אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> בחינת השינויים המוצעים בשערי מקצוע עריכת הדין בישראל

בחינת השינויים המוצעים בשערי מקצוע עריכת הדין בישראל

מאת: אמיר לוזון | תאריך פרסום : 09/11/2009 12:00:00 | גרסת הדפסה

רקע כללי ומבוא

בחודשים האחרונים אנו קוראים ושומעים על הצעות שונות ומשונות באשר לרפורמה מתחייבת בהכשרת עורכי הדין בישראל, הצעות אלו מופיעות על רקע כשל שוק מתמשך שהוביל לפריצת משוכות הכניסה למקצוע, ולמעשה להצפתו.

רבות סופר ותואר על הגורמים שהובילו את מקצוע עריכת הדין לימיו הקשים כיום. בין הגורמים הרבים ניתן למצוא את התרבותן של המכללות הפרטיות בישראל בשנים האחרונות; ירידה בדרישות האקדמיות במסגרת לימודי המשפטים בחלק מהמוסדות; מתכונת מבחני הלשכה שאינה דורשת הפגנת ידע משפטי פרגמאטי מלבד שינון סעיפי חוק רבים; וגורמים נוספים. כל אלה מעידים על הקלות הרבה בה ניתן לרכוש תעודת מקצוע בעריכת דין.

נראה, כי קיימת תמימות דעים באשר למצבו העגום של המקצוע. על מנת לפתור כשל זה, יש לבחון שינויים רבים לאורכו ולרוחבו של המקצוע.

בין היתר מתחייבת בחינה מעמיקה של המנגנונים הרגולאטורים המוצעים בהליך ההכשרה, שלב שבאמצעותו ניתן להצר את שערי הכניסה למקצוע (או לכל הפחות להסב את ה"שערים" לאיכותיים יותר).

במאמרי זה אתייחס להצעות העיקריות באשר לפתרון בעיית הצפת מקצוע עריכת הדין והניסיונות למנוע את הידרדרותו באמצעות מנגנונים המתייחסים לשלבי ההכשרה למקצוע, וכן לחסרונות וליתרונות בהצעות השונות כפי שאני רואה אותם.

ביטול סבסוד לימודי המשפטים

בשנים האחרונות, כחלק מהדיונים השנתיים בעניין תקציב המדינה, מעלים פקידי האוצר שוב ושוב את הצעתם בדבר ביטול סבסוד לימודי המשפטים במוסדות להשכלה הגבוהה בישראל. הצעתם מוסברת בנימוק לפיו ישנם עורכי דין רבים מידי במדינת ישראל, ולכן אין סיבה שהמדינה תמשיך לממן את לימודיהם. הצעה זו מעלה ספקות באשר ליכולתה לפתור את הבעיה וזאת מפאת הבעיות הבאות:

היעדר הסתכמות על תשתית עובדתית - כיום לומדים בישראל כ-12,000 סטודנטים למשפטים במוסדות השונים, כאשר מרביתם לומדים במוסדות פרטיים שאינם ממונים ע"י המדינה (לשם הדוגמא בלבד, כ-5,500 סטודנטים לומדים רק במכללה האקדמית קריית אונו ואינם נתמכים בסבסוד הממשלתי כלל וכלל). משמע, הפסקת הסבסוד ללימודי המשפטים לא בהכרח תפתור את בעיית ריבוי עורכי הדין במדינה.

פגיעה בפריפריה ובעשירונים התחתונים - נראה כי הצעת האוצר תשפיע בעיקר על יכולתם של סטודנטים מעוטי יכולת לרכוש השכלה משפטית ובכך יורחק המקצוע מן "העם" ומהציבור הנזקק בישראל. בכך, יש סכנה שהמקצוע ישוב לימיו החשוכים והאפורים בהם בעלי הממון ביקשו לשלוט בעם על-ידי הרחקת ההשכלה המשפטית ממעוטי היכולת (בעניין זה ראו את שליטת ההגמוניה הכלכלית על "פשוטי העם" בתקופת רומא העתיקה בה רק בעלי ממון רב ו/או בעלי קשרים בממשל הורשו לרכוש השכלה משפטית).

פגיעה באטרקטיביות המגזר הציבורי - המגזר הציבורי איבד בשנים האחרונות מיכולתו לייצר משרות אטרקטיביות למשפטנים צעירים מצטיינים. ביטול מימון הלימודים ע"י המדינה עלול להוביל את הסטודנטים המעוניינים לרכוש השכלה משפטית להתחייב להלוואות ארוכות טווח, אותן יאלצו להחזיר בתום תקופת הלימודים. ברור כי השכר במגזר הציבורי אינו מאפשר החזרת הלוואות בטווח הארוך, ובמיוחד בתקופה שבה אנשים שסיימו את לימודיהם מעוניינים להקים משפחה. קיים חשש כי המגזר הציבורי יאבד את אלו המצטיינים המגיעים אליו כיום, חלקם הגדול מתוך תחושת שליחות, עקב הצורך להחזיר את ההלוואות שלקחו למימון הלימודים, וזליגתם למגזר הפרטי האטרקטיבי יותר מבחינה כלכלית.

ההשוואה למוסדות בחו"ל - אחת הטענות העומדות בבסיס ההצדקה ליכולתה של התוכנית לפתור את כשל השוק הינה קיומם של מוסדות מקבילים בחו"ל כמו "הרווארד" או "ייל" המהווים מוסדות מובילים בתחום המשפטים ובהם הלימודים אינם נתמכים בסבסוד ממשלתי. לעניות דעתי, ההשוואה למוסדות אלו אינה רלוונטית מכמה סיבות, וביניהן העובדה שמוסדות אלו אינם מחליפים את המוסדות הציבוריים ללימודי משפטים בהם ניתן לרכוש השכלה משפטית במימון המדינה, אלא הם מוסדות מקבילים למערכות הציבוריות. בנוסף, מערכי המלגות והסיוע למעוטי יכולת במוסדות אלו הינם מערכים עצומים ומשמעותיים המאפשרים גם ל"פשוטי העם" להשתלב במוסדות הללו, וברור שבישראל נתקשה להקים מערכים דומים. עניין נוסף שראוי שיבדל את ישראל משאר העולם לגבי מימון ההשכלה, הוא העובדה שבישראל יש גיוס חובה לצה"ל, עובדה זו מחייבת את הסטודנט להתחיל ולסיים את לימודיו בגיל מבוגר (יחסית לעולם כולו), וכאמור לעיל תעיב על האפשרות להחזיר את ההלוואה תוך כדי הקמת משפחה.

דרישת לימודי תואר שני כתנאי לקבלת רישיון עיסוק

הצעה זו עלתה על הפרק מכיוונים שונים, ואף זכתה לתמיכה של גורמים שונים בלשכת עורכי הדין. ביסוד ההצעה טמונה ההנחה כי ניתן לרכוש כיום תואר ראשון במשפטים בקלות יתרה, ולכן דרישת תואר שני כתנאי להסמכה אמורה להצר את שערי הכניסה למקצוע, ובכך לפתור את כשל השוק הקיים. להלן אתייחס בקצרה לקשיים במימוש תוכנית זו:

הרחקת מקצוע המשפטים ממעוטי היכולת - לימודי התואר השני במדינה, אינם זוכים לסבסוד ממשלתי ולכן עלותם כפולה מלימודי משפטים לתואר ראשון. על כן, פתרון זה מקביל לפתרון של הפסקת סבסוד הלימודים על ידי המדינה, ועלול להרחיק את ההמון מהלימודים ומיכולתם לרכוש את המקצוע.

קושי ביישום במדינת ישראל - תוכנית זו, כמו הפסקת הסבסוד ע"י המדינה, אינה מתאימה ליישום במדינת ישראל בה מוחל חוק שירות חובה המחייב צעירים לשרת את מדינתם משך מספר שנים ועלול לדחוק את תחילת חייהם המקצועיים לפאתי שנות השלושים (או לכל הפחות לחציון השני של שנות העשרים לחייהם), גיל מאוחר מאוד ביחס למדינות העולם המערבי.

ומהצד השני, מתכונת לימודי תואר שני במשפטים במדינת ישראל בהשוואה לחו"ל - לימודי התואר השני במדינה אינם משתווים ללימודי תארים מתקדמים במוסדות המובילים בחו"ל. דרישות הקדם ללימודי תואר שני אינן גבוהות יחסית לדרישות המקבילות בחו"ל, והדבר עלול לדחוף בוגרי מוסדות בישראל, המבוססים מבחינה כלכלית, ללמוד את לימודיהם במקומות אחרים בעולם לפני שהשתקעו וביססו את חייהם במדינה, ובכך עלול להתרחב תהליך בריחת המוחות מישראל לעולם הגדול.

הגבלות עיסוק לאחר קבלת רישיון ו/או קביעה של מכסות לימודים

שתי ההצעות, להגביל את עיסוקם של עורכי הדין לאחר קבלת הרישיון ו/או לקבוע מסכות לימודים שנתיות, מעוררות קשיים זהים באשר לאפשרות יישומן. ההצעות נדונו בוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין אך לא התקבלו.

הגבלת העיסוק - ההצעה להגביל את עיסוקם של עורכי דין בשנותיהם הראשונות במקצוע באמצעות הגבלות על הקמת משרדים עצמאיים ו/או החלת חובת חונכות מצד ותיקים במקצוע, מעוררת קושי חוקתי לאור פגיעה צפויה בחופש העיסוק של עורכי הדין ונראה כי לא תעמוד במבחני בג"ץ בעניין זה (וגם אם כן, כלל לא בטוח שהמנגנון מתאים ליישום בשווקים מודרניים).

קביעת מכסות לימודים - ההצעה לקבוע מכסות לימודים שנתיות ללימודי המשפטים עבור כל מוסד ומוסד, מעלה אף היא בעיות דומות באשר ליכולתה לעמוד במבחנים החוקתיים של בג"ץ, וזאת בעיקר לאור הגבלת יכולתם של סטודנטים לבחור את המקצוע אותו הם מעוניינים לרכוש. יש לציין כי גם הצעה זו מעוררת תהיות באשר להתאמתה לעולם המודרני, בו כל אדם יכול ללמוד ולרכוש השכלה על פי בחירתו. כמו כן, אין כל צורך להגביל את היכולת לרכוש השכלה משפטית כללית כחלק מהניסיון לשפר את פני המקצוע (מפני שניתן לטפל במנגנונים לאורכו של המקצוע ושעריו ואין צורך למנוע אפשרות הרחבת השכלה למעוניינים).

תוכנית לשכת עורכי הדין ל"הצלת מקצוע עריכת הדין"

התוכנית המוצעת ע"י לשכת עורכי הדין משלבת מספר מנגנונים, אשר שילובם (כך נטען) יפתור, או לכל הפחות יצמצם, את כשל השוק במקצוע עריכת הדין. בטרם אדון בסעיפי התוכנית, אציין כי הרפורמה של הלשכה המוצגת להלן, עברה שינויים והתאמות לאחר משא ומתן אינטנסיבי עם פורום הסטודנטים למשפטים באוניברסיטאות ומתוך הסכמה על מרבית סעיפיה. להלן אציג את הרפורמה לאחר השינויים וההתאמות שבוצעו, וכן את התייחסותי לרפורמה ובחינת יכולתה לפתור את כשל השוק.

הארכת תקופת ההתמחות - הצעת הלשכה הינה להאריך את תקופת ההתמחות לשנתיים מתוך כוונה להפכה לאיכותית יותר עבור המתמחים ואטרקטיבית יותר עבור המשרדים. כמו כן, נראה כי הארכת תקופת ההתמחות נחשבת בעיני הלשכה כצעד אינסטרומנטלי בלבד אשר יאפשר החלתם של המנגנונים שיוצגו להלן (הלשכה טוענת כי הארכת תקופת ההתמחות דווקא תגדיל את הדרישה למתמחים שכן העסקת מתמחים לתקופה ארוכה יותר תהיה אטרקטיבית עבור המשרדים). לעניות דעתי, הארכת תקופת ההתמחות הינה צעד מתחייב כחלק מרפורמה כוללת במקצוע עריכת הדין וזאת משתי סיבות עיקריות: הראשונה נובעת משיחות שקיימתי עם מספר עורכי דין ותיקים רבים, שחוו תקופת התמחות של שנה וחצי או שנתיים, והעידו כי תקופת התמחות ארוכה יותר הועילה להם במסגרת ממסלול ההכשרה שעברו. הסיבה השנייה נובעת מהיעדר יכולת לשלב את המנגנונים שיפורטו להלן במסגרת תקופת ההתמחות כפי שהיא כיום.

עם זאת, אבקש לציין שלדעתי, הארכת תקופת ההתמחות לשנה וחצי בלבד יכולה להספיק בשלב הראשון, וזאת על מנת לאפשר בחינה מקיפה של אפקטיביות המנגנונים שיוצגו להלן וגם לצורך מניעת הרחבת הניצול הקיים בשוק המתמחים בישראל.

הרחבת הפיקוח על המאמנים והעמדת סטנדרט ראוי להתמחות - כחלק מהתוכנית, מציעה הלשכה להרחיב את הפיקוח על המאמנים, צעד שאמור לשפר את האפקטיביות של ההכשרה וההכנה למקצוע במהלך ההתמחות. צעד זה מתחייב לאור מצבו העגום של שוק המתמחים כיום - במקומות רבים, מועסקים המתמחים ככוח עבודה זול, והם אינם זוכים לחניכה והכשרה ראויה שתכין אותם לשלב הבא בחייהם המקצועיים.

הקמת בית ספר למתמחים - מטרת בית הספר הינה הכשרת המתמחים לבחינות הלשכה, וכן הקניית השכלה פרגמאטית למקצוע עריכת הדין בישראל שתכלול, בין היתר, גם לימודי אתיקה משפטית. בית הספר יבקש להקנות למתמחים כלים מקצועיים שיכשירו אותם להיות עורכי דין טובים ומקצועיים יותר.

שינוי מתכונת בחינות הלשכה - השינוי המוצע מבקש להחיל שני מבחני הכשרה לאורך תקופת ההתמחות. השלב הראשון יהיה בדמות מבחן אמצע, טכני במהותו, שיהיה מקביל למתכונת הבחינה כיום. השלב השני יהיה בדמות מבחן מהותי שידרוש יישום של הכלים שנרכשו במהלך ההתמחות ויבחן יכולת ניתוח "קייס" והתמודדות עם שאלות מורכבות מתחומי משפט שונים.

הקמת צוות משותף עם המועצה להשכלה גבוהה והקמת ועדת מידרוג למוסדות השונים ללימודי משפטים- במסגרת התוכנית, מבקשת הלשכה לקיים דו-שיח עם המועצה להשכלה גבוהה מתוך כוונה להוביל לשיפור באיכותם של לימודי המשפטים בישראל, הגברת הפיקוח על המוסדות הפרטיים ומדרוג כלל המוסדות לצורך קביעת סטנדרט ארצי ללימודי משפטים ראויים.

עיון מעמיק בתוכנית הלשכה ובסעיפיה מגלה כי התוכנית אינה חפה מבעיות, ובניהן העובדה שאינה מסוגלת לפתור את כל כשל השוק במקצוע, העובדה שהתוכנית כוללת הארכה של תקופת ההסכמה של עורכי הדין (בעייתי לאור הרקע שהוצג לעיל), ההנחה כי הלשכה לא יכולה למנוע ניצול של מתמחים גם לאחר הארכת התקופה, הקושי ביצירת מבחנים מהותיים אחידים וכשלים אחרים נוספים.

אולם, למרות החסרונות הטמונים בתוכנית, לעניות דעתי היא היחידה שיכולה להצליח לשפר את מצב השוק מבין התוכניות המוצעות כיום. בהקשר זה יש לציין, כי התוכנית של הלשכה מבקשת להחיל את סעיפיה בהדרגתיות וביעילות - ראשית, על-ידי הגברת הפיקוח על המאמנים ושיפור מעמד המתמחים, ורק לאחר מכן, הארכת ההתמחות ושינוי יסודי של מתכונת הבחינה. התוכנית אף מבקשת למנוע מצב של פגיעה באינטרס ההסתמכות של מי שהחלו את לימודיהם, ולכן הארכת ההתמחות תחול רק לגבי מי שלא הסתמך על תנאי ההתמחות הנוכחיים. בכך מהווה התוכנית הזדמנות פז לשיפור פני מקצוע עריכת הדין ותהליך ההכשרה אליו.

בהקשר לתוכנית המוצעת ע"י הלשכה, יש לציין את התנגדותן של המכללות וסטודנטים הלומדים בהן לתוכנית, ואת הבקשה שהפנו נציגי הסטודנטים בהן לשר המשפטים שיתמוך בהפקעת הסמכות מידי לשכת עורכי הדין והעברתה למשרד המשפטים. בהקשר זה, יש לבחון האם מדובר בהתנגדות עניינית או בניסיון לעכב את התכנית בעוד מספר שנים?

סיכום

מקצוע עריכת הדין נמצא כיום לדעתי ולדעת רבים אחרים, בימיו הקשים ביותר מאז קום המדינה: הרמה המקצועית מתדרדרת מיום ליום, הליך ההכשרה למקצוע הופך להיות קל וטכני, כמות עורכי הדין הולכת ומתרבה והיחס בין עורכי הדין לתושבים הינו הגבוה ביותר בעולם המערבי.

כפי שציינתי לעיל, על מנת לפתור כשל זה יש לבחון שילובם של מנגנוני בקרת איכות לכל אורכו של המקצוע (כגון החלת חובת השתלמויות תקופתיות על עורכי הדין, חובת ביטוח מקצועי וכו'). המנגנונים שנדונו לעיל עוסקים רק בשערי המקצוע - שלב ראשון בדרך לפתרון הבעיה.

ניתוח המנגנונים האמורים מראה כי תוכנית הלשכה להצלת פני מקצוע עריכת הדין (לדעתי, בשינוי קטן של הארכת ההתמחות בשנה וחצי בלבד), היא התוכנית העניינית היחידה העומדת על הפרק. יישום תוכנית זו ראוי ויכול לשפר את המצב זאת באם תיושם התוכנית בצורה אחראית ורצינית, תוך קיום כלל התחייבויות הלשכה לשילוב המנגנונים בהדרגתיות.


* הכותב הינו סטודנט למשפטים ומנהל עסקים בשנה ג' בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, וכן מכהן כסיו"ר אגודת הסטודנטים למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים. במסגרת תפקידו האחרון היה שותף לגיבוש ההסכם בין לשכת עורכי הדין ופורום הסטודנטים למשפטים באוניברסיטאות.

** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ