אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> אין פסול להיעזר בחוקרים פרטיים

אין פסול להיעזר בחוקרים פרטיים

מאת: אברהם פכטר, עו"ד | תאריך פרסום : 27/09/2011 12:00:00 | גרסת הדפסה

מבוא

השימוש במשרדי חקירות פרטיים להשגת מידע בתחומים עסקיים, בתחום המעמד האישי ובתחום המשפט הפלילי, נפוץ ושימושי מאד בהרבה ארצות בעולם ובמיוחד בארה"ב.

כך, במשרדי עורכי הדין הגדולים בארה"ב או במשפטים תקשורתיים של ידוענים, פוליטיקאים, אנשי ציבור ונבחרי ציבור למיניהם – השימוש בחוקרים פרטיים במקרה של תביעות משפטיות הוא הליך מקובל.יתירה מכך – ישנם משרדים המחזיקים באופן קבוע חוקרים פרטיים, כחלק מצוות העובדים, ואלה נכנסים לפעולה מיד עם קבלת קליינט חדש שהוגש נגדו כתב אישום.

להבדיל משיטת המשפט והחקירה בישראל, הפרוצדורה בארה"ב, למשל, מאפשרת לסנגוריה לפנות לעדי תביעה ולראיינם לאחר שנחקרו ע"י המשטרה, פרט לעדים שהתביעה לא מגלה או שומרת עליהם במסגרת "עדי מדינה".

כאשר מתנהל משפט בפני מושבעים, יכולה הסנגוריה, בעזרת חוקרים פרטיים, לברר על עברם, תפיסת עולמם, והשקפותיהם הפוליטיות– כדי לדעת אם להתנגד לבחירתם או לאשרם.

כלומר: השימוש בחוקרים פרטיים במשפטים מתוקשרים וחשובים גם בתחום האזרחי וגם בתחום הפלילי, מובנה בתוך שיטת המשפט האמריקאית (למי שיכול להרשות לעצמו), וזאת בתנאי שהחוקרים פועלים בהתאם לכללי האתיקה שלהם ולפי החוק הכללי המדינתי.

השימוש בחוקרים פרטיים בישראל

בישראל השימוש בחוקרים פרטיים מקובל וידוע, אך פחות נפוץ במשפטים פליליים, בגלל המגבלות הפרוצדורליות הפליליות, ובגלל העלות הגבוהה שלא כולם יכולים לעמוד בה.

במשפטים אזרחיים של חברות עסקיות וכלכליות גדולות, העזרה הניתנת ע"י חוקרים פרטיים לסנגוריה היא רבה למדי. כמו כן, שימוש בעזרתם של חוקרים פרטיים מקובל מאד בתחום המעמד האישי, אך, כפי שציינתי לעיל, שיטה זו מקובלת הרבה פחות בתחום הפלילי.

לפי החוק בישראל– אסור לנחקר/חשוד/נאשם ליצור מגע עם עדי תביעה או עם אנשים שנחקרו ע"י המשטרה עד להגשת כתב האישום.

לאחר שהוגש כתב אישום,  מצורפת רשימת עדי תביעה שעל הסנגוריה אסור לבוא איתם בקשר, לראיין אותם או לחקור אותם, וכל מגע איתם או ניסיון להשפיע עליהם או ללחוץ עליהם – הוא בבחינת עבירה פלילית של שיבוש חקירה, הטרדת עד, איומים או סחיטה באיומים. רק עדים שמשוחררים ע"י התביעה, לא זומנו להעיד או סיימו להעיד יכולים להיחקר, אך זאת בתנאי שלא יוטרדו או יבוצעו נסיונות לשנות עדותם בצורה לא חוקית. עדים שלא זומנו ע"י התביעה (והיו ברשימת עדי התביעה), ניתן לזמנם באמצעות הסנגוריה אם יש בהם תועלת לנאשם.

חוק החוקרים הפרטיים ושירותי שמירה – התשל"ב-1972 קובע, כי "חוקר פרטי" הוא מי שעוסק בהשגת ידיעות על הזולת או באיסופן, לצרכי שימוש ולא לצרכי מחקר מדעי, סקר דעת קהל או פרסום ברבים.

סעיף 7 ג' לחוק זה קובע, כי אם שוכנע היועץ המשפטי לממשלה, שהמשך חקירתו של חוקר פרטי עלולה להפריע לחקירת המשטרה בעבירה, יכול הוא לדרוש מהחוקר הפרטי להפסיק החקירה, ואולם, משהסתיימה החקירה במשטרה – יודיע על כך היועץ המשפטי לחוקר והוא יהא רשאי להמשיך בחקירתו.

עינינו הרואות, כי שימוש בחוקרים פרטיים הוא לגיטימי, אין בו פסול או פגם משפטי, והוא אף מעוגן בחוק ומוכר ע"י מערכת אכיפת החוק, בתנאי כמובן – שאין סטייה מהחוק ומהמגבלות ומכללי האתיקה של החוקרים.

מהי מטרת השימוש בחוקרים בהליכים משפטיים בכלל ובמשפטים פליליים בפרט?

המטרה היא בראש וראשונה – השגת מידע, עובדות, פרטים מסמכים ועדויות שאין לצד השני.

יודגש, כי במשפטים פליליים, לסנגוריה חשוב לדעת האם יש עדים שהמשטרה והתביעה לא הגיעו אליהם, כנ"ל לגבי מסמכים וראיות אחרות, שכן כעניין שבשגרה – המשטרה מתרכזת בעיקר בחיפוש ראיות מרשיעות לצורך הגשת כתב אישום וברוב המקרים אינה מתרחבת מעבר לנחוץ ובוודאי לא עושה מאמצים למצוא ראיות ועדים שיכולים לעזור לנאשם, ולפיכך, תפקידם של החוקרים הפרטיים הוא למלא את החלל החסר הזה בתיק לטובת הנאשם.

קורה לא פעם שהנאשם/נחקר וטוען לאליבי, לא תמיד המשטרה מתאמצת לאשר את דבריו ע"י עדים או מסמכים.כאן נכנסים לפעולה החוקרים הפרטיים שתפקידם לספק לסנגוריה את החלקים החסרים בפאזל העובדתי.

לא פעם אנו עדים לבקשה למשפט חוזר על סמך עובדות וראיות חדשות, שלא היו ידועות בזמן המשפט, מה שמוביל לא פעם, לשחרורם או זיכויים של נאשמים עקב ממצאים חדשים שחלקם הגדול, הובא ע"י חוקרים פרטיים שעשו עבודתם נאמנה ועפ"י החוק.

יצוין, כי הבאת ראיות חדשות יכולה להיעשות בכל שלב בתנאי שלא היו ידועות מראש או ניתן היה להשיגם במהלך המשפט. כמובן שראיות שהושגו בהליך פסול ופלילי – פסולות להגשה.

ראיות ועדויות שיש בהן כדי לשנות שינוי דרמטי את מהלך המשפט או את ממצאי המשטרה או את פסק הדין וקביעות השופטים, ולהביא לשינוי או למהפך במשפט, לרבות זיכוי מלא או חלקי, כאשר ראיות ועדויות מעין אלה, ניתן להביא בכל שלב, מטעמים של כללי הצדק הטבעי, וכדי למנוע עיוות דין משפטי.

על רקע זה, השימוש שעשה הנשיא קצב בחוקרים פרטיים - אין בו פסול או פגם, אם ההליך לא נגוע בעבירה פלילית.

הערה לסיום:

המדינה, המשטרה ומשרד הביטחון משתמשים אף הם בחוקרים פרטיים או בחומרים שלהם, כשהדבר נחוץ – כמו מעקב אחרי משתמטים משירות צבאי.


*הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר מדריך בקורס קציני שריון, ראש לשכה של האלוף טל, פרקליט צבאי, יועץ משפטי ביו"ש וברצועת עזה, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז, משנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות, שופט בבתי דין משמעתיים ופרשן משפטי בהווה.

** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ