השתמש בזרע הלא נכון? גניקולוג נתבע ב-7.3 מיליון שקל

מוסלמית טוענת לטעות חמורה בהליכי הפריה שעברה, בדמות שימוש בזרע של יהודי. לימים לקה הרופא בדמנציה, והיא התנגדה למינוי קרוביו כאפוטרופוסים עליו

למחוזי בתל אביב הוגשה תביעת רשלנות רפואית חריגה כנגד גניקולוג, בטענה שהשתמש בזרע הלא נכון במסגרת הליכי הפריה שעברה התובעת, אישה מוסלמית, לפני כ-34 שנה – באופן שטלטל את עולמם שלה ושל בנה, אשר נולד כתוצאה מהטיפולים. לימים אובחן הרופא (96) עם דמנציה והוחלט למנות את אשתו וילדיו כאפוטרופוסים עליו. בקשת האם ובנה לבטל את המינוי מחשש שמשפחת הרופא תפעל משיקולים זרים "להציל את הירושה" – נדחתה לאחרונה.

תביעת הרשלנות, שהועמדה על סכום עתק של 7.3 מיליון שקל, הוגשה למחוזי בפברואר האחרון. סופר במסגרתה כי בתחילת שנות התשעים פנו האם ובעלה המנוח, מוסלמים בדתם, לנתבע - רופא מומחה בתחום המיילדות והגניקולוגיה - בניסיון להשיג היריון באמצעות טיפולי הזרעות. הטיפולים צלחו, ובאוגוסט 1992 נולד בנם בשעה טובה.

ואולם בהגיע הבן לגיל 29, נטען בתביעה, נחשפה תגלית מרעישה: שאביו הביולוגי אינו בעלה של התובעת. התובעים סיפרו שהתברר בדיעבד, באמצעות בדיקה גנטית, כי ההיריון נוצר מזרע של יהודי. מכאן התביעה, כאשר ימים ספורים לאחר הגשתה פנו ילדיו ורעייתו של הגניקולוג בבקשה להתמנות כאפוטרופוסים על כלל ענייניו, בשל דמנציה מתקדמת.

בית המשפט קיבל את בקשתם, ובמרץ האחרון נתן צו קבוע למינוי השלושה כאחראיים על ענייניו האישיים, הרפואיים והרכושים של הרופא. או אז פנו התובעים בהליך הנזיקי בבקשה משלהם: לבטל את צו המינוי שניתן, ולחילופין למנות לגניקולוג אפוטרופוס חיצוני.

החשש: הברחת נכסים

החשש שהביעו האם ובנה במסגרת בקשתם הינו שאשת הרופא וילדיו - בכובעם כאפוטרופוסים עליו - ישקלו שיקולים זרים בניהול רכושו ויפעלו "להצלת הירושה" בשל התביעה שהוגשה נגדו. בתוך כך טענו שהמסמך הרפואי עליו התבססה בקשת המינוי מכיל מידע כוזב, וכי הם נחשבים ל"צד מעוניין" על-פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ולכן רשאים להתנגד למינוי.

אבל השופט תומר שלם מבית המשפט למשפחה בתל אביב דחה אותם על הסף, בנימוק שבקשה לביטול מינוי - ולחילופין למינוי אפוטרופוס נייטראלי - אינה יכולה להיות מוגשת על-ידי צד שלישי שאינו עונה להגדת "קרוב" שבחוק: מי שהינו בעל קרבת דם לאדם הזקוק לאפוטרופוס, כגון בן-זוגו או ילדיו, להבדיל מאנשים זרים כמו המבקשים.

בתוך כך הדף השופט את טענת האם ובנה כי יש לראותם כ"צד מעוניין" על-פי החוק. הוסבר שלצורך כניסתם להגדרה זו עליהם להראות חשש כי מינוי אשת הרופא וילדיו כאפוטרופוסים עלול להביא לפגיעה בענייניו השונים, ואולם כאן, הודגש, המבקשים מתמקדים באינטרס האישי שלהם – התביעה שהגישו. "ענייני האשל"א (=אדם שמונה לו אפוטרופוס) מעניינים את המבקשים כ'קליפת השום': בראש מעייני המבקשים הדאגה שקופת האשל"א לא תתרוקן, והם יתקשו בעתיד לבצע את פסק הדין שיינתן לטובתם (אם יינתן כזה)", כתב.

לכך הוסיף השופט שהאם ובנה נקטו, למעשה, בהליך הלא נכון, שכן אם ברצונם למנוע הברחת נכסים - עליהם להגיש בקשה מתאימה, לאיסור דיספוזיציה, בערכאה שאליה הגישו את תביעתם. לקראת סיום צוין טעם נוסף שבגינו אין להיעתר לבקשה: פגיעה קשה בפרטיות הרופא ככל שיינתן למבקשים זכות עמידה, "ודריסת רגל בהליכים שחל עליהם צו איסור פרסום".

סוף דבר הבקשה נדחתה, והאם ובנה חויבו ב-10,000 שקל הוצאות לטובת הרופא.

• ב"כ המבקשים: עו"ד איילת סבג
• ב"כ המשיבים: עו"ד איתן האזרחי ואח'

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.