בעלי דירות השכירו בשיטת AirBNB – השכנים תבעו

דיירי בניין בחיפה ניהלו משפט על השאלה האם השכרה קצרת טווח מותרת על-פי התקנון, המגביל שימוש בדירות ל"מגורים" בלבד. המפקחת הכריעה

בניין הממוקם על קו החוף בשכונת בת-גלים שבחיפה הפך לזירת קרב משפטית, על רקע בחירת חלק מבעלי הדירות להשכירן לאחרים בטווח קצר, באמצעות Booking או AirBNB. הסכסוך הגיע להכרעת המפקחת על רישום מקרקעין בעיר, יעל ליבוביץ, שקבעה לאחרונה, באופן דרמטי, כי על-פי תקנון הבניין אין מקום לאסור זאת.

מדובר בבניין ברחוב אהרון רוזנפלד שבבירת הכרמל, המכיל 23 דירות. על-פי תקנון הבית המשותף אין להתיר ביחידות המגורים שום שימוש למעט למגורים. בשלב מסוים החלו הנתבעים, חלק מבעלי הדירות, להשכירן לצדדים שלישיים בשיטת ה-AirBNB, ומכאן התביעה שהוגשה נגדם, בטענה שמדובר בהפרה של התקנון.

התובעים סיפרו על "בלאי מואץ" למעלית ולדלתות הבניין, כמו גם "לכלוך בלתי סביר" שנגרם בשטחים המשותפים, בשל ההשכרה קצרת הטווח. הם ביקשו לאסור על שכניהם-הנתבעים להמשיך בטקטיקת השכרה זו, ואולם האחרונים גילו התנגדות נחרצת.

לטענתם מדובר בבניין שנתוניו "מושלמים לשימוש מלונאי", וכי אף התב"ע (=תכנית בניין עיר) מאפשרת זאת. הנתבעים סיפרו שמלכתחילה שווק הפרויקט ככזה המאפשר השכרה לטווח קצר, על רקע קרבתו לים, וכי אם פרשנות התקנון מונעת זאת – הרי שמדובר בתקלה. "היה ברור לכולם שמדובר בדירות מול ים ולנופש, בכלל – כל הקונספט היה כזה לאור מיקומו של הבניין, מקום מפואר ומפנק של חופש מול החוף", שיתף אחד מעדי ההגנה.

"מגורים" – לרבות לטווח קצר

המפקחת לייבוביץ קיבלה את עמדת הנתבעים כי על-פי תקנון הבניין, פרשנות המונח "מוגרים" הינה לרבות לטווח קצר. "שוכנעתי כי היה גלוי, ברור וידוע לכלל הרוכשים המאוחרים כי הוסכם שתתאפשר בבית השכרה קצרת טווח, או כי הודע לכלל המתעניינים והרוכשים המאוחרים כי 'מגורים' כוללים גם השכרה קצרת טווח, באופן שאינו משאיר מקום לספק אשר לפרשנות המונח 'מגורים'", כתבה.

בתוך כך הבהירה המפקחת כי על-פי הבנת האדם הסביר שאינו משפטן, המונח "מגורים" מתייחס אף לטווח קצר. היא שוכנעה מהעדויות כי הכוונה הייתה להקים בניין בקו ראשון לים שבו יגורו מייסדיו מספר חודשים בשנה למטרת נופש, כאשר ביתר השנה יושכרו הדירות לסטודנטים לרפואה, לתיירות מרפא – בשל הקרבה לבית החולים רמב"ם – או לכל שכירות קצרה אחרת.  

משקל נכבד העניקה המפקחת לעדות משווק הדירות, שסיפר כי "מבחינת כולם היה ברור כי מגורים – הכוונה גם לשכירות לטווח קצר. הדגשתי זאת לכולם עוד בשלב השיווק". העד הגדיל לטעון כי השכירות בשיטה המלונאית "הייתה גולת הכותרת, ואחת הסיבות שהביאה לבניין חלק נכבד מהרוכשים", כאשר המפקחת, כאמור, שוכנעה מדבריו.

לפיכך המפקחת הורתה על דחיית התביעה, תוך חיוב מגישיה בכ-9,200 שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד.

• ב"כ התובעים: עו"ד יעל בן-דוד שמלצר ועו"ד איתן פלוגר
• ב"כ הנתבעים: עו"ד גיא הירש ועו"ד גיא פייביש

לפסק הדין המלא בתיק מס' 8/31/2024

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.