חיפוש פסקי-דין

תקציר AI: בית המשפט דון בתביעה שהגישה האישה במסגרת הליך גירושין לפירוק שיתוף וחלוקת רכוש, שהתמקדה בטענותיה בנוגע לשותפות מוגבלת שהקים האיש עם שותף נוסף, ובהשגת מידע אודות שווי הפטנט הרשום על שם השותפות. האישה טענה כי השותפות מייצרת הכנסות נוספות מעבר למידע שהוחלף, וכי יש לעגן את בעלותה במחצית מזכויות האיש בשותפות ולממש סיכונים ועוגמות נגרמות. האיש והשותפות הסכימו מראש כי האישה תקבל את חלקם ללא תמורה אך תישא בחובות השותפות, וטענו כי הפטנט כמעט ואינו בעל ערך. במהלך ההליך ניתנו צווי גילוי מסמכים רבים והועבר מידע מלא לאישה, שהמשיכה להטיח טענות להעלמת מידע ללא הצגת ראיות קונקרטיות. לאחר דיונים ומינוי אקטואר, מומחה העריך כי לפעילות השותפות אין ערך מהותי והמליץ להעביר לאישה מחצית מזכויות האיש בפטנט. כמו כן נקבע סכום איזון בין הצדדים במסגרת זכויותיהם הרכושיות והפנסיוניות, תוך הקלה מסוימת לתשלומי האיש. האישה לא טענה להבהרות משמעותיות ונטשה חלק מטענותיה הראשוניות. בית המשפט דחה את בקשת האישה לביצוע תשלום שהיוון מידי, לאור היעדר חריג שמצדיק כפייה כזו, וכן דחה טענות נוספות בדבר חשש להונאה של זכויות פנסיוניות, שקבע כי נבעו מטענות שווא. פסק הדין כולל הוראות לרישום האישה כבעלת מחצית מהפטנט ולקבלת חלק מהרווחים העתידיים, וכן לאיזון רכושי בהתאם להמלצת המומחה. לאור התנהלות התאחרותית של האישה והארכת ההליך שלא לצורך, חויבה האישה בהוצאות בסך של 50,000 ש"ח, שישולמו בתוך 30 יום, אחרת יתווספו ריבית והצמדה.

תוצאה: האישה רושמה כבעלת מחצית מפטנט השותפות, תקבל 25% מהרווחים מהמכירה העתידית, והאיזון הרכושי בוצע לפי המלצת האקטואר. טענות האישה להעלמת מידע נדחו, והיא חויבה בתשלום הוצאות להליך בסך 50,000 ש"ח.

לצפייה

תקציר AI: בית המשפט לדיני משפחה בתל אביב-יפו התכנס לדון בבקשת כונסת נכסים לאישור הסכם מכר של דירה המוערכת סביב שני מיליון שקלים. הדירה נמכרה בתום פרסום מקיף שכלל פרסומים בעיתונות, באינטרנט ושירותי תיווך, לאחר ששוכרי הדירה פונו והנכס הוצג כפנוי. במהלך ההליך נערכו מספר חוות דעת שמאיות שבעקבותיהן הוערך שווי הנכס בשוק בין 1,830,000 ש"ח למעט מעל 2 מיליון ש"ח, כאשר הצעות מכר בפועל לא עלו מעל לסכומים אלה. הבנק והמבקש התנגדו לאישור המכר בטענה כי ניתן להשיג מחיר גבוה יותר וכי הכונסת התרשלה בטיפול בנכס, במיוחד בכל הנוגע לגביית דמי שכירות. עם זאת, בית המשפט דחה טענות אלה וקבע כי הליכי הכינוס מומשו במידה מספקת, כאשר גם בקשת הצדדים להציע הצעות ממשיות גבוהות יותר לא הוגשה בפועל. עוד נקבע כי התמשכות ההליך רק מגבירה את גובה החוב לבנק, ולכן רצוי לסיים את הליך המכירה לטובת כל הצדדים. בנוסף, נפסק כי טענות לגבי הניהול הכושל של הכונסת בגביית דמי שכירות אינן קשורות לאישור המכר ופסק הדין לא התייחס להרחבה לכך. כן הובהר כי אישור המכר ימנע עיכובים וסיבוכים כלכליים נוספים, והכונסת תדווח לבית המשפט על ההתקדמות במכירה.

תוצאה: בית המשפט אישר את הסכם המכר לדירה, דחה את ההתנגדויות למכירה וקבע כי הליכי הכינוס מומשו דיים, תוך חיסכון בהגדלת החוב והארכת ההליך.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בית משפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו דן בבקשה למחיקת תביעה שהוגשה על ידי האם נגד האב בנושא סכסוך משפחתי הכולל הורות לקטין משותף. המבקש (האב) הגיש בקשה ליישוב סכסוך, שהפעילה תקופה של 60 ימים של עיכוב הליכים, שבמהלכה אסור לפתוח בהליכים משפטיים בסכסוך המשפחתי. לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, לאחר סיום תקופת העיכוב, הזכאי שהגיש את בקשת ישוב הסכסוך רשאי להגיש תובענות בתוך 15 ימים. רק לאחר תקופה זו רשאי הצד השני לפתוח בהליכים. במקרה זה, בשל מצב חירום שהוכרז בבית המשפט, הסתיימה תקופת העיכוב באיחור, ותקופת הקדימה של 15 הימים בה רשאי היה האב לפתוח בהליכים הייתה בתוקף. יחד עם זאת, האם הגישה את התביעה במסגרת תקופת הקדימה, תקופה בה רק האב רשאי היה להגיש תביעות. טענות האם כי ההליך ליישוב סכסוך מוצה ונסגר לפני תום תקופת העיכוב, ושהאב לא פעל להגיש תביעה בתקופה זו, נדחו מאחר ותקופת העיכוב נמשכת עד לסיומה המלא אלא אם בית המשפט רכש אחרת, וזכות הגשת התביעה בתקופת הקדימה היא זכות החוקית של האב. לפיכך, כן נפל פגם טכני בהתנהלות המשיבה אשר הגישה את התביעה בעת מועד מניעה כנגד הוראות החוק. בית המשפט החליט למחוק את התביעה שכן לא היה מקום לפתוח בהליכים באותה עת ומזכירות בית המשפט תסגור את התיק. לא הוטלו הוצאות על הצדדים וההחלטה ניתנה בהיעדרם, תוך השמטת פרטים מזהים לפרסום.

תוצאה: התביעה שהוגשה על ידי המשיבה בתוך תקופת המניעה לפי חוק לסכסוכי משפחה נמחקה על ידי בית המשפט.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: פסק הדין ניתן בבית משפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו, בתיק המוגש על ידי אלג'ם כנגד היועץ המשפטי לממשלה. ההחלטה התקבלה בפני כב' השופטת איריס ארבל-אסל, בתאריך ט' סיוון תשפ"ו (25 במאי 2026). הפסק מתייחס לסוגיה משפטית במסגרת תחום דיני המשפחה, ונכתב בהתאם למידע שנדון במסגרת הדיון. מבלי לציין פרטים מזהים או שמות ספציפיים, ניכר כי ההליך המשפטי כלל בחינה מעמיקה של הטענות והעדויות שהוצגו על ידי הצדדים, תוך התייחסות להיבטים המשפטיים והחוקיים הנוגעים לעניין.

תוצאה: בית המשפט הורה בהחלטתו על המשך טיפול בהליך בהתאם להסדרים שנקבעו, תוך מתן פסק דין המכוון להסדרת המצב המשפטי בין הצדדים על פי דין.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: מדובר בהחלטה שניתנה בבית משפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו בתיק שבו הצד הראשון הגיש תביעה כנגד היועץ המשפטי לממשלה. השופטת איריס ארבל-אסל פסקה בהתאם לנתונים שבפניה, ובהחלטתה נקבע מועד לתגובת המשיב בתוך 45 יום. נוסף לכך, צויין כי ההמצאה תבוצע על ידי המבקשת, וכי מועד ת.פ (תאריך פתיחת ההליך או תנאים אחרים) יעמוד על 60 יום. ההחלטה משקפת את המשך ההליך המשפטי בניהול התיק, תוך קביעת מועדים ברורים להגשת תגובות והמצאות מסמכים, במטרה להבטיח קידום הדיון בהליך בצורה סדירה ומתוקתקת.

תוצאה: נקבע מועד להגשת תגובת המשיב תוך 45 יום והמצאה על ידי המבקשת, עם תאריך פתיחת הליך של 60 יום.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי