אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> הוצאה לפועל >> המחוזי: ניתן לעקל זכות למשיכת יתר עד גובה הבטוחות המוחזקות ע"י הבנק

המחוזי: ניתן לעקל זכות למשיכת יתר עד גובה הבטוחות המוחזקות ע"י הבנק

מאת: שירה הימן, עו"ד | תאריך פרסום : 10/01/2011 11:38:00 | גרסת הדפסה

לפסק הדין בעניין משה אלבס נגד בנק מזרחי טפחות בע"מ

האם ראשי בנק לסרב לרשום עיקול בחשבון של לקוח, כאשר על פי הסכם מסגרת האשראי עומדת לרשות הלקוח יתרה במסגרת האשראי ? בית המשפט המחוזי בת"א קבע, כי הזכות למשיכת יתר הינה זכות הניתנת לעיקול בגובה הבטוחות המוחזקות על ידי הבנק.

בעקבות עיקול שהוטל על נכסים המוחזקים בידי בנק מזרחי, השיב הבנק לצו העיקול כי אין בחשבון כספים לעיקול, מאחר ובעת קבלת הצו, היתה בחשבון יתרת מט"ח של 7,563.20 $, ויתרת חובה בעו"ש בסך 103,776 שקלים. הבנק אישר כי ללקוחות קיימת מסגרת אשראי של 220,000 שקלים, אולם טען כי הזכות למשוך כספים בהתאם למסגרת זו, אינה ניתנת לעיקול.

המבקשים טענו לעומת זאת, כי מרגע שקיים הסכם מסגרת אשראי, חייב הבנק להעמיד את האשראי, ועל כן ניתן לעקל כל סכום עד לגובה מסגרת האשראי.

השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן קיבלה כאמור את בקשת העיקול. נקבע, כי ככלל, ניתן לעקל זכות עתידית בכפוף למידת ההסתברות שהזכות תמומש, ולפיכך, יש לבחון את מידת מחויבותו של הבנק להעמיד את האשראי על פי המסגרת.

לעניין זה, נקבע כי בהתאם לאופיו ומהותו של הסכם מסגרת אשראי, הרי שבמקרים בהם קיים הסכם ולא קיים סיכון באשר ליכולת הפרעון של הלקוח, הבנק מחויב להעניק אשראי ללקוח. אמנם, פסקה השופטת, הבנק רשאי להפסיק להעמיד אשראי אם קיים סיכון כי כספו לא יוחזר, אך אם נטל הבנק ביטחונות להבטחת החזר הלוואתו, הרי שכספו מובטח עד לגובה הביטחונות, ובמקרה זה, הבנק מחויב להעניק ללקוח את הזכות למשיכת יתר, והיא ניתנת לעיקול.

"קביעה לפיה לא ניתן להטיל עיקול על הזכות למשיכת יתר מקום בו ניתנו כנגד זכות זו בטוחות לבנק, תביא לכך שהבנק ישמש הלכה למעשה כלי לעקיפת המחסום המשפטי שנועד להטיל העיקול על האפשרות להברחת נכסים, שכן אלמלא הוחזקו נכסי החייב כבטוחות על ידי הבנק, לא היתה כל מניעה לעקלם" כתבה השופטת.

במקרה הנדון, נקבע כי משקיים הסכם מסגרת אשראי, והבנק לא הוכיח כי לא ניתנו בטוחות, יש להתייחס למסגרת האשראי כמובטחת כולה, ולאפשר למבקשים לעקל את הזכות למשיכת יתר בגובה המסגרת שלא נוצלה ע"י החייבים.

בנוסף, דחתה השופטת את טענת הקיזוז שהעלה הבנק לפיה כספי המט"ח עומדים לכיסוי יתרת החובה בחשבון, וזאת, מאחר ובפועל לא הופעלה זכות הקיזוז הנטענת.

לפסק הדין בעניין משה אלבס נגד בנק מזרחי טפחות בע"מ

למדור: בנקאות והוצל"פ

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום הוצאה לפועל באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום הוצאה לפועל

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ