זוכה מאיום ברצח אשתו אחרי שהודתה: "הגזמתי"

האישה טענה במשטרה שבעלה איים לחנוק אותה, לחתוך את גרונה ולשרוף אותה, אך בבית-המשפט אמרה שהגזימה. הוא זוכה גם מניפוץ חלונות הרכב המשותף, לאחר שנקבע כי מדובר ב"זוטי דברים" 

 בית משפט השלום בתל אביב זיכה בעל שהואשם באיום לרצח אשתו. על-פי כתב האישום אמר הנאשם לרעייתו, בין היתר, שיחנוק אותה, יחתוך לה את הגרון, ישרוף אותה ו"ישלח לה ערבים לעסק". השופט איתי הרמלין קבע שלא ניתן להוכיח מעבר לספק סביר מה בדיוק נאמר בוויכוח, בין היתר לאחר שהאישה הודתה כי הגזימה בתלונתה במשטרה.

על-פי האישום המרכזי, בספטמבר אשתקד, בשעת לילה מאוחרת, ניטש ויכוח יצרי בין הנאשם לאשתו, המתלוננת, במהלכו איים עליה שירצח אותה מתוך שינה, יחנוק אותה ויחתוך לה את הגרון. בהמשך, נטען, אמר לה ש"עוד תשמע ממנו" וכי "יזיין אותה", כאשר שב על איומו ברציחתה, והוסיף שישרוף אותה ואת העסק שלה, אליו "ישלח ערבים".

בהתאם לכתב האישום, בתום הוויכוח העז ירד הנאשם לרחוב וניפץ את שמשת רכבם באמצעות אבן. להגנתו טען כי רק הפרט האחרון נכון - שכן רצה לקחת את מפתחות האופניים החשמליים שלו, אשר היו בתא הכפפות – ואולם יתר הטענות כלפיו הן שקר גמור. לגרסתו דווקא אשתו היא שקללה ואמרה לו ש"יקום ויזדיין מהבית", לאחר ששאל אותה, לאחר שחזרה מטיול, מדוע מחפשת כדורגלנים בנייד.

המתלוננת אישרה בעדותה כי בעלה "האשים אותה בבגידה" ולכן הייתה נסערת, וכי בבוקר הוויכוח ראתה ש"האוטו שלה שבור". מנגד, הודתה שהגזימה בתיאור הדברים במשטרה, וכי בפועל לא ראתה בעיניה את הנאשם מנפץ את שמשות הרכב. עוד אישרה כי הלכה למעשה האיש "לא איים עליה" אלא רק קילל אותה, וש"יכול להיות שהדברים שסיפרה בחקירה לא היו ולא נבראו".  

המתלוננת, שסיפרה כי יחסיה עם הנאשם טובים כיום, טענה שהוכרחה להגיש נגדו תלונה בניגוד לרצונה, ואולם כעת היא מבקשת לסגור את התיק נגדו.

ה-AI מחייב הקפדה על ראיות דיגיטליות

השופט הרמלין שוכנע כי חזרת המתלוננת בבית המשפט מדבריה בחקירת המשטרה, והודאתה כי בפועל הגזימה שם בתיאור הדברים, היא "תגובה אותנטית ואמינה" מטעמה, המשקפת נכוחה את המציאות. לכך נוספו אמירותיה בזמן אמת לשוטרת, שהגיעה לביתה למחרת הוויכוח, כי הנאשם "כל הזמן מאיים עליה" בלשון כללית, ללא התייחסות קונקרטית למה שקרה בליל אמש.  

גם אמירת המתלוננת לשוטרת שהנאשם מאיים ש'יהרוג' אותה, "פועל שלא נזכר בכתב האישום" לדברי השופט, מחלישה, למסקנתו, את גרסתה כי איים עליה ברצח. "גם אם קיימת הסתברות גבוהה לכך שמדובר היה באיומים, הואיל ואינני יכול לקבוע ברמה שמעבר לספק סביר מה היה מלל הדברים, אינני יכול לקבוע כי אמנם מדובר היה באיומים במובנם החוקי", כתב.

השופט אף ייחס "זוטי דברים" לניפוץ שמשת הרכב, בנימוק שאיש לא הבחין בדבר "ולכן לא היה בו כדי לזרוע בהלה". עוד צוין שעל רקע השעה המאוחרת כנראה שלא פעלה במקום תחבורה ציבורית, באופן שהצריך מהנאשם את אופניו החשמליים. החלופות האחרות שעמדו בפניו – שינה ברחוב או חזרה לאשתו הכעוסה על מנת לבקש ממנה את מפתחות הרכב – הוגדרו כפחות ריאליות בנסיבות.

בשולי הדברים התייחס השופט להחלטתו שלא לקבל כראיה תמונות וסרטון מטעם התביעה, שלא ברור מי צילם אותם. הוא כתב ש"בימים אלו - שבהם כמעט כל אדם יכול תוך שימוש בתוכנות בינה מלאכותית לייצר תמונות, סרטונים וקבצי קול שלא ניתן יהיה לזהות כי אינם אמיתיים באמצעות האזנה, צפייה או התבוננות בהם - עולה שוב חשיבות ההקפדה על כללים לקבילות ראיות מעין אלו".

התיק נסגר בזיכוי הנאשם מכל המיוחס לו.

• ב"כ המאשימה: עו"ד רוי חן ועו"ד אדר עידן
• ב"כ הנאשם: עו"ד טלי חזום

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.