אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> האם זכויות היסוד של מדינת ישראל חסומות בפני תושבים זרים

האם זכויות היסוד של מדינת ישראל חסומות בפני תושבים זרים

מאת: ד"ר תיאודור שוורצברג, עו"ד | תאריך פרסום : 05/12/2003 12:00:00 | גרסת הדפסה

תופעה של רבבות תושבים זרים בשטחי מדינת ישראל היא תופעה חדשה יחסית. לאחר האינתיפדה שפרצה בשטחים בסוף שנות ה – 80 התחילו מפעלים רבים, במיוחד בתחום הבניה והחקלאות להעסיק פועלים זרים שבאו לארץ לעבוד לפרק זמן קצוב. בד ובבד התחילה בשנות התשעים העליה הגדולה של יהודי ברית המועצות לשעבר שהיום מספר העולים הגיע למיליון.

החברה הישראלית שהכרנו- יחסית הומוגנית - השתנתה במידה ניכרת. חלק מהתושבים הזרים לאחר גמר תקופת עבודתם נשארו בארץ, כמו כן, חלק מהעובדים הזרים נוכח תנאי השכר ודיור מתחת לכל ביקורת החליטו במהלך ביצוע עבודתם החוזית "לברוח" מהמעסיקים המקוריים והם התחילו לעבוד אצל מעסיקים חדשים שהטיבו עם מצבם הכלכלי וסביבתי כאחד. זרם של "תיירים" של מדינות אסיה, אפריקה, אמריקה לטינית ומזרח אירופה באו לארץ בכוונה להשאר ולהתפרנס, רבבות ואף מאות אלפים שוהים בארץ ללא היתר.

התופעה היא יותר מורכבת משום שחלק מהזרים הכירו ישראלים וחלק מההכרות הפכה ליחסים אינטימיים ואף לנישואין בין הזר ולבין הישראלי, כתוצאה מכך חלק רכשו אזרחות ישראלית וחלקם בתהליך לרכישת אזרחות ישראלית.

לאחר פסק דין בג"צ 3648/97 (סטמקה) שהתקבל ב - 4.5.99 הותקנו נוהלים חדשים להליך התאזרחות של זרים שהתחתנו לאזרחים ישראליים לצורך התאזרחות על פי סעיף 7 לחוק האזרחות.

התהליך נמשך כ - 5 שנים ובכל שלב ושלב המועמד לקבלת האזרחות עובר מבחנים שונים, כל שנה אמור משרד הפנים לחדש את מעמדו כתושב ארעי (א/5).

המכשולים העיקריים שעומדים בפניהם בטרם הסתיימו הליכי ההתאזרחות הם:

א. גירושין או פרידה בין בני הזוג. ב. חשש לביצוע עבירה פלילית מטעם הזר.

כיצד נוהג משרד הפנים במקרים אלה? במקרה של גירושין או אפילו פרידה בין בני הזוג משרד הפנים קוטע את ההליך, אפילו חסרים מספר חודשים לקבלת ההתאזרחות של זר, ומורה על גירושו מן הארץ.

עמדת משרד הפנים מבוססת על עמדתו של כב' השופט חשין בפרשת סטמקה וכך נאמר בעמ' 62 לפסק הדין

"כן יסכימו הכל, כך יש להניח, כי המעבר משלב לשלב (הוא הדין במשך כל שלב ושלב) יתלה עצמו בהמשך קיומו של קשר הנישואין ובהעדר מניעה בטחונית או פלילית להמשך ההליך".

הבעיה שנוצרת היא פרידה או גירושין של בני הזוג כאשר הזר טרם סיים את הליך ההתאזרחות.

בדרך כלל בני הזוג קונים דירה משותפת, מתחייבים לשלם משכנתא על הדירה, מולידים ילדים, פותחים חשבונות בבנקים, מתחייבים כלפי נושים שונים, כגון על רכישת מכשירים, מכוניות וכו'. הזר עובד, משלם ביטוח לאומי, מפקיד בקרנות על פי הסכמים קיבוציים או על פי דין וכאשר היחסים בין בני הזוג מתדרדרים- הזר מאבד את עולמו, ניתן כנגדו צו גירוש והוא חייב לעזוב את הכל כולל ילדיו.

בפסק דין שהתקבל ב-10.7.02 בהרכב בכיר ביותר של הנשיא ברק והשופטים חשין ובייניש: בג"ץ 4156/01 דימיטריב נגד משרד הפנים   , בענין של עותר שהיה נשוי לאזרחית ישראלית וכתוצאה מהנישואין נולדה לו בת. הנישואין עלו על שירטון וכאשר בני הזוג היו בהליכי גירושין , משרד הפנים הוציא צו גירוש מן הארץ . דימיטרוב עתר לבית המשפט גבוה לצדק שדחה את העתירה .

כך אמר כב' הנשיא ברק:

"מקום שבו קשר הנישואין בין בני הזוג פקע למעשה - גם אם לא להלכה - והתא המשפחתי נמצא בשלבי פירוק, אין יסוד לקבלת אזרחות ישראלית מכוח אזרחותו של הבן הזוג הישראלי. בהחילו גישתו זו למקרה שלפנינו סבר שר הפנים, כי אין מקום להמשיך בטיפול בבקשת ההתאזרחות של העותר מכוח אזרחותה של אשתו, שכן קשר נישואים זה התפרק הלכה למעשה. האם שיקול זה הוא כדין? לדעתי, התשובה היא חיוב. גישתו של חוק האזרחות, לפיה ניתן להגמיש את התנאים להתאזרחות מקום שבן זוגו של המבקש להתאזרח הוא אזרח ישראל, מבוססת על הרצון לשמור על שלמות התא המשפחתי, ועל הצורך למנוע פיצול אזרחותם של מרכיביו. מקום בו התא המשפחתי התפרק הלכה למעשה, בני הזוג חיים בנפרד, והם מנהלים הליכים לגירושין, שוב לא קיים הטעם המונח ביסוד ההקלה בהתאזרחות שנותן חוק האזרחות לבן זוג זה של אזרח."

עם כל הכבוד לבית המשפט העליון, האם נשקלו כל ההשלכות בפסק הדין הנדון?

כאשר משרד הפנים נותן צו גירוש נגד הזר שנפרד מבן או בת הזוג הישראלי, הדבר מפר זכויות היסוד שלו ופוגע בזכויות צד ג' שהסתמכו על הנישואין כדי למכור לבני הזוג דירה, רהיטים, מתן הלוואה במשכנתא וכו'.

הצו פוגע בזכויות היסוד של הזר:

א. פגיעה ברכוש (סעיף 3 לחוק כבוד אדם וחרותו). ב. פגיעה בזכות יסוד על הורות שמחויב להתגורר בחו"ל כאשר ילדיו נשארים בארץ. ג. פגיעה בזכות יסוד של הילד ששני ההורים יגורו בארץ וידאגו לפרנסתו, כלומר פגיעה בעקרון של טובת הילד. ד. פגיעה בזכויות סוציאליות שנרכשו ע"י הזר במסגרת עבודתו. ה. פגיעה בזכויות של נושים משום שהמדינה "מעלימה" אחד מבני הזוג החייבים, וגם כאן ניתן לומר שגם פוגעים ברכושם של הנושים.

חשש לביצוע עבירה פלילית מטעם הזר שטרם התאזרח

בבג"צ 7202/96 מנסור נ' סגן מינהל מנהל, העותר הועמד לדין והורשע בהחזקת נשק שלא כדין, לאחר שריצה את עונשו הוצא נגדו צו גירוש. אולם המדיניות החדשה של משרד הפנים היא שלא להעמיד את הזר למשפטו אלא לגרש אותו מן הארץ על סמך מידע מודיעיני.

גירוש במקום הליכים פליליים

משרד הפנים מצדיק את גירושם של זרים שנמצאים בשלבי התאזרחות ללא הליכים פליליים (ראה בג"צ 3889/99 גומז נ' משרד הפנים) (לא פורסם). בית המשפט העליון דחה את העתירה והחליט לא להתערב בשיקול דעתו של שר הפנים. העותר גורש על פי מידע מודיעיני של משטרת ישראל, מכאן אנו נצטט את שיקול דעתה של ב"כ של משרד הפנים - פרקליטות המדינה.

"סבורים המשיבים כי בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, המתאפיינת בכך שהעבירות שהעותר נתפש מבצע אינן מבטאות את מלוא מסוכנותו, אין תועלת ממשית בהעמדתו לדין. מה גם שהעמדה לדין לא תמנע בטווח הקצר את נגישות העותר, שהוא דמות מפתח שלילית בקהילייה הקולמבינית, למוקדי הפשע. נגישות זו עלולה להעמיד את שלום הציבור בסיכון ממשי, ועל כן אין לאפשרה.

מעבר לכך, עמדת המשטרה, בכללו של דבר, בנוגע להעמדה לדין של זרים, המעורבים בביצוע עבירות פליליות, היא שיש לרכז את עקר המשאבים לצורך הוצאת הזר מישראל.

מדיניות זו מיוסדת על שני טעמים עיקריים: ראשית, אין אינטרס חברתי בהקצאת משאביה המוגבלים של החברה לליבון שאלת אשמתו הפלילית של זר, וזאת במיוחד שבהתחשב בכך שיציאתו מהארץ הינה אמצעי יעיל להפגת הסיכון הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. (הדגש הוא של ת.ש) עם זאת, קיימים מקרים בהם קיים צידוק להעמיד דין. כך לדוגמא הם פני הדברים כאשר מדובר בפשיעה חמורה (רצח, אונס) כאשר מחייב האינטרס הצבורי העמדת לדין, וגירוש הזר בתום ריצוי עונש המאסר. שנית, הליך פלילי אינו מסיר את הסיכון לשלום הציבור בתקופת ניהולו, אשר יכולה להיות ממושכת, והדברים אמורים במיוחד בעברות אינן מחייבות – ואף אינן מאפשרות - מעצר עד תום ההליכים". (סוף ציטוט).

משרד הפנים התעלם מכך שאין מדובר בעובד זר גרידא שנתפס כשוהה בארץ ללא היתר, כאן ניתן להפעיל את סעיף 13 לחוק כניסה לישראל, אלא באדם שזכותו להיות אזרח ישראלי על פי הסעיף 7 לחוק האזרחות. כמו כן התעלם משרד הפנים מהתקדימים שנזכרו דלעיל בהם אומנם גורשו הזרים, בטרם זכו לאזרחות או לתושבות קבע, אבל לאחר שזכו להליך פלילי רגיל והורשעו.

קשה להתאפק כאשר פרקליטים של מדינת ישראל מצדיקים את העדר ההליך הפלילי … בנימוקים כלכליים" אין אינטרס חברתי בהקצאת משאבים מוגבלים של החברה לליבון שאלת אשמתו הפלילית של זר".

ומה הצידוק שמוצאים הפרקליטים המלומדים כדי לגרש ללא משפט את הזר?

"בבג"צ 1227/98, אנטון מלבסקי נ' שר הפנים, נדונה שאלת דרך הוכחת "עבר פלילי" לצורך חוק השבות, ונקבע כי יכולה להעשות באמצעות ראיות מנהליות, ואין הכרח לפסקי דין מרשיע דווקא. וכן נאמר (פיסקה 26):

"אכן, אין ספק כי שר הפנים רשאי להסתפק בראיות מינהליות לצורך הוכחת כל הסייגים האחרים שנקבעו בסעיף 2 (ב) לחוק השבות, בעניין הזכאות לתעודת עולה, לרבות הוכחה שאדם עלול לסכן את שלום הציבור/אין הגיון לקבוע שרק לגבי הוכחת עבר פלילי אין די בראיות מינהליות, ואין שר הפנים רשאי למנוע תעודת עולה מאדם, אפילו יש הוכחות למכביר כי הוא עבריין מקצועי, אלא אם הורשע בפלילים.

לפיכך, גם אילו הוגבלה הסמכות של שר הפנים לבטל תעודת-עולה ואזרחות של אדם למקרה בו הוכח כי אותו אדם הוא בעל עבר פלילי, כמשמעות הבטוי בסעיף 2 (ב) לחוק השבות, עדיין הייתי אומר כי השר רשאי להסתמך על ראיות מנהליות. ובכלל זה על מידע חסוי, לצורך הוכחת העבר הפלילי של אותו אדם.

הדברים בעניינו חלים מכוח קל וחומר, שעה שמדובר במי שאינו יהודי הזכאי לעלות מכוחו הוא על-פי חוק השבות, ושעה שאין המדובר בביטול אשרות עולה ואזרחות, כי אם בבטול אשרת ביקור.

העולה מן האמור הוא שהערכת סיכון על-ידי רשות מינהלית - ובכלל זה המשטרה - במקרים מהווה המעשה עבירה פלילית אינה מחייבת פסק-דין מרשיע. מכאן שאין מניעה עקרונית להשתית את הערכת הסיכון על חומר מודיעיני חסוי, ובלבד שההתייחסות למידע זה תהא בזהירות הראויה". - סוף ציטוט -

הפרקליטות "שוכחת" לציין "פרט קטן" שהמידע מודיעני כלפי מלבסקי היה ממקורות זרים ועל בסיס של עבירות, כביכול, ביצע מלבסקי מחוץ לגבולות המדינה, כאן למדינת ישראל לא היתה סמכות לשפוט את מלבסקי, על פי חוק העונשין של מדינת ישראל אין לשפוט על עבירות חוץ אלא במקרים שקובעים הסעיפים 13 עד 16 לחוק. יצויין עוד כבעת ביצוע המעשים שהיו עלולים להתחשב כעבירות פליליות, מלבסקי לא היה אזרח או תושבי ישראל.

לעומת זאת המגמה חדשה להשתמש בחומר מודיעיני "כחול לבן" שהמידע מודיעני של משטרת ישראל התיחס לזר כל המעשים, בוצע, אם בוצע, בתוך שטחי מדינת ישראל, וכאן אין ספק שלבית המשפט הישראלי הסמכות לשפוט במקרים אלה.

אין ספק, כי המדיניות החדשה פוגעת בזכויות יסוד של זר שזכאי לקבל אזרחות ישראלית.

עקרונות הצדק של מדינת ישראל

התיקון החמישי של חוקת ארצות הברית קובע (למרות שהחוקה אינה נורמה מחייבת במדינה מבטאת כללי הצדק האוניברסלית) לכל אדם הזכות להליך משפטי בטרם יורשע (ובארצות הברית לא מונעים הליך משפטי עקב סיבות של חסכון תקציבי).

על פי עקרונות הפרדת הרשויות לא יכול להיות הרשות המבצעת חוקר, שופט ומוציא לפועל ואין להתבסס על מידע מודיעני כדי לחרוץ את גורלם של אנשים.

יש במגמה החדשה הבעת אי אימון בשופטי ישראל, כי אם מסוכנות של הזר היא בדרגה גבוהה ביותר אזי יתן שופט ישראל מאסר, ואף מאסר עד תום ההליכים, ואם עבר עבירה שהוכחה בהליך הרגיל, היה מרשיע אותו, ולאחר ריצוי בעונשו היה שר הפנים רשאי לגרש אותו מהארץ בהתאם לתקדימים דלעיל.

הכלל "כולם שווים בפני החוק" מופר משום שאנשים זרים שווים פחות מאזרחי המדינה ותושבי קבע, הכל, פירושו כל אדם ולא רק כל אזרח, פרופ' אמנון רובינשטיין בספרו המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל, מזכיר את הסעיף 6 להכרזת זכויות אדם ואזרח הצרפתית מ - 26.8.1789 "החוק הוא אחיד לכולם, בין שהוא מגן ובין שהוא מעניש…".

ובאותו ספר מזכיר פרופ' רובינשטיין את סעיף 2 להכרזת זכויות האדם של האומות המאוחדות ביום 10.12.48 כולם רשאים להנות מזכויות וחרויות בלי הפליה מטעמי גזע, צבע עור, מין, לשון, דת או עקב מעמד אחר כלשהו.

ושם מצוטט את השופט כהן "אם כי הצהרה זו אינה בגדר משפט בינלאומי מחייב, על כל פנים קובעת היא סטנדרטים מינימליים להתנהגותם התחוקתית של מדינות דמוקרטיות ובל ניפול אנחנו מסטנדרטים אלה".

לא ניתן להעניש אדם בשל חשדות שמעלה המשטרה המבוססים על "מידע מודיעני" ומי הגורם שיפקח שהמידע המודיעיני הוא נכון, שלא קרתה טעות בזיהוי של הזר, שהמודיע הוא אמין, והשוטר קלט את המידע המודיעיני ללא שיבוש. כמה תיקים פליליים שהתבססו על מידע מודיעני לא עמדו במבחן ההליך הפלילי והוכחו כלא נכונים.

הצעת פתרון לזרים שדרכו לקבלת האזרחות "השתבשה"

אין ספק, כי יש לעשות "חושבים" במדיניות הנוכחית של משרד הפנים לגבי הזרים "שנתקלים" באמצע הדרך לקבלת האזרחות.

עד פרשת סטמקה, זר שהתחתן עם אזרח ישראלי המתין רק מספר חודשים כדי לקבל אזרחות, היום חייב להמתין 5 שנים בקירוב. אין ספק, כי במשך שנים קורים דברים שבדרך כלל לא קורים בחודשים ספורים. הפתרון שאנו מציעים הוא להסמיך את השופטים בבתי המשפט למשפחה לדון בבעיות אלה ובהתחשב את מכלול הנתונים תימצא הדרך לאזן בין זכויות היסוד של זר שעלולות להיפגע בין המבחנים הלגיטימים של המדינה להענקת האזרחות.

מדוע לא ניתן לבתי המשפט למשפחה, שבדרך כלל מוסמכים לדון בהתרת נישואין של בני הזוג ואישור הסכמי גירושין, סמכות לדון ולהחליט על מעמדם של זרים שמתגרשים בטרם רכשו אזרחות ישראלית וקביעת נורמות ספציפיות לגבי משמורת וסדרי ביקור של הילדים, ישמעו טענותיהם של נושים ויתן הנחיות לגבי קיום התחייבויותיו של זר כלפיהם וכן יחליט בית המשפט אם הזר ישאר בארץ או לא אם ישאר בארץ לתקופה מוגבלת או לתמיד ובאיזה מעמד, כתושב ארעי או תושב קבע או מעמד אחר (למשל ב/1)..

נכון שהדבר מחייב שינוי חקיקה, אבל לא ניתן להמשיך להפר זכויות יסוד של זרים תחת העקרון "שמירה על קיום הקשר בין בני הזוג".


פסקי הדין שהוזכרו במאמר:


*     הכותב הנו עורך דין המתמחה בענייני זכויות האדם ומשפט חוקתי.

**   המידע המוצג במאמר הינו כללי בלבד, ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חיווי-דעה משפטי לגבי מקרה קונקרטי כלשהו. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקוראים; ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או הנרמזים במאמר.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות
תיקון חוק הנכים: אנשי קבע לא יוכרו כנכי צה"ל
עו"ד מירב וייס-קרטיה, צילום: גוסטבו היכמן

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ