אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> מעשה תביעה שלא במחשבה תחילה - גישור בקניין רוחני

מעשה תביעה שלא במחשבה תחילה - גישור בקניין רוחני

מאת: יניב שוורצמן, עו"ד ומיישב סכסוכים | תאריך פרסום : 07/03/2012 12:00:00 | גרסת הדפסה

מקרה וקסמן, הינו מקרה קלאסי בו צד אשר הרגיש נפגע (בצדק או לא), פנה לעו"ד, במטרה לפתוח ב"מלחמה" נגד הצד השני, על ידי נקיטת הליכים משפטיים, וליצור עמדה משפטית. בסופו של יום, ניהול התיק המשפטי נגד הנתבעים, היה בניגוד מוחלט לאינטרסים האמיתיים של התובעים. למרבה הצער, במקרים רבים, פער זה בין תפקידו של העו"ד כמי שמציג את הגישה המשפטית ללקוחותיו, לבין האינטרסים האמיתיים של אותו צד, אשר הינם כלכליים, עסקיים או אישיים, גורמים לנזקים ללקוח, אשר לעיתים מפסיד במקרים אלו, זאת, גם אם "ניצח" לכאורה, בהליך המשפטי שניהל.

במקרה וקסמן, הנזק שנגרם לחברה התובעת, מעבר לעצם ה"הפסד" בהליך המשפטי, היה ארוך טווח ובעל משמעות רבה וקשה.

מקרה וקסמן- תיאור בקליפת אגוז:

התובעת (חברת וקסמן) הגישה בקשה לצו מניעה נגד חברה מתחרה (חברת טופ-ליין), תביעה על סך של 200,00 ש"ח ובקשה לצו מניעה קבוע, שימנע מהחברה המתחרה לעשות שימוש בסוד המסחרי שלה, בעילה של גניבת סוד מסחרי. התביעה והבקשות הוגשו בהתייחס להרכב המכאני של 2 סוגי כיסאות, שלטענת התובעת הנם פרי פיתוחה הייחודי. במסגרת הדיון בצו המניעה, הודיעה חברת טופ-ליין- הנתבעת, אחת מחברות הריהוט הגדולות בישראל, כי מעולם לא היה בכוונתה לעסוק בייצור ובמכירה של כיסאות מן הסוגים נשוא התביעה, ואין לה בעיה להתחייב לתובעת להמשיך ולא לעשות כן בעתיד. יתר על כן, חברת טופ-ליין אף הסכימה להעביר לתובעת את הסכום שהייתה הנתבעת צפויה לשלם כשכר טרחה לעורך דינה, כפיצוי לפנים משורת הדין (עשרות אלפי ש"ח).

באותה צומת דרכים, בחרה התובעת להמשיך בניהול ההליך המשפטי שנקטה, תוך עמידתה על התביעה הכספית וקבלת צו מניעה קבוע, ולשם "העיקרון" (למען יראו וייראו חברות אחרות), מבלי שעצרה לרגע לראות אם הצעת הנתבעת עונה על מלוא האינטרסים האמיתיים שלה. הגעת הצדדים לפשרה באותו שלב, יכלה לחסוך לתובעת זמן, כסף ועוגמת נפש, ויכלה להיעשות, לדעתי, אך ורק בהליך גישור, אשר היה מנתק את הצדדים ועורכי הדין, לרגע, מהאינטנסיביות של ההליך המשפטי, ומאפשר להם שיח מכוון אינטרסים (ולשאלתכם הצפויה האם ניתן "להתגשר" לבד- הניסיון והמציאות מוכיחים שלא, ומקרה וקסמן הוא עוד דוגמא לכך).

בסופו של יום, לא זו בלבד שהתובעת השאירה את הנתבעת, "שחקן" פוטנציאלי משמעותי וחזק בתחום הריהוט, באופן שהיא יכולה ליצור את הכיסאות נשוא התביעה, אלא שלאור ההליך המשפטי, הנתבעת אינה מחויבת כיום שלא לייצר את הכיסאות נשוא ההליך המשפטי (נהפוך הוא, יתכן והיא אף יצרה אצל הנתבעת מוטיבציה לעסוק בייצור אותם כיסאות), במקום להוציא אותה מהתחרות. יתירה מכך, התובעת תרמה ליצירת "הלכה מנחה" בנושא סוד מסחרי, הראשונה מסוגה בישראל (עד כה לא הייתה פסיקה בעניין סוד מסחרי בריהוט), הקובעת כי אין מניעה לקחת כיסא ו/או כל ריהוט אחר הנמכר באלפיו על-ידי חברת ריהוט, ולעשות לו הנדסה חוזרת, ללא הפרת סוד מסחרי, תוך שבית המשפט דוחה את תביעתה וגורם לה לחסרון כיס, מאחר ונאלצה להוציא הוצאות כספיות לניהול ההליך המשפטי.

יפים לעניין זה הדברים שנכתבו בפסק הדין במקרה וקסמן, כהאי לישנא:

"הנדסה חוזרת איננה פסולה. אדרבה. קידום הטכנולוגיה, פיתוח הכלכלה ושיפור הרווחה, הם אינטרסים ציבוריים ראשוניים במעלה. מותר להתחרות. רצוי לעשות כן. הציבור יצא נשכר. אין ודאות שבפועל נעשה הדבר, אך אם נעשו בכסאות ה"רחף" וה"ארקדיה" פעולות של הנדסה חוזרת אין פסול בכך. זה מותר.

סוף דבר: גם אם נטל הנתבע 1 את כסאות ה"רחף" וה"ארקדיה" של התובעת שלא כדין על מנת ללמוד את מנגנון פעולתם, עדין מוטל על התובעת הנטל להוכיח כי מדובר בסוד מסחרי. התובעת לא נשאה בנטל. אשר על כן התביעה נדחת". [עמ' 6 ס' 14-15 לפס"ד]

ההלכה המנחה במקרה וקסמן פגעה בתובעת באופן ממשי וארוך טווח, לא רק בעובדה שהיא מאפשרת לצדדים שלישיים לפעול בהתאם לאמור בהחלטה, אלא שהיא גם עלולה לחשוף את עמדתה של התובעת, כי יש בידיה מנגנון סודי, ייחודי, המהווה יתרון משמעותי בשוק הריהוט. הנה כי כן, אותה עמדה והנחיה משפטית הובילה את התובעת להפסד, הן במישור המשפטי והן במישור העסקי והכלכלי, אשר אינו משקף את האינטרסים הממשיים של התובעת בעסק הריהוט אותו היא מנהלת.

סוף מעשה במחשבה תחילה

מוסר ההשכל ברור. יתרונותיו של הליך הגישור יודעים ואין מקום לחזור עליהם כאן, אולם יתרונותיו של הליך הגישור הנוגעים למומחיות, הסודיות וחשיפת האינטרסים, מודגשים שבעתיים בסכסוכים מעולם הקניין הרוחני בכלל ובסוגיות של סוד מסחרי בפרט.

כמה מילים בנוגע לזהות המגשר בהליך ליישוב סכסוך...

זהות המגשר חשובה מאוד. מומלץ לבחור מגשר שכפוף למערך אתיקה (עו"ד או חבר בלשכת המגשרים בישראל). מומלץ לבחור מגשר שמתפקד כמגשר ולא כבורר המציג את דעתו על הסכסוך, מגשר מסוג זה, עשוי להכשיל את ההליך ולהחריף את הסכסוך. מומלץ לבחור מגשר אשר ההליך והצדדים עומדים לנגד עיניו, ולא ההסכם הסופי (לא קבלן הסכמים). אם תשכילו לבחור במגשר מתאים, ותתנו הזדמנות אמיתית להליך הגישור, מובטח לכם הסכם הוגן ונבון המשקף את האינטרסים האמיתיים של הצדדים. כי סוף מעשה במחשבה תחילה.


לפסק הדין המאוזכר במאמר:

ת.א 3401-09 האחים וקסמן תעשיות בע"מ נ' צבי שמיר ואח'

* עו"ד יניב שוורצמן מכהן כיו"ר לשכת המגשרים בישראל, ומנהל הקליניקה ליישוב סכסוכים במכללת שערי משפט, ייצג את הנתבעת בהליך המשפטי.

** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ