אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני משפחה >> בעקבות פרשת גז: על תופעת הסרבנות והדרכים להתמודד איתה

בעקבות פרשת גז: על תופעת הסרבנות והדרכים להתמודד איתה

מאת: עו"ד אביטל רבינוביץ | תאריך פרסום : 01/03/2016 11:01:00 | גרסת הדפסה
עו"ד אביטל רבינוביץ, צילום: רונן עמרני

הסיפור המתוקשר על אודות סרבן הגט הד"ר עודד גז, שביחס אליו ניתן היתר ע"י בית הדין הרבני הגדול לביצוע "שיימינג", ממחיש את אחת התופעות הקשות והמכוערות בהליכי גירושין.

על פי רוב תופעת הסרבנות נובעת מרצון לנקום או לגרום לבן הזוג המסורב "לקנות" את הגט, תוך ניצול העובדה ההלכתית, כי גט אשר ניתן על כורחו של האיש נחשב "גט מעושה", שתוצאותיו פסלות הגט והותרת האישה "אשת איש", על שלל משמעויותיו.

לשאלות על סרבנות גט:

פורום דיני משפחה

בניסיון לפתור סוגיה זו, חוקקה מדינת ישראל את חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), שקובע מספר סנקציות חמורות כנגד סרבני גט.

מאסר, הגבלה ביציאה מהארץ, הגבלות שונות על דרכון ועל רישיון נהיגה, הגבלות במשרות מסוימות, הגבלות על פתיחה או החזקה של חשבון בנק – כל אלה הן סנקציות אפשריות נגד סרבני גט. עם זאת, בתי הדין ממעטים להשתמש בחוק זה מחשש ל"גט מעושה", כאמור.

יש לציין כי חוק זה חל רק לאחר שבית הדין הרבני קבע בפסק דין שעל האיש לתת גט לאשה. החוק חל גם על נשים, אך על מנת להפעילו כנגד אישה יש לקבל את אישור נשיא בית הדין הרבני.

הלכה למעשה, גם כאשר מוכחת עילת גירושין (ומדובר במשוכה הלכתית לא פשוטה במרבית המקרים), בתי הדין הרבניים עושים שימוש בסמכותם להטלת סנקציות רק כמוצא אחרון בהחלט. במקרים רבים הדיינים מפנים את הצדדים לניהול משא ומתן, על מנת להגיע להסכמה לגירושין. משא ומתן זה מהווה כר פורה לסחיטה כלכלית מצד בן הזוג הסרבן כלפי בן הזוג החפץ בגט.

שיימינג – כלי מודרני חד כתער

עודד גז, דוקטור לפיזיקה, התעלל באשתו במשך כמה שנים. בגללו היא אף נאלצה לברוח למקלט לנשים מוכות. מזה כ-4 שנים שהוא מסרב לתת לה גט. בצעד נדיר, בית הדין הרבני הגדול החליט לנדות אותו חברתית, מה שעורר מהומה גדולה.

מדובר בהחלטה אמיצה מחד ומסוכנת מאידך. בתחילה חייב בית הדין את ד"ר גז לתת גט לאשתו. משזה סירב, הדיינים קראו להפעיל כנגדו את "הרחקות דרבנו תם", הגוזרות הפעלת לחץ חברתי כבד.

בעבר, לחץ זה התבטא בנידוי חברתי של הסרבן כגון איסור על עלייתו לתורה, צירופו למניין, איסור מילת בניו, ואיסורים נוספים המופנים כלפי הציבור.

כיום לעומת זאת, הלחץ החברתי המשמעותי ביותר הוא השימוש ברשת החברתית – "השיימינג", ובעברית "בִּיוּש" – הכול על מנת לשים קץ לסבלה של העגונה, בכדי ש"לא תהיינה בנות ישראל כשבויות חרב".

במקרה הזה, בית הדין התרשם ששימוש בסנקציות הקבועות בחוק, כולל הקיצונית שבהם (מאסר) "לא יעשה את העבודה", ועל כן בחר לעשות שימוש חריג ב"שיימינג", כאמור. בשלוש השנים האחרונות לא נעשה שימוש בצעד קיצוני זה.

לטעמי, מדובר בכלי חד כתער, אשר למעשה נותן "גושפנקא" לפרסם ברשת את סרבנותו של האיש ולפגוע בתדמיתו בחברה, ועל כן יש לעשות בו שימוש רק במקרים קיצוניים ולאחר יישום הוראות החוק הנ"ל.

הסכם קדם נישואים – להקדים תרופה למכה

כמדיניות, כדאי לזוגות הנישאים לחתום על הסכם קדם נישואין (נקרא גם "הסכם מאהבה", "הסכם לכבוד הדדי"), שעשוי להפחית, בעקיפין, את תופעת העגינות באופן ניכר.

בהסכם כזה, מעבר להוראות הכבוד ההדדי האמורות שם, ניתן לקבוע תשלום מזונות גבוהים המגיעים לכדי מחצית מהשכר או 6,000 שקל לחודש, על פי הגבוה בין השניים, על ידי מי שיעכב את הגירושין. זאת במידה, שאחד מבני הזוג ירצה לשים קץ לנישואין ולאחר שהצדדים פנו למטפל שהגיע למסקנה שעדיף לצדדים להיפרד.

הסכם מעין זה, הנתמך על ידי רבני צוהר, מעניק תמריץ (והרתעה) לבן הזוג שלא לעכב את הגירושין‏, ועשוי "להקדים תרופה למכה".

יש לציין, שהסכמים כאלה אינם מקובל על כל הרבנים האורתודוקסים, כיוון שאלה טוענים שמדובר במזונות עונשיים הפוגעים ברצון החופשי של בני הזוג, ועל כן הסכם זה פוגע בכשרות הגט.

כמו כן, חשוב להדגיש כי "הסכם קדם נישואין" אינו מונע את הגירושין אלא עשוי למזער נזקים. מדובר בצעד זהיר ומחושב, המקטין עלויות עתידיות ותורם "לשקט נפשי", בייחוד לאור הסטטיסטיקה בנוגע לאחוזי הגירושין בארץ, המצויים במגמת עלייה מתמדת.

תביעה לפיצויים

בנוסף לכך, ישנן דרכים נוספות למניעת עיגון, ובהן תביעת נזיקין כנגד הסרבן. בתי המשפט לענייני משפחה פוסקים בנסיבות מסוימות פיצויים בגין קיומן של עילות נזיקיות המשמשות לתביעת סרבני הגט – רשלנות, חובת הזהירות בין בני זוג וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. העילה המשפטית הנפוצה ביותר מצויה בחוק העונשין – "הפרת הוראה חוקית"- במקרה בו חויב בן הזוג לתת או לקבל גט וסירב לעשות זאת.

ואולם, הכלל החשוב מכל הוא שימוש מקסימלי בסמכויותיו של בית הדין מן הקל אל הכבד, כאשר הכלל ההלכתי הידוע של "מכים אותו עד שיאמר רוצה אני" צריך – מבחינה מטאפורית כמובן – להוות הבסיס של הצבת סנקציות על סרבן הגט.  

* עורכת דין אביטל רבינוביץ עוסקת בדיני משפחה  

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
1

סרבני גט

זאת הגנה של הבעלים כנגד חיוב בתשלומי מזונות עצומים. כל עוד הגט לא ניתן יש לבעל אפשרות ללחוץ על האשה להקטנת המזונות העצומים. לאחר הגט הבעל נהפך לחיית ציד שכולם רודפים אותה ללא רחם. גבר שמשתכר 10000 חייב ב-11000 שח מזונות. הבטוח הלאומי ןעו"ד בעיקבותיו והוא נאלץ לרדת למחתרת.
1
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני משפחה באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני משפחה
צוואה בגיל 18? יש בשביל מה
צילום: איציק שוקל

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ