אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> סעיפי בלעדיות בהסכמי קניונים - אכיפים או בטלים

סעיפי בלעדיות בהסכמי קניונים - אכיפים או בטלים

מאת: אלדד כורש, עו"ד; לילך בכר, עו"ד | תאריך פרסום : 17/10/2001 11:00:00 | גרסת הדפסה

בימים חמים אלו, בהם "טיול" בקניון ממוזג הינו דבר שבשגרה, רגילים אנו לראות כיצד מכיל הקניון חנויות רבות של ביגוד, הנעלה, תקליטורים ומזון, בעוד שמנגד עומדים לנגד עיננו, משני צידי הקניון, סופר מרקט וסופר פארם בודדים. מראה זו אינו זה יד המקרה, הדבר נובע מכוחם של גופים אלה אשר מצליחים לכפות על הקניון התחייבות חוזית שלא לאפשר פתיחת עסקים מתחרים באותו קניון. סעיף בלעדיות מסוג זה, נדון לאחרונה בבית בת"א 001724/01 סופר פארם )ישראל( בע"מ נ' חברת קניון אדומיםהמשפט המחוזי בתל אביב . בתיק זה, הטיל בית המשפט המחוזי צל כבד על חוקיותם של סעיפי בלעדיות אלהבע"מ ואח' ואפשר לקניונים להשתחרר, ויש אשר יאמרו, להתחמק מקיום התחייבותם.

במעלה אדומים מופעל קניון על ידי חברת קניון מעלה אדומים בע"מ )להלן: "הקניון"(. בין הקניון לבין חברת סופר פארם )ישראל( בע"מ )להלן: "הסופר פארם"( נחתם הסכם להפעלת חנות סופר פארם בקניון. על פי ההסכם, התחייב הקניון שלא להפעיל עסק המתחרה בסופר פארם. כעבור זמן מה, התקשר הקניון עם קופת חולים מאוחדת )להלן: "קופת חולים"( לפתיחת בית מרקחת בתחומי הקניון. סופר פארם פנתה לבית המשפט המחוזי, בבקשה להוצאת צו מניעה המחייב את הקניון לקיים את ההסכם שביניהם ולאסור על פתיחת בית מרקחת. בית המשפט המחוזי דחה את טענותיו של הסופר פארם מהטעם כי ההסכם שבין סופר פארם לבין חברת הקניון הינו "הסדר כובל", האסור על פי חוק ההגבלים העסקיים התשמ"ח - 1988 )להלן: "החוק"(, וככזה - בלתי חוקי הוא. על פי הוראת סעיף 30 לחוק החוזים )חלק כללי( התשל"ג - 1973, הסדר בלתי חוקי - בטל.

מאמרנו זה, מתייחס לסוגיות השונות העולות מהחלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב הנ"ל ותוצאותיה. נקדים ונזכיר כי המטרה העיקרית של דיני ההגבלים העסקיים הינה קידום התחרות, על ידי פיקוח על הסכמים והסדרים שיש בהם כדי להגביל את התחרות החופשית בעסקים, או כמאמר השופט לנדוי: "לפנות את הדרך לפעילות כלכלית חופשית, על ידי סילוק מכשולים המונעים פעילות כזו" )בג"צ 231/61(. מטרת החוק הינה להגן על האינטרס הציבורי, תוך מניעת פגיעה בתחרות החופשית, ואיזון נאות בין טובת הפרט וטובת הכלל (. יתירה מכך, בין אם התכוונו הצדדים ליצורע"א 6222/97 טבעול בע"מ נ' מ"י ואח') הסדר כובל ובין אם לאו - אין לכוונתם זו כל משמעות בנוגע לאינטרס הציבורי הנ"ל, ואין היא יכולה להוסיף או לגרוע מן התוצאה האמורה. באם נכרת הסדר כובל ולא ניתן עליו אישור באחד המנגנונים הקבועים לכך בחוק, הרי שזהו הסכם בלתי חוקי, ומכאן שהוא בטל )כאמור לעיל(.

בחינת השאלה באם הסדר הינו "הסדר כובל", מחייבת את בחינת ההסדר אל מול הוראות סעיף 2 לחוק, המגדיר הסדר כובל מהו. רק לאחר שהגענו למסקנה כי בהסדר כובל עסקינן, עלינו לבדוק האם הסדר זה נופל בגדרן של אחת מאפשרויות הפטור הקבועות בסעיף 3 או בפטורי הסוג הכלליים, אשר פורסמו לאחרונה. אפשרויות הפטור הנ"ל מכשירות את ההסדר, ומאיינות את הבטלות הצפויה לו עקב היותו הסדר כובל. הפטור נותן להסדר הכובל גושפנקא חוקית, והוא מאפשר לכל אחד מהצדדים לו לאכוף את ההסכם על משנהו במקרה של הפרתו.

במתווה אותו תיארנו לעיל, פסע גם בית המשפט המחוזי, והחל בבדיקת ההסכם שבין הקניון לבין הסופר פארם, על פי הוראות סעיף 2)א( לחוק. בית המשפט המחוזי קבע מבלי שהוא מתעכב ומדקדק בלשונו של סעיף 2)א( לחוק, כי "האיסור על פתיחת בית מרקחת מתחרה נועד למנוע מכל החפץ בכך להתחרות בעיסקה )של הסופר פארם - ל.ב, א.כ( על ידי פתיחת בית מרקחת מתחרה בתוך תחומי הקניון. בכך מתקיימת בענייננו הגדרת המונח הסדר כובל על פי סעיף 2)א( לחוק". על פי דברים אלו, נדמה כי אליבא דבית המשפט המחוזי, בחינת הסדר כלשהו על פי סעיף 2)א( לחוק, נעשית באופן הבא: חיפוש אחר ה"שוק" הרלוונטי להסדר אשר על המדוכה; בדיקת התחרות באותו "שוק"; חיפוש אחר הפגיעה בתחרות ב"שוק" זה; נמצאה פגיעה שכזו - הרי שעומד לפנינו הסדר כובל, כך לשיטת בית המשפט המחוזי. כפי שנראה להלן, קביעה זו אינה נקיה מספקות. לצורך זה נפנה להוראותיו של סעיף 2)א( לחוק ונראה במה דברים אמורים:

2")א( הסדר כובל הוא הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר." )ההדגשות אינן במקור, ל.ב. א.כ(.

עיננו הרואות כי על פי לשון החוק יראו הסדר ככובל, מקום בו צד להסדר מגביל את עצמו, באופן העלול לפגוע בתחרות בינו לבין מתחריו. ונחדד, מקום בו בהסדר כובל, רק אחד מהצדדים "מגביל את עצמו", הרי שעל פי הוראת החוק, יש לבדוק אך ורק את הפגיעה בתחרות בין אותו צד שהגביל עצמו לבין מתחריו שלו. כעת ניישם מסקנה זו על ההסכם שבין הקניון לבין הסופר פארם. בהסדר הנדון, שני הצדדים מצויים בשווקים שונים ולכל אחד מהם מתחרים שונים. הצד אשר "הגביל עצמו" הינו הקניון בלבד )המגבלה שלא לאפשר פתיחת בתי מרקחת נוספים בתחום הקניון(. בנסיבות אלה, נאמנים להוראותיו של סעיף 2)א( לחוק, עלינו לבדוק האם יש בהסדר זה כדי לפגוע בתחרות בין הקניון, לבין מתחריו של הקניון. במסגרת סעיף 2)א(, הפגיעה בתחרות ב"שוק בתי המרקחת" אינה מענייננו כלל ועיקר, מאחר והסופר פארם לא "הגביל עצמו" במסגרת ההסכם בכל אופן שהוא. לפיכך, בכל הכבוד, אוחזים אנו בדעה כי הנמקתו של בית המשפט המחוזי בעניין זה, אשר מבקש להגן על התחרות ב"שוק בתי המרקחת" - שגויה היא. נציין, במאמר מוסגר, כי ייתכן והתוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי תהא תוצאה נכונה אם יוכח, כי המגבלה שקיבל על עצמו הקניון עלולה לפגוע בתחרות שבינו לבין מתחריו, ככל שישנם. אולם מאחר ובשאלה זו מעורבים אלמנטים עובדתיים, אשר אינם מצויים בידינו, נותירה בשלב זה במאמר מוסגר ובצריך עיון.

למעשה, יכולנו לסיים מאמרנו בנקודה זו, באשר משהגענו למסקנה כי אין ההסדר חוסה תחת כנפיו של סעיף 2)א( לחוק, לא נדרשת בחינת תחולת הפטורים השונים לגביו. ברם, נמשיך במתווה בו פסע בית המשפט המחוזי בפסק הדין: לאחר שקבע כי בהסדר כובל עסקינן, פנה בית המשפט המחוזי לבחינת השאלה האם "מכשירות" הוראות הפטור בסעיף 3(3( לחוק את ההסדר הנ"ל. לעומת הפרשנות הכללית והמרחיבה אשר העניק לסעיף 2)א( לחוק, פירש בית המשפט המחוזי את סעיף 3(3( לחוק באופן דווקני. סעיף 3(3( מורה כי על אף האמור בסעיף 2, לא ייחשב כהסדר כובל "הסדר, בין מי שמקנה זכות במקרקעין לבין מי שרוכש את הזכות, שכל כבילותיו נוגעות לסוג הנכסים או השירותים בהם יעסוק רוכש הזכות באותם מקרקעין". בית המשפט המחוזי מדייק ואומר כי מאחר ועל פי ההסדר במקרה זה, הקניון הינו "מוכר הזכות", והסופר פארם הינו "רוכש הזכות", והואיל והסדר זה לא התייחס לעיסוקו של "רוכש הזכות" )קרי הסופר פארם(, אלא לעיסוקו של "מוכר הזכות" )קרי הקניון(, הרי שלא חלות הוראות סעיף 3(3(, וההסדר הכובל אינו זוכה לפטור מכוחו של סעיף זה. נקדים ונאמר, כי להבדיל מהסתייגויותינו מהפרשנות אשר העניק בית המשפט לסעיף 2)א(, אוחזים אנו בדעה כי פרשנותו זו לסעיף 3(3( הינה פרשנות סבירה, אשר יש לה אחיזה במילותיו של הסעיף, אולם בעיננו לא די בכך. במקביל לערכים של הגנה על התחרות החופשית במשק, מכיר המשפט הישראלי בעקרונות משפטיים ומוסריים חשובים לא פחות, כזהו למשל עקרון קדושת החוזה, ולא פחות חשוב ומוכר ממנו, עקרון תום הלב. אין חולק, כי על פניו, לכאורה, הפר הקניון את ההסכם שבינו לבין הסופר פארם, בהתירו פתיחתו של בית מרקחת נוסף בקניון. קופת חולים מאוחדת ידעה על קיומו של הסכם זה בטרם התקשרה עם הקניון ולכאורה גרמה להפרתו על ידי הקניון. פעולתן של שתי האחרונות בהתקשרותן בהסכם השכירות, בניגוד להסכם השכירות הקיים שבין הסופר פארם לקניון, חותרת תחת עקרון קדושת החוזה , הרי הם "נבליםבע"א 6222/97והיא נגועה בחוסר תום לב. כלשונו של כבוד השופט טירקל ברשות החוזה" או "נבלים ברשות החוק". בנסיבות אלה, ועל מנת שלא יצא "חוטא נשכר", דומה כי מן הראוי היה שבית המשפט המחוזי יחפש את הנתיב, במסגרת הוראות החוק, לתוצאה המביאה לקיומו של ההסכם בין הסופר פארם לקניון ולא להפרתו. הצורך לנהוג בפרשנות המצמצמת של סעיף 2)א( לחוק או הפרשנות המרחיבה של סעיף 3(3( לחוק מקבלת משנה תוקף לנוכח העובדה כי עריכת הסכם כובל הינה בעלת משמעות פלילית )מאסר עד 3 שנים או קנס גבוה(. על מנת לפרש את סעיף 3(3( לחוק בצורה מרחיבה, יכול היה בית המשפט המחוזי, לו חפץ בכך, להאחז בעמימות המונח "נוגעות", אשר הינו חלק ממילותיו של סעיף 3(3( לחוק, ולהרחיב דרכו את מגוון האפשרויות להכשרת ההסכם בענייננו. כאמור, בית המשפט המחוזי קבע כי סעיף 3(3( לחוק מכשיר הסדר שכל כבילותיו נוגעות לעיסוקו במקרקעין של "רוכש הזכות" )דהיינו הסופר פארם(, עובדה אשר לא מתקיימת באופן ישיר במקרה דנן. לדעתנו, כבילת הקניון מצויה בתחום האפור של האפשרויות אשר יכולות להימנות עם הפירושים למשפט "שכל כבילותיו נוגעות לסוג הנכסים או השירותים בהם יעסוק רוכש הזכות...", שכן כבילת הקניון באופן זה, נוגעת, "בתחום האפור", לסוג עיסוקו של הסופר פארם. לו היה פועל בית המשפט המחוזי בדרך זו, הרי שההסכם בין הסופר פארם לקניון היה חוסה תחת כנפי סעיף 3 לחוק, ומכאן שלא היה בטל.

כאמור, בית המשפט המחוזי דחה את בקשתה של הסופר פארם להוצאת צו המניעה הזמני האוסר על קופת חולים מאוחדת על פתיחת בית מרקחת בתחומי הקניון. יצוין, כי סופר פארם הגישה לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על החלטה זו. במסגרת זו קבע בית המשפט העליון, מפי כב' השופטת שטרסברג-כהן, כי שאלת היותו של ההסדר בין הצדדים הסדר כובל "היא שאלה בעייתית", ולפיכך נענה באופן חלקי לבקשתה של הסופר פארם ומנע פתיחת בית מרקחת מתחרה בקניון )להבדיל מחדר תרופות, בתוך סניף קופת החולים אשר ישרת את חברי הקופה בלבד(. במסגרת הדיון בערעור בסעד הזמני לא נכנס בית המשפט העליון לעובי הקורה ולא פרט מה היסוד לקביעתו כי סיווגו של הסכם ככובל בעייתי הוא. אולם רוצים אנו לראות בכך משום תמיכה לעמדה שהבענו לעיל וסבורים אנו כי ייתכן והספקות שעוררנו בקשר עם החלטת בית המשפט המחוזי הן גם אלו אשר עמוד בבסיס החלטתו של בית המשפט העליון. הדיון בתיק זה חוזר למעשה לבית המשפט המחוזי ולא נותר לנו אלא לחכות לקביעת בית המשפט בפסק הדין העיקרי, האם סעיפי בלעדיות מסוג זה אכיפים או בטלים.


* עו"ד אלדד כורש ועו"ד לילך בכר עוסקים בתחום - משרד עו"ד עמית פולק, מטלון ושות'

** כל המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ