אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> אבא גנוב - על אבהות וגניבת זרע

אבא גנוב - על אבהות וגניבת זרע

מאת: ליאת עצמון, עו"ד | תאריך פרסום : 29/06/2009 12:00:00 | גרסת הדפסה

ליאת עצמון, עו"ד

ליאת עצמון, עו"ד

האם גבר יכול להתכחש לאבהותו בטענה לגניבת זרע מצד האישה? באילו מקרים יחייב בית המשפט את הגב בביצוע בדיקת אבהות, ומהי גישת בתי המשפט בסוגיה הרגישה הזו? מאמרה של עו"ד ליאת עצמון דן בשאלות אלה ועוד.

 
 

מבוא

לרוב רובם של הגברים המושג "אבהות", ו"להיות אב" כרוך בקיומו של קשר רציני ורצון חופשי להבאת ילד לעולם ולהשתתפות בגידולו. ואולם, המציאות לא תמיד מתיישבת עם הנחה בסיסית זו. גם במקרים בהם גבר מקיים יחסי מין מזדמנים עם אישה שאין לו עימה כל קשר, והיחסים ביניהם "נושאים פרי", אותו הגבר מהווה אביו של הילד שייוולד לכל דבר ועניין, לרבות תשלום דמי מזונות חודשיים וקיום הסדרי ראייה עם הילד.

כך יוצא, שמפגש חד פעמי ולא זהיר עם אישה עשוי להוביל לקשר ארוך, משמעותי ומחייב בכל הכרוך בגידול ובדאגה לצרכי הילד, וזאת כאשר בפועל לא קיים כל גורם הרתעה כנגד נשים המבצעות גניבת זרע בחוסר תום לב ובכוונה תחילה.

במקרים רבים בהם הגבר מתכחש לאבהותו, והאישה נחושה בדעתה שיוצהר כי הגבר הינו אביו של הילד, מוגשת ע"י האם תביעה לקביעת אבהות, אשר נדונה בפני בית המשפט. ברוב רובם של המקרים טענות ההגנה של הגבר בדבר גניבת זרע, חוסר תום לב של האם, הכחשת קשר אינטימי עם האם, היכרות קצרה בת ימים ספורים ושלילת קשר רומנטי, לא יעמדו לזכותו של הגבר ולמתן פטור מביצוע בדיקת סיווג רקמות, שמטרתה לאתר קשר גנטי בין האב לילד וביכולתה לאמת את טענותיה של האם.

ניסיון להימנע מבעוד מועד מתביעת אבהות

לאחרונה, ניסה גבר להתמודד עם הנושא מבעוד מועד, תוך הגשת תביעה למתן צו לביצוע הפלה וזאת עוד בטרם נולד הילד. המדובר היה בחייל אשר לטענתו, האישה אשר עמה קיים יחסים אינטימיים, הצהירה בפניו כי היא נוטלת גלולות וכן השקתה אותו לשוכרה על מנת לבצע "גניבת זרע". בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, פסק כי זכות ההולדה של האישה גוברת על זכויות הגבר, המבקשות לשלול זכות זו תוך פגיעה אפשרית על בריאות האישה, שלמות גופה והעובר המתהווה בתוכה.

בדיקת סיווג רקמות

בדיקת סיווג רקמות הינה הבדיקה הגנטית הנחשבת לבדיקה הטובה והוודאית ביותר לקביעת אבהות ביולוגית, נחשבת לאמצעי המועדף לשימוש במסגרת תביעות להכרה באבהות ומהווה ה"ראיה הטובה ביותר". תוצאות בדיקת הרקמות הינן הרבה מעבר להטיית ההסתברות קרוב ל- 50% ולפיכך, לעיתים יורה בית המשפט על ביצוע הבדיקה עוד בטרם שלב ההוכחות בבית המשפט.

ככלל, במסגרת תביעה להכרה באבהות, השיקולים המרכזיים הנשקלים ע"י בית המשפט הינם של גילוי האמת, טובת הילד וזכותו של הילד לדעת מיהו אביו. בהקשר זה נקבע לא אחת בפסיקת בית המשפט כי "בכבוד האדם גלומים אינטרסים, מאוויים, רצונות וזכויות אשר אחת מהעילאיות שבהן היא זכות האדם להכיר ולדעת מוצאו, זהותו, מקורו, ייחוסו, מורישיו בשרשרת הגנטית, למען לא יהא תלוש, אלמוני, בן בלי שורש. משכך זכות האדם לדעת מיהו אביו." זהו למעשה האינטרס הכללי, מאבני היסוד של ההליכים המשפטיים בתביעות אבהות.

על פי ההלכה הנהוגה כיום בבית המשפט, באיזון בין שני האינטרסים המנוגדים: בין זכות האדם (הילד) לדעת זהותו ומוצאו, אשר באי גילויים תהיה השפעה קריטית ומכרעת על גידולו, על הליכותיו, אורח חייו, עתידו והווייתו הפיזית והפסיכולוגית לבין זכות האדם (האב) לסרב לדעת מיהו ילדו - גוברת טובת הילד וזכותו לידע זהותו ומקורותיו ומצטרף לכך האינטרס של גילוי האמת.

כאמור, האינטרס של גילוי האמת וזכות הילד לדעת מיהו אביו, גובר ברוב רובם של המקרים על האינטרסים המשרתים את כבודו של האב ואת רצונותיו שכן, ביצוע בדיקת סיווג רקמות, הינה בדיקה פולשנית לפיכך, גבר יכול כביכול לטעון כי יש לו יכולת להחליט בכל הנוגע לגופו וכי זכותו לסרב להתערבות רפואית או אחרת בגופו, אשר עריכתה מהווה פגיעה בגופו ולהתנגד לביצוע בדיקת הרקמות. בנוסף, יכול הגבר לטעון כי אין ברצונו לדעת על עצמו יותר מאשר ברצונו לדעת, ולמעשה לסרב לחקור את הנעלם ממנו ואת עובדת היותו אב לילד.

חוק מידע גנטי

לאחרונה נכנס לתוקף חוק מידע גנטי (תיקון מס' 3), התשס"ח-2008, אשר שינה את המצב המשפטי שהיה קיים במשך תקופה ארוכה, ולפיו לא ניתן היה לחייב גבר בבדיקת אבהות בניגוד לרצונו, אולם יחד עם זאת, סירובו לביצוע הבדיקה שימש כראיה לחובתו בתביעה שהוגשה כנגדו להכרה באבהותו.

בתיקון לחוק המידע הגנטי נקבע שבית משפט רשאי לצוות על עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה גם בלא הסכמת הנבדק, בהתקיים התנאים לעריכת הבדיקה לפי הוראות חוק המידע הגנטי, ובמקרה בו שוכנע בית המשפט שיש סיכוי סביר לנכונות הטענות בדבר קשרי המשפחה הנטענים (אבהות) וכן ניתנה לנבדק (לאב המשוער) הזדמנות להשמיע את התנגדותו למתן הצו. במקרה כזה, בדיקת סיווג הרקמות תתבצע בדרך של "בדיקה חיצונית" (דגימת תאים מחלקה הפנימי של הלחי/דגימת רוק/דגימת שיער), אלא אם כן הנבדק נתן הסכמתו לביצוע בדיקה שאיננה חיצונית.

גבר אשר יסרב לבצע את הבדיקה לסיווג רקמות כאמור, יחולו על התנגדותו לביצוע הצו הוראות על פי פקודת ביזיון בית המשפט, המקנות סמכות לבית המשפט לקנוס או לאסור אדם המסרב לציית לצו שניתן ע"י בית המשפט. כמו כן, מסירוב הגבר לביצוע בדיקת הרקמות כאמור, רשאי בית המשפט להסיק כל מסקנה הנראית לו מוצדקת בנסיבות העניין, לרבות בדבר קביעת קשרי המשפחה הנטענים כלפי אותו גבר ולמעשה "הכתרתו" של הגבר כאביו של הילד.

למעשה תיקון חוק המידע הגנטי מבהיר את עוצמת החשיבות של ביצוע הבדיקה גנטית, אשר הינה כאמור, בדיקה פשוטה שהיא פולשנית במידה מועטה ומהווה ראייה לאימות אבהות.

לפיכך, במקרים בהם הגבר איננו תומך את התנגדותו לביצוע בדיקת סיווג הרקמות לקביעת אבהות בטעמים או נימוקים מספקים ומסתפק בהכחשה גורפת את דבר קיום היחסים האינטימיים עם האם ומעלה טענה כללית לפיה אין לאם די ראיות להוכחת תביעתה כאשר מנגד, מביאה האם "ראשית ראייה" בדבר קיום קשר עם הגבר, לא מן הנמנע שבית המשפט יורה על ביצוע בדיקת סיווג רקמות לקביעת אבהות, וזאת אף לפני קיומו של דיון הוכחות להוכחת טענות הצדדים.

ראשית ראיה

לאחרונה, נתן בית המשפט לענייני משפחה בירושלים החלטה בדבר מתן צו לבדיקת סיווג רקמות להוכחת אבהות, במקרה שבו הציגה האישה, אשר הכירה את הגבר דרך האינטרנט, "ראשית ראיה" לקיום קשר ואילו הגבר שלל באופן גורף קיומו של קשר כלשהו וזאת עוד בטרם ניתן לצדדים להשמיע את ראיותיהם בפני בית המשפט וזאת חרף העובדה כי לטענת הגבר, היכרות הצדדים נעשתה דרך האינטרנט, נמשכה שבוע בלבד וללא קשר רומנטי ביניהם.

לאור האמור לעיל, ניכר שבמקרים רבים בהם תובא בפני בית המשפט "ראשית ראיה" מצד האם, יעדיף בית המשפט מתן צו לביצוע בדיקת סיווג רקמות, אשר תוצאותיה כמעט וודאיות, על פני הליך שמיעת ראיות. תיקון החוק כאמור ומגמת הפסיקה למעשה שוללים כל גורם הרתעה כלפי נשים אשר מלכתחילה מקיימות יחסים אינטימיים מזדמנים עם גבר בכוונה תחילה לביצוע גניבת זרע.

התיקון לחוק המידע הגנטי למעשה מאפשר לבית המשפט להורות על ביצוע בדיקת רקמות כדבר שבשגרה, ונראה כי ייטב אם ה"אצבע לא תהיה קלה על ההדק" במקרים בהם מתעוררת השאלה האם להורות על ביצוע בדיקת סיווג רקמות, וכי בית המשפט יטה לאבחן את מהות הקשר בין הצדדים ואת כוונותיהם.

כאמור, על פי התיקון לחוק ופסיקת בית המשפט, אין כיום כח הרתעה כנגד נשים אשר בכוונה תחילה ובחוסר תום לב פועלות לשידול גבר לקיים יחסים אינטימיים (ולו באופן חד פעמי) במטרה להביא ילד לעולם וזאת מבלי לשתף את "האב המיועד" בכוונות האלה. מובן שגם על הגבר מוטלת אחריות למנוע מצב של העברת זרע ולא להסתמך על האישה בלבד אולם יש לבחון כל מקרה לגופו של עניין.

גניבת זרע מול תרומת זרע

נראה שבאופן עקיף, נוצר יתרון מהותי לגניבת זרע לעומת שימוש בתרומת זרע מבנק הזרע , שכן, "הליך" גניבת הזרע, הינו פשוט וטבעי ואינו כרוך באמצעים כירורגיים מלאכותיים כגון "הזרעת זרע". ובנוסף, מתקבל "בונוס" והוא היכולת לבחור את האב שילווה את הילד למשך כל ימי חייו, וישא בתשלום דמי המזונות החודשיים עבור הילד. בשעה שלא יהיה כח הרתעה, כנגד נשים פנויות המקיימות יחסים אינטימיים עם גבר באופן חד פעמי, בכוונה תחילה ובחוסר תום לב, יתכן ואותן נשים תעדפנה להמשיך ולבצע גניבת זרע ולהסתתר תחת הכסות של טובת הילד, תוך השתת חיובים על הגבר – האב למשך כל ימי חייו.

לאחרונה בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב השית על גבר (נשוי עם ילדים), תשלום דמי מזונות ודמי טיפול עבור שתי ילדות, תאומות, אשר נולדו בעקבות קיום יחסים אינטימיים עם אישה אחרת מחוץ לחיי הנישואין. טענות הגבר בדבר הפיכתו ל"אב בעל כורחו" וגניבת זרע, לא הועילו וזאת חרף העובדה שהגבר טען שהאישה עברה הפלה מכוונת בסמוך לכניסתה להיריון, וכן דאגה לטענתו ליידע אותו בדבר נטילת גלולות למניעת הריון ומשכך הבין כי אין היא מעוניינת בילדים נוספים. למען הסדר הטוב, יובהר כי במקרה האחרון, נראה כי הגבר לא הכחיש קיום יחסים אינטימיים עם האישה ולא התכחש לאבהות הביולוגית.

לסיכום

מן האמור לעיל עולה כי לא מן הנמנע שבעתיד גבר אשר יחליט להילחם על הנושא עד להכרעתו בפני בית המשפט העליון, עשוי לגרום לשינוי מדיניות וליצירת גורם הרתעה כנגד נשים הפועלות בחוסר תום לב לגניבת הזרע כאמור.

האם בתי המשפט יחליטו להקשיח את עמדתם ולבחון את הנושא מנקודת ראותו של הגבר, אשר קיום יחסים אינטימיים חד פעמיים משיתים עליו אבהות לכל החיים ? ימים יגידו... בינתיים, מומלץ בחום לגבר המקיים יחסים אינטימיים לשקול צעדיו ולנקוט במשנה זהירות, לבל ימצא עצמו כאב לילד לא רצוי בעל כורחו, דבר הכרוך כאמור בקיום חובותיו כאב כגון דאגה למזונותיו של הילד, למדורו, לחינוכו ולצרכיו למשך כל ימי חייו.

לפסקי הדין, ההחלטות והחוקים שאוזכרו במאמר:


* ליאת עצמון הינה עו"ד ומגשרת, מומחית לענייני משפחה וירושה, אשר הוסמכה כעורכת דין בשנת 2000 וכמגשרת בשנת 2005, וכן רשומה כמגשרת מטעם הנהלת בתי המשפט ובתי המשפט לענייני משפחה. עוה"ד עצמון חברה בועדה לגישור ויישוב סכסוכים וכן בועדת דיני ירושה של לשכת עורכי הדין.

** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.


המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

חוקים קשורים

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ