מדינת ישראל נ' אלחדד

הנאשם זכאי מחמת הספק.

כנגד הנאשם נרשמה ביום 20/11/17 הודעת תשלום קנס בגין עבירה של אי מתן אפשרות להולך רגל שחצה במעבר חצייה להשלים את חצייתו בבטחה, בניגוד לתקנה 67 א' לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 17/7/17 נשמעו בפני הראיות בתיק.

מטעם המאשימה העידה עדת התביעה גלית ברדריאן שערכה דו"ח הודעת תשלום קנס (ת/1) ותרשים (ת/2).

על פי גרסת המאשימה ביום 20/11/17 סמוך לשעה 10:45 נהג הנאשם ברכב ברחוב בלפור מדרום לצפון בנתיב האמצעי מתוך 3 נתיבים, התקרב למעבר חצייה שלפני רחוב דנין, אותה עת ירדה אל מעבר החצייה הולכת רגל, הנאשם המשיך בנסיעה, לא אפשר לה להשלים חצייתה ובכך לגרסת המאשימה עבר עבירה.

הנאשם מצדו כופר באשמה כאמור לשוטרת במקום אחר "לא היה שום הולך רגל, ניפגש בבית משפט".

לגרסתו של הנאשם השוטרת טעתה בראש ובראשונה בכך שתיארה כי הגיעה בנסיעה ישר ברחוב בלפור. לגרסתו נסע ברח' דנין ופנה ימינה לרחוב בלפור, אז הבחין בשוטרת בצד ימין. עוד לגרסתו מאחר ולאחר הפניה עמדו כלי רכב באור אדום, פנה לנתיב האמצעי ונעמד מאחורי כלי רכב עומדים. לדבריו כעבור כדקה לערך נגשה אליו השוטרת, ביקשה רישיונות, הלכה לניידת החונה בצד ורשמה לו את הדו"ח.

הנאשם ערך סקיצה מפורטת והציג אותה בפני השוטרת בחקירתה והגיש אותה כראיה מטעמו (נ/1).

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת במשפט הפלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:

1.עדת התביעה לא רשמה בנסיבות המיוחדות של המקרה, כפי שמופיעים בדו"ח באיזה מרחק ממנה הבחינה ברכב הנאשם לראשונה, אלא ציינה כי הבחינה בו נוסע על רחוב בלפור מדרום לצפון.