לפסק הדין בעניין פלוני נ' מדינת ישראל
סוגיה תקדימית: ביהמ"ש העליון התקשה להחליט היכן ירצה נאשם הסובל מפיגור שכלי, את עונש המאסר שהוטל עליו, לאחר שהורשע ברצח שכנתו, ולפיכך קבע בפסק דין חלקי, כי בינתיים, ישהה הנאשם במעון נעול וזאת למשך שנה נוספת, בסופה יובא התיק מחדש בפני אותו הרכב.
ביהמ"ש המחוזי הרשיע אדם בעל פיגור שכלי קל ברצח שכנתו, וגזר עליו עונש מופחת של עשרים שנות מאסר וכן פיצוי של 100 אלף שקל לעזבון המנוחה. אלא שדעת שופטי ההרכב נחלקה בשאלה היכן ירצה הנאשם את עונשו- האם במעון הנעול בו שהה במעצר עד כה או שמא בין כתלי בית הסוהר. לבסוף הכריעה דעת הרוב וקבעה, כי הנאשם ירצה את העונש בבית הסוהר.
על החלטה זו הגיש הנאשם ערעור לביהמ"ש העליון, במסגרתו ביקש לרצות את העונש במעון ולהפחית את סכום הפיצוי בו חויב.
לטענתו, בשלושת השנים בהן שהה במעון התנהג ללא רבב ולא היווה איום על השוהים בו. עוד טען, כי הפיקוח במעון לא פחות קפדני מזה שבבתי הסוהר, וכי שירות בתי הסוהר אינו ערוך לקבלתו וצפויות לו שם סכנות ממשיות.
המדינה ביקשה לדחות את הערעור, בטענה שמדובר ברוצח מסוכן, בעל עבר של אלימות וכי אין בכך שלא נהג באלימות בתקופה האחרונה, כדי להבטיח שלא יהיה אלים לאורך 16 השנים שנותרו לריצוי עונשו.
מקרה יוצא דופן
השופט הנדל דחה את הערעור ככל הנוגע לסכום הפיצוי בקובעו, כי הסכום שהושת על המערער סביר, בהתחשב בכך שנטל את חיי המנוחה בדם קר.
בסוגיית המקום בו ירצה הנאשם את העונש- נקבע, כי ככלל, סיווגו של אסיר כמפגר לא מצמיח לו זכות אוטומטית לרצות את עונשו במעון נעול במקום בבית הסוהר, והדבר נתון לשיקול דעתו של ביהמ"ש, לאחר בחינת נסיבותיו הקונקרטיות של הנאשם.
השופט ציין, כי המקרה הנוכחי אינו קל להכרעה, כאשר מחד יש להגן על המערער מפני החוויות הקשות שהוא עלול לחוות בבית הסוהר, וכן להתחשב בכך שב 4 השנים ששהה במעון, לא הוגשה כל תלונה ביחס להתנהגותו, אולם מאידך, לא ניתן להתעלם מכך שנותרה למערער עוד תקופה ארוכה ביותר לריצוי העונש, המגדילה לכאורה את מסוכנתו כלפי השוהים במעון.
השופט לא הצליח להגיע להכרעה, בציינו כי בנקודת הזמן הנוכחית אינו יכול לנקוט עמדה נחרצת ומושכלת, ולפיכך קבע כי נכון לעכשיו יש לעכב את ביצוע פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי, כך שבינתיים, ימשיך המערער לרצות את העונש במעון הנעול תחת פיקוח, למשך שנה נוספת, בסופה יגישו עובדי המעון הודעת עדכון ביחס להתנהגותו והתיק יובא לדיון מחודש, בפני אותו הרכב.
"הגם שמוטב להביא לסיום ההליך, לעיתים החיים מציגים דילמות הקוראות באופן יוצא מן הכלל: "יפה שעה אחת לאחר מכן". גישה זו אינה רצויה בדרך כלל משיקולים מעשיים ושיקולי סופיות הדיון, אך לא רק. ברם, מקרה זה תקדימי הוא מבחינת הסוגיה המשפטית, חריג מבחינה אנושית, ומצוי בנקודה רגישה מבחינת התפתחות ההליך", סיכם השופט את החלטתו.
עו"ד ליאור לב מסביר: "בדרך כלל נוהג ביהמ"ש לדחות עתירות של אסירים על מקום ריצוי המאסר, ובאופן עקרוני אינו מתערב בהחלטות בנושא, למעט במקרים יוצאי דופן, כמו זה שלפנינו."
"החלטת בית המשפט העליון", מוסיף עו"ד לב, "היא אף יוצאת דופן במהותה, מאחר שביהמ"ש נעתר זמנית לבקשת המערער, ללא קשר הכרחי לסוג העבירה בה הורשע".
לפסק הדין בעניין פלוני נ' מדינת ישראל
למדור: פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין