תמש 76880/99 פלוני נ' פלונית
בתביעות משמורת הדדיות של הורים על בתם הקטינה, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי הילדה תשאר במשמורת אביה, לאור יכולתו לספק לה את צרכיה הפיזיים.
ההלכה היא כי חובת ההורים מתחלקת לשתים: סיפוק צרכים פיזיים וסיפוק צרכים רגשיים. השופטת ע' מילר קבעה לאור הערכות המומחים, כי בנושא של סיפוק צרכים פיזיים לאב יש יכולת טובה יותר, ובסיפוק הצרכים הרגשיים, יכולתה של האם עולה על זו של האב.
לפי חזקת הגיל הרך, קטין עד גיל 6 יישאר במשמורת אמו, אלא אם מוכחות נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מהכלל. בפרשה זו, ההורים עצמם העבירו את המשמורת על הקטינה אל האב עוד כשהיתה בת 3 ובית המשפט קבע כי יש צורך בנימוקים טובים כדי לשנות את מקום המשמורת כיום.
להערכת מכון נעמן האם היא המשמורן המתאים יותר ובלבד שתעבור טיפול ושיקום. השופטת קבעה כי מאחר והאם טרם השלימה את שיקומה, לא תוכל לשמש משמורן בלעדי ויש להשאיר את הקטינה במשמורת האב עם הסדרי ראייה נרחבים לאם.
תמש 76880/99 פלוני נ' פלונית
למדור דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.