אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני תקשורת ואינטרנט >> מי מחויב להסיר תכנים מגוגל?

מי מחויב להסיר תכנים מגוגל?

מאת: עו"ד ד"ר שני רופא | תאריך פרסום : 29/04/2015 09:02:00 | גרסת הדפסה

המציאות הטכנולוגית תמיד תעורר שאלות חדשות. האם גוגל יכולה וצריכה להסיר תכנים המהווים לשון הרע? האם ראוי שהיא תבצע בדיקות מראש או רק תמתין לבקשת אנשים פרטיים או בתי משפט?

לפני פחות משנה, פורסם בישראל פסק דין שבו בימ"ש השלום הורה כי "אין לחייב את גוגל, כמנוע חיפוש, באחריות לפרסום תוכן מאמר המפורסם ע"י האתר המפרסם, צד שלישי" (ת"א 49918-05-12 סביר עו"ד נ' בר נוי ואח').

התובע – עו"ד שייצג את לשכת עורכי הדין בהליכים משמעתיים שניהלה נגד עורך דין אחר שהורשע במספר פרשיות – טען כי מנוע החיפוש של גוגל מציג תוצאת חיפוש שמי שצופה בה מקבל את הרושם שהתובע הוא זה שהורשע באותן פרשיות.

לייעוץ בענייני תקשורת ואינטרנט:

פנו ל- עו"ד דיני תקשורת ואינטרנט 

השופטת הבכירה חנה ינון קבעה כי מדובר בפרסום שעלול להטעות ולגרום לאנשים להסיק כי התובע הוא זה שהורשע, כביכול, בעבירות אלו. אלא שהשופטת חייבה רק את מפעיל האתר שבו פורסמו הדברים ולא תוקנו למרות פניות מצד התובע, ואילו התביעה נגד גוגל נדחתה. 

השופטת קבעה כי הצדק עם גוגל, שטענה כי הביטוי בכותרת נוצר ונשלט על ידי מפעיל האתר ומועתק בהליך אוטומטי מתוך התוכן שנכתב בקוד הטכני של דף האינטרנט באתר.

בנוסף, טענה גוגל, כי אין להפוך את אותה ל"צנזר על" שיחליט במקום בית המשפט האם מדובר בלשון הרע, ובתוך כך עלול גם למנוע גישה למידע שאין בו פסול.

יש יכולת

אכן מנוע החיפוש של גוגל, בדומה למנועי חיפוש אינטרנטיים אחרים, סורק באופן אוטומטי תוכן הנכתב בתוך תגיות HTML המהוות חלק מעמוד האינטרנט שבאתר, למעט תכנים המוגדרים מראש אשר אותם אין לסרוק.

משכך, לכאורה צדקה השופטת ינון, כיוון שמנועי החיפוש הם אכן צד שלישי, ופעולת הסריקה מתבצעת ללא יד אדם.

מזווית שונה, יש להזכיר בהקשר זה כי בפסק הדין שניתן ב-2014 בבית הדין האירופאי לצדק, נקבע כי משהובא לידיעת גוגל דבר פרסום לשון הרע, מחובתה להסיר או למחוק את הפרסום הפוגעני. מכאן שאף על פי שמדובר במערכת אוטומטית, לגוגל יש את היכולת להסיר או לחסום כל תוכן, כראות עיניה.

האם צדקה השופטת כשאמרה כי "המידע מוכנס באופן אוטומטי למנוע החיפוש של גוגל ולא יכול מבחינה מעשית לעבור בדיקה מקדמית של גורם אנושי אשר יבדוק את אותו מידע"?

מאחורי המערכות עומדים אנשים

כידוע, מנוע החיפוש של גוגל (כמו גם מנועי חיפוש נוספים), עובד בשיטה של "עכביש" – מערכות הסורקות את התכנים באתרים השונים ומציגות בתוצאות החיפוש את אשר סרקו. בדיוק כמו שביכולתן לסרוק ולהציג את המידע האקטואלי ביחס להגדרת החיפוש של הגולש, כך ניתן היה לבצע בדיקה אוטומטית בעניין לשון הרע.

ישנן מערכות שביכולתן לבדוק ולסנן תכנים, וכן להתריע בדבר עבירות זכויות יוצרים, לרבות חסימת תכנים אשר עומדים בהגדרתם כעבירות מסוגים שונים, לדוגמה תכנים המהווים עבירות פדופיליה.

מעובדות אלו עולה כי כבוד השופטת טעתה כשקיבלה "בכניעה" את טענתה של גוגל בדבר אי יכולתה לחסום את התכנים. יתרה מכך, מרבית המערכות הטכנולוגיות במרחב הקיברנטי הן אוטומטיות, כלומר לשיטתה של השופטת, אין באחריותם של בעלי המערכות דבר בעניין ביצועיהם.

להבדיל אלף אלפי הבדלות, הדבר משול למערכת יריית קרן לייזר חדשנית אוטומטית אותה פיתח אדם, שכל תפקידה הוא לפגוע ולהרוג את חיידק האבולה. את המערכת הציב האדם בפינת הרחוב, ולהפתעתו המערכת ביצעה את פעולתה, אך בנוסף הרגה גם את האנשים נושאי הנגיף. בבוא העת, יתייצב הנאשם מול השופט ויטען כי שהדבר באחריותו, שכן המערכת היא אוטומטית...

מאחורי כל פיתוח טכנולוגי עומדים מתכנתים, מהנדסים וצוותי בדיקה שונים. באותה הדרך בה יצרו את המערכת האוטומטית, הם יכולים גם ליצור ממשק החוסם דפים אלו ואחרים.

בדיוק מסיבה זו מונהגת בעולם מערכת "הודעה והסרה" – הנפגע מיידע את מנוע החיפוש בדבר עוולה שנגרמה נגדו, והמנוע מצדו מחויב להסיר את התוכן המעוול.

באופן כללי, הגישה הרווחת היא שאין להאציל על מנועי החיפוש את תפקידי שיטור והכוונה, שהרי לא לכך הם נועדו. במרכז גישה זו ניצבת הטענה כי צנזורה היא מדרון חלקלק ומכאן שאין מקום להעצים את כוחה של לגוגל מעבר למימדים הנוכחיים.

גוגל כמונופול

בשנים האחרונות העלתה חברת גוגל את מחירי הפרסום הממומן במנוע החיפוש באופן דרמטי, והדבר לא גרם לבריחת לקוחות. כמו כן, יש לציין כי 97% מסך החיפושים באינטרנט בישראל מתבצעים דרך גוגל, ויש לה מידע על היסטוריית הגלישה של רבים מאיתנו. לפיכך מדובר בעיניי במונופול אינטרנטי של ממש.

לאורך מחקריי לא מצאתי תיעוד בעניין כללי אתיקה של מנועי חיפוש. לשאלת ה"צנזר על" ככתוב בהחלטתה של השופטת ינון, אני סבור שכמונופול, דווקא מחובתה ומיוזמתה האישית של חברת גוגל להפעיל "צנזור-על" עבור התכנים המוצגים במנוע החיפוש אשר בבעלותם.

יפה היה אם במקום "להילחם" נגד התובע, היתה גוגל מושיטה לו יד ועוזרת לו להקטין את העוולה שנגרמה לו.

* עו"ד ד"ר שני רופא עוסקת בדיני חברות, משפט מסחרי, חוות דעת מומחה מחשבים ואינטרנט

** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני תקשורת ואינטרנט באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני תקשורת ואינטרנט

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ