ביהמ"ש לנוער הרחיב זמני שהות - המחוזי ביטל: "לא בסמכותו"

אם לבת 6 שהוכרזה "קטינה נזקקת" ערערה על קביעה שלפיה מפגשיה עם האב יורחבו. היא רשמה ניצחון – וההחלטה בוטלה: "הסמכות הוגבלה לדרכי הטיפול"

המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה ערעור שהגישה אם לילדה, שהוכרזה "קטינה נזקקת", על החלטת בית המשפט לנוער להרחיב את זמני שהות שלה עם האב. השופטת תמר סנונית פורר נימקה שסמכות קודמתה הוגבלה לקביעת דרכי הטיפול, מבלי שהייתה רשאית לדון בענייני משמורת, שעה שתביעה בנושא תלויה ועומדת בבית המשפט למשפחה.

הצדדים הם הורים לבת 6 שלפני כחצי שנה הוכרזה "קטינה נזקקת". באפריל האחרון הורה בית המשפט לנוער, בין היתר, על הרחבת זמני השהות של הילדה עם אביה: הוחלט שהשניים ייפגשו ארבע פעמים בשבוע – בימים שני, רביעי, שישי ושבת – וזאת למשך ארבע שעות בכל פעם, מ-16:00 עד 20:00.

מכאן הערעור שהגישה האם למחוזי, באמצעות עו"ד רחל פוקס מור ועו"ד לירז יפה, אשר זכה לתמיכת יועמ"ש הרווחה עו"ד נאוה מזון והאפוטרופוסית לדין שמונתה לקטינה, עו"ד טלי רזניק. מן העבר השני האב, שיוצג באמצעות עו"ד שירי מלכה ועו"ד ענבר כהן, גילה התנגדות נחרצת לערעור, וזאת הן בכתב והן בעל-פה.

אלא שבתום דיון שהתקיים בערעור לפני כשבועיים עשה האב סיבוב פרסה והסכים למשוך את התנגדותו, על רקע היעדר הסמכות שבה ניתנה החלטת בית המשפט לנוער, כפי שיפורט בהמשך.

המטרה: למנוע הכרעות סותרות

השופטת סנונית פורר הסבירה שעיקר הדיון בערעור הינו בשאלה האם בית המשפט לנוער מוסמך לקבוע הרחבת זמני שהות במסגרת דרכי טיפול בהליך נזקקות, שעה שמתקיים הליך מקביל בסוגיית המשמורת בבית המשפט למשפחה. היא השיבה על כך בשלילה, ותמכה זאת בפסיקת עליון מלפני יותר מעשרים שנה.

כך, נימקה השופטת, בפסק הדין משנת 2005 קבע העליון שבית המשפט לנוער אינו מוסמך לדון במחלוקות בין הורים לגבי סוגיית זמני השהות. נקבע אז ש"הכרזת הקטינה כנזקקת מהווה סוגיה שונה ונפרדת משאלת משמורתה", וכי "חוק הנוער אינו מסמיך את בית המשפט לנוער לדון בסכסוכי משמורת ואפוטרופסות".

הדגש, לדברי השופטת, הינו על מצב שבו שתי הערכאות דנות במקביל בזמני השהות. "בנסיבות הללו", הבהירה, "קיימת חשיבות על מנת שלא יבוזבזו משאבים על דיונים כפולים, ועל מנת לא ליצור מצב של החלטות סותרות או דיונים באותו הנושא, כי תהיה הקפדה יתרה על חלוקת הסמכויות בין בתי המשפט".

ברמת היישום קבעה השופטת כי מאחר שהוגשה כבר בעניינם של הצדדים תביעה לזמני שהות בבית המשפט למשפחה, הרי שממילא בית המשפט לנוער לא היה מוסמך לדון ולקבוע בנושא – ועל כן יש להורות על ביטול החלטתו. היא העירה, לצד זאת, שאין בהכרעתה זו על מנת להביע עמדה כלשהי בסוגיה, וכי קבלת הערעור הינה מטעמים הקשורים למישור הסמכות בלבד.

ברמת התוצאה ההחלטה על הרחבת זמני השהות בוטלה, מבלי שהאב חויב בהוצאות משפט "לאור גישתו המקדמת", בדמות משיכת התנגדותו לערעור.

• ב"כ המערערת: עו"ד רחל פוקס מור ועו"ד לירז יפה
• ב"כ המשיב 1: עו"ד שירי מלכה ועו"ד ענבר כהן
• ב"כ המשיבה 2: עו"ד נאוה מזון (יועמ"ש רווחה)
• המשיבה 3, האפוט' לדין של הקטינה: עו"ד טלי רזניק (סיוע משפטי)

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.