בית הדין לעבודה שוכנע כי המוקדנית סובלת מנזקים בידיים ובצוואר כתוצאה ממיקרוטראומה – אחרי שנים של עבודה שכללה הקלדה והרמת ראש. למרות דעה נחרצת של אורתופד-מומחה, המוסד התעקש שמדובר בטעות.
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קיבל לאחרונה תביעה של מוקדנית 144, לאחר שהמוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בנזקים שנגרמו לה בכפות ידיה ובצווארה, כתוצאה משנים של עבודה. השופט אסף הראל דחה את עמדת המוסד וקבע כי התובעת זכאית להכרה כנפגעת עבודה על פי תורת המיקרוטראומה: פגיעות זעירות, חוזרות ונשנות עקב העבודה.
התובעת עבדה בבזק במשך כ-26 שנה (1988-2014). למעט השנה האחרונה שבמהלכה עבדה פחות שעות, לאורך כל התקופה היא הועסקה במתכונת של משרה מלאה – חמישה ימים בשבוע, שמונה שעות ביום, עם שתי הפסקות ביום.
בין שיחה לשיחה כמעט ולא היה "זמן מת". השיחות נכנסו ללא הפסק, דבר שגרר צורך בשימוש רצוף במקלדת, שכן התובעת נדרשה להקליד את פרטי הפונה, וכן להרים ולהוריד את הצוואר מהמקלדת אל המסך ובחזרה, אחת לחמש שניות.
ב-1998 היא החלה לסבול מכאבי גב, ומאוחר יותר גם סבלה מכאבים בצוואר ובכפות ידיה.
יש לציין כי התובעת לא הקלידה בשיטת "הקלדה עיוורת" אלא השתמשה באצבע המורה בלבד, בכל אחת משתי כפות הידיים.
השופט הראל מינה אורתופד כמומחה מטעם בית המשפט שינתח את המקרה. בנוגע לכאבי הצוואר, המומחה סבר כי אף שהליקוי לא נגרם כתוצאה מתנאי עבודתה של התובעת, הרי שיש סיכוי גבוה שתנאי העבודה החמירו אותו משמעותית.
לגבי הכאבים בכפות הידיים, המומחה הגיע למסקנה שהעבודה היא שגרמה להם, בשל העומס החריג על עצמות האצבעות. כלומר כאן מדובר היה בעיני המומחה בקשר של גרימה – תוצאה של תהליך מיקרוטראומטי.
בהקשר זה המומחה ציין כי צורת ההקלדה החריגה רק באצבע המורה בלבד של שתי הידיים מביאה למצב בו העומס אינו תואם להקלדה עיוורת רגילה.
עוה"ד יואב בלומוביץ' טען בשם התובעת כי בנוגע לעמוד השדרה הצווארי נגרמה לתובעת החמרה במצבה הרפואי בשל תנאי עבודתה. לגבי כפות הידיים, נטען כי המומחה מצא שקיים קשר סיבתי בין צורת ההקלדה בה הקלידה התובעת לבין הליקוי בשורשי כפות הידיים, וכי המקור לליקוי אינו מחלת פרקים כפי שניסה ביטוח לאומי לטעון.
אך הביטוח הלאומי, שיוצג על ידי עוה"ד ד' ירושלמי, טען בין היתר כי אין לאמץ את מסקנות המומחה, שכן הוא התעלם מכך שהתובעת סובלת ממחלת פרקים, ואין בחוות דעתו הסבר לקשר שבין הממצאים הקשים שנמצאו אצל התובעת לבין עבודת ההקלדה.
לאור זאת, המוסד ביקש לדחות את התביעה או למנות מומחה רפואי נוסף.
טענות ללא ביסוס
אלא שהשופט הראל הבהיר באופן חד משמעי כי לפי חוות דעת המומחה אין לטענת המוסד כל ביסוס. בתוך כך השופט ציין כי "חוות דעתו של המומחה היתה מקיפה, בהירה ונתנה מענה לכל השאלות שהופנו אליו".
בהמשך פסק הדין השופט אף דחה טענה נוספת של המוסד, ולפיה מדובר בהקלדה "לא קשה", וציין כי גם טענה זו נטענה ללא בסיס עובדתי ומנוגדת למסקנת המומחה, שנסמכת על מומחיותו וניתנה לאחר בחינה מדוקדקת של המקרה.
לפיכך, בסיכומו של דבר נקבע כאמור כי התובעת ממלאת את התנאים לקיומה של תאונת עבודה לפי תורת המיקרוטראומה.
ביטוח לאומי חויב לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 5,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין