תיק הוצל"פ
לשכת ההוצאה לפועל פתח תקווה
|
20-05732-11-1
06/11/2016
|
בפני הרשמת:
דיאנה פסו-ואגו
|
| - נגד - |
בעניין:
זוכה 1
|
---:
---
|
| החלטה. |
ביום 07.09.16 ניתנה החלטה חלקית, באשר לחלק מהטענות שהועלו על ידי החייב, כאשר נקבע, בהתייחס לשאלה האם תיק ההוצאה לפועל נפתח כדין, כי על הצדדים להשלים עמדתם למשמעות המונח "שטר משכון".
החייב הגיש עמדתו, לפיה המונח "משכנתא" ו/או "משכון" חד הם וזאת בהתבסס על סעיף 4 לחוק המקרקעין הקובע כי משכנתא הינה משכון של מקרקעין וכי אין למשכן מקרקעין אלא על ידי משכנתא.
החייב צרף דוגמא לשטר משכנתא, בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל, ממנה עולה, לטענתו, כי שטר המשכנתא צריך לכלול איזכור זכויות צדדי ג' ואישור עורך דין, בדבר הבהרת משמעות ההליך.
בענייננו, לטענת החייב, לא ניתן כל הסבר לחייבים, כפי שהובהר על ידי עורך הדין החתום על המסמך, עליו מתבסס הזוכה בבקשת הביצוע.
החייב מפנה למכתב מאת עו"ד שמואל גרוסמן מיום 26.05.16 שנכתב לעו"ד Y, בו ציין עורך הדין כי במועד אישורו את הסכם המשכון, שנערך ביום 01.12.09 ושהוגש לביצוע בתיק ההוצל"פ "לא נתבקשתי ולא נתתי להם (החייבים – ד.פ.ו) כל הסבר לענין המסמך בכלל ולענין ויתור על זכויות כלשהן לענין הגנות בקשר עם דירת המגורים בפרט".
עניין זה רלוונטי אף לפי סעיף 38ג' לחוק ההוצאה לפועל, המתייחס לשאלת ההסברים שהיה לתת או שניתנו לחייבים, באשר לויתור הנטען על זכויותיהם מכח חוק הגנת הדייר.
ב"כ החייב 1 מוסיף, כי בהעדר ההסבר ובהעדר ציון זכויות הצדדים, כנדרש בשטר משכנתא, לא ניתן לקבוע כי לתיק הוגש שטר משכון לביצוע ולכן יש להורות כי התיק נפתח שלא כדין ויש להביא לסגירתו.
באשר לשאלת השיהוי, טען ב"כ החייב 1, כי לזוכה לא נגרם כל נזק ראייתי וטענת השיהוי לא הועלתה על ידו מעולם וכך או כך לא ניתן להותיר תיק לביצוע משכון ללא משכון.