אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> פלילי >> בדרך לאמת: מדוע המשפט הפלילי חייב להתאים עצמו לשינויים הטכנולוגיים?

בדרך לאמת: מדוע המשפט הפלילי חייב להתאים עצמו לשינויים הטכנולוגיים?

מאת: עו"ר ניר יסלוביץ' | תאריך פרסום : 29/09/2014 16:49:00 | גרסת הדפסה
צלם: ערן אלדד

החלטת ביהמ"ש העליון לדחות את בקשתו של יריב סויסה, שהורשע ברצח אשתו, לעריכת משפט חוזר הבהירה שוב כי בתי המשפט עדיין מסרבים להסתמך, ולו במעט, על תוצאותיהן של בדיקות מדעיות כמו פוליגרף או "זריקת אמת". עו"ד ניר יסלוביץ' מסביר מדוע "רפורמה טכנולוגית" בדיני הראיות היא הכרחית בימינו.

ב-1955 חיים שמחון, שהורשע ברצח הצעירה מירה ארצי, הגיש לנשיא המדינה דאז, יצחק בן צבי, בקשת חנינה, בה הציע לבצע בו "זריקת אמת" לשם הוכחת חפותו. כמו היום, גם אז, לא הוכח ערכה המדעי של "זריקת האמת", במסגרתה מוזרקים לגוף הנחקר חומרים משחררי עכבות שיכולים להביאו לומר את האמת גם כשהיא נוגדת את האינטרסים שלו.

הנשיא העביר את הבקשה ליועץ המשפטי לממשלה חיים כהן ז"ל, אשר גילה עניין בגורלו של שמחון, ביקר אותו בכלא מעשיהו ושוחח עימו. ההיענות לבקשתו לביצוע זריקת האמת היא שהובילה, בסופו של יום, לשחרורו המוקדם של שמחון מהכלא.

כל הכרעה שיפוטית, פלילית כאזרחית, נסמכת בראש ובראשונה על קביעת ממצאים עובדתיים: מי היה בזירת הפשע? כמה אנשים? האם הנאשם אחז בכלי נשק? אולי היה זה אדם אחר? כל אלה ניתנים להוכחה בדרכים שונות, חלקן מדעיות. כך למשל, טביעות אצבע או בדיקת DNA יכולים לגלות לנו מי שהה בזירת הפשע ומי אחז בכלי הנשק. גם לבדיקות אלה התייחסו בחשדנות בתחילת הדרך, אולם הבדיקות, שלא היו קבילות או אמינות בעבר הלא כל כך רחוק, הפכו לכלי בלעדיו-אין, לחקר האמת ולפיצוח פרשיות פליליות.

פתיחות ונכונות

תכליתם של דיני הראיות היא לקבוע, מחד, כללי-משחק במסגרתם יוכלו בעלי הדין להציג את גרסתם לעובדות ולתמוך אותה בראיות. מאידך, הם נועדו לתת לבית המשפט כלים שיסייעו לו בעשיית הצדק, בין היתר על ידי בידודן של הראיות שעלולות להביאו לתוצאה שגויה.

בהיותם כלי המנתב את דרכו של השופט מהקרום לגרעין, מהגֶלֶד לפנים, דיני הראיות חשופים יותר מכל חוק אחר לתמורות הנובעות משינוי העיתים ומהתפתחות טכנולוגית. לפיכך, ולאור המשימה לה יועדו – חשיפת האמת – התאמתם לשינויים הטכנולוגיים הכרחית.

התאמה זו מחייבת פתיחות ונכונות מתמדת לבחון אמצעי הוכחה חדשים ולעשות בהם שימוש בפועל, בבחינת "וישן מפני חדש תוציאו" (ויקרא כ"ו, י').

נדמה כי דברים אלה ראויים להיאמר לא רק בזיקה לדיני הראיות, אלא למשפט בכללו: כאשר המשפט מתאים את עצמו לסביבה ולזמן בהם הוא פועל, הוא מעניק לעצמו חיות שבלעדיה היה נובל, קָמֵל ונעלם כלא היה.

מערכת משפט שמרנית שלא מתאימה את עצמה כראוי לפריחה טכנולוגית ולאמצעים מדעיים חדשים, ומציבה בפניהם משוכות גבוהות, תזיק לעצמה ולחברה אותה היא אמורה לשרת.

והנה, כמעט 60 שנה אחרי מקרה שמחון, מגיעה לבית המשפט העליון בקשה למשפט חוזר, שמבקשת להשתמש בתוצאות "זריקת אמת" ובדיקת פוליגרף על מנת להורות על משפט חוזר. הנאשם, שהורשע בבית המשפט המחוזי בנצרת בהריגת אשתו בירייה, טען לאורך כל הדרך כי אשתו שמה קץ לחייה. במסגרת בקשתו, הוא טען לקיומן של ראיות המעידות שגרסתו אמת, בהן תוצאות הזריקה, שלפיהן קיימת "סבירות גבוהה" כי המבקש דובר אמת ותוצאות בדיקת פוליגרף שקבעה שגרסתו אינה שקר.  

בסופו של יום, דחתה המשנה לנשיא, השופטת מרים נאור, את בקשת הנאשם. השופטת ציינה שאין לתת כל משקל לבדיקות "זריקת האמת" והפוליגרף שביצע הנאשם וזאת בשים לב לכך שאינן נחשבות לראיות קבילות. סיבות נוספות לדחיית הבקשה היו השקרים שהתגלו בגרסתו בביהמ"ש המחוזי וסירובו לבצע שחזור מיד לאחר המקרה.

הרצוי מול המצוי

קביעתה של השופטת נאור נכונה: בדיקת פוליגרף אינה קבילה, נכון להיום, במשפטים פליליים וכך גם "זריקת אמת". כיום איש אינו יכול להעיד שהחומרים שמכילה הזריקה, כגון: אתנול ("אלכוהול"), סקופולמין (Scopolamine) וסודיום תיופנטל פונים בוודאות לתת מודע וגורמים לנחקר לומר דברים אותנטיים ונכונים.

עם זאת, ביהמ"ש העליון כבר קבע שבנושא הראיות, עברה המשפט מעבר משימוש ב"שיטת הקבילות" ל"שיטת המשקל". כלומר: בית המשפט רשאי לקבל לידיו כל ראיה, גם אם אינה קבילה, ולהעניק לה את המשקל הראוי בהתאם לנסיבות המקרה ולחוזקה.

כאמור, יש חשיבות עצומה לגילוי נכונות ופתיחות מצד בתי המשפט להתקדמות הטכנולוגיה והמדע. לא פעם השימוש באמצעים מדעיים חדשניים, כמו "זריקת אמת", יכולים לסייע להגיע לחקר האמת, במיוחד כשאין בפני בית המשפט די ראיות לשם קבלת הכרעה עובדתית חד-משמעית, לגבי מה שאירע בזירת הפשע.

לשופטים היושבים על כס השיפוט המומחיות להעניק לכל בדיקה מדעית את המשקל המתאים,  בטרם קבלת החלטה סופית. לאור זאת, אני סבור, כי בתי המשפט אינם יכולים למנוע לחלוטין את השימוש בבדיקות המדעיות האמורות. ישנם מקרים גבוליים וחריגים, שבהם עומדות בפני בית המשפט רק ראיות נסיבתיות (כמו מרחק ירי, שרידי ירי או סימני מתכת) ואין בפניו ראיות ישירות וחד משמעיות (כמו הודאה, עדות ראייה וכו'), שבהם בהחלט ניתן לקחת בחשבון תוצאותיהם של "זריקת אמת" או פוליגרף, אך לייחס להן משקל נמוך יחסית.

על כן – בשעה שמונחת בפניו בקשה למשפט חוזר המוגשת ע"י אדם הזועק לחפותו - מן הראוי שיגלה נכונות לבחון מחדש את קבלתן של הבדיקות המדעיות, ולו על מנת להגשים את העקרון לפיו עדיף לזכות אלף אשמים מאשר להרשיע אדם אחד חף מפשע.

עו"ד ניר יסלוביץ' עוסק בתחום הפלילי ובבקשות למשפט חוזר

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il 

 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום פלילי באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום פלילי

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ