השיפוטי והמזכירויות האדמינסטרטיביות פחות פורמלים ופחות נוקשים מאשר בבתי משפט השלום והמחוזי. המיזוג המוצע יפגע בכל אלה.

כמו כן, בשנים האחרונות מתבצע בלאו הכי תהליך של מיזוג מינהלי של בתי הדין האזוריים לעבודה בתוך היכלי המשפט החדשים שבהם שוכנים ופועלים בתי המשפט האחרים.

נציגי הציבור ותרומתם

שיתוף נציגי מעבידים ועובדים בתהליך השיפוטי בביה"ד לעבודה מקובל בעולם הנאור. בראש מותבי ביה"ד לעבודה בישראל יושבים שופטים מקצועיים, מומחים למשפט העבודה, ולצידם נציג עובדים ונציג מעבידים. השיתוף חשוב לאיזון בין מעבידים לעובדים ותורם מעשית ליישוב סכסוכי עבודה, בייחוד בסכסוכים קיבוציים ובגישורים בסכסוכים אינדיבידואליים. האוצר צודק בהצעתו כי יש לבחון כיצד ניתן לשפר את הכשרתם המקצועית של נציגי הציבור, לייעל ולפקח על דרכי המינוי, על נוכחותם ועל תיפקודם. אולם, חסכון יחסי זעום של 6 מיליון ש"ח אינו מצדיק את ביטולם.

הייצוג המלא בוועדה הציבורית

גם הרכב הצוות הציבורי שהאוצר מציע לממשלה להקים אינו נקי מבעיות ומגמות. ראשית, יש בצוות הציבורי יותר מדי נציגים של משרד האוצר . שנית, מדוע נפקד בצוות הציבורי מקומם של נציג ארגוני העובדים ונציג ארגוני המעבידים אשר הקימו את ביה"ד לעבודה ואשר משתתפים מאז בהפעלתו ומתדיינים בו. שלישית, חסר בצוות מקומו של נציג ציבור נוסף המייצג את כל מאות אלפי הצרכנים והמתדיינים בביה"ד - נציג לשכת עורכי הדין.

ולבסוף, נשיא ביהמ"ש העליון, אהרון ברק, אינו יכול לעמוד בעצמו בראש הוועדה מסיבות מובנות. המועמד האופטימלי לתפקיד היו"ר הוא פרופ' יצחק זמיר, שפרש מכס השיפוט לא מזמן. פרופ' זמיר הנו מומחה למשפט העבודה, למשפט ומינהל ציבורי ולאתיקה שיפוטית. הוא צבר ניסיון רב ומגוון באקדמיה, בפרקטיקה, כיועץ משפטי לממשלה, וכשופט בבג"צ המפקח על מערכת בתי הדין לעבודה.

ההנחות וההצעות של משרד האוצר, אשר מייצג את האינטרס של המדינה כמעסיק הגדול ביותר בישראל חשודה על פניה כניסיון לחיסול ביה"ד לעבודה באמתלה של קיצוצי תקציב וייעול. לא ניתן להתעלם מהצורך המתמיד לנסות לשפר את השירות השיפוטי והמינהלי גם של בית הדין לעבודה, ולצורך זה אף מוצדק להקים ועדה ציבורית מקצועית ראויה. אך לועדת משרד האוצר, להנחותיה, למגמותיה ולהרכבה לא פיללנו.


www.berenzon-law.co.il* לאתר משפט העבודה של משרד עו"ד חיים ברנזון


** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ