תוקף הסכמות בענייני קטין – ולרבות בעניין הסמכות לדון בעניינו – טרם לידתו, משמעות ההסכמה לגישור בענייני קטינים והשלכתה לסוגיית הסמכות

לאחר עיון בסיכומי הצדדים בית הדין קובע כי הסמכות לדון במשמורת ובזמני השהות היא של בית הדין הרבני.

עם זאת, בית הדין מקבל את טענת האב כי בקשותיה של האם אינן עקביות, ומבהיר על כן כי ככל שדרושים לה סעדים מבית הדין, עליה לפתוח תיק 'החזקת ילדים – הסדרי שהות' ולציין בכתב התביעה מה בדיוק היא מבקשת לקבוע בפסק הדין.

בהעדר פנייה ייסגר התיק בעוד שלושים יום.

נימוקים

רקע והתביעה שלפנינו

הצדדים התגרשו ביום ט"ו באייר תשע"ז (11.5.17), בעת היות האישה בהיריון. בהסכם הגירושין אשר קיבל תוקף פסק דין בבית הדין ביום סידור הגט הסדירו הצדדים מראש ובפירוט רב (שני עמודים מלאים מתוך תשעת עמודי ההסכם) את עניין המשמורת והסדרי השהות. בהסכם הנ"ל תחת הכותרת "הכרעת רב / מגשר" נקבע כדלהלן [מספור סעיפי ההסכם מתחדש תחת כל כותרת. לאורך ההסכם ממוספרים הסעיפים במספרים, אך תחת הכותרת "הכרעת רב / מגשר" המספור הוא, משום מה, באותיות. העמודים אינם ממוספרים. הכותרת הנ"ל נמצאת בעמוד השביעי מתוך תשעת עמודי ההסכם. לשון המקור הועתקה במדויק, כולל סימני הפיסוק וכולל טעויות הלשון שבה]:

א: כל אי הבנה או מחלוקת בין הצדדים בכל הקשור למימוש ו/או ביצוע ו/או פרשנות הסכם זה על כל סעיפיו, יובאו לפני הרב הגאון יצחק זילברשטיין שליט"א, ו/או מגשר שיוסכם על הצדדים, אשר ישתדל להביא את הצדדים להסכמות, זאת מבלי לגרוע את הסכמות הצדדים המפורטות בהסכם זה.

ב: בהעדר הכרעה מטעם הרב זילברשטיין שליט"א, ו/או המגשר, או באי הסכמת אחד הצדדים, יביאו את הדיון להכרעת בית הדין של הרב ניסים קרליץ שליט"א, או בית הדין של הרבני בתל אביב, כפי הסכמת הצדדים ו/או המגשר.

את התיק שבכותרת פתחה המבקשת ביום כ"ה באדר תשע"ח (12.3.18) בתביעה להסמכתה להגיש בקשה למשרד הפנים להנפקת דרכון לבתם הקטינה של הצדדים ללא אישור המשיב. עניינה של תביעה זו הסתיים בהסכמה אשר קיבלה תוקף פסק דין בבית הדין בדיון ביום ז' תמוז תשע"ח (20.6.18). (פרוטוקול הדיון ובכללו ההסכמות, מצוי בתיק 1120104/12.)

ביום ה' באב תשע"ח (17.7.18) הגישה המבקשת בקשה לקביעת מועד לדיון. בקשה זו היא מעין כתב תביעה למימוש ההסכם. במסגרת תביעה זו כללה המבקשת טענות שונות כנגד המשיב, הן בעניין איחורים וביטולים של הסדרי השהות, הן בעניין קיום הסדרי השהות בסביבת ביתה של המבקשת, והן בעניין אופן הטיפול של המשיב בילדה, ומצבה של הילדה בעת שובה אל אימה. בסיום דבריה כתבה המבקשת: "על כן אבקש מבית הדין הנכבד לקבוע דיון הסדר ופתרון מאחר שהדבר גורם לשיבוש ולמניע [כך במקור] ביקורי האב עם הילדה."

עוד תבעה המבקשת הוצאות משפט, ואף צירפה רשימת תאריכים שבהם שובשו הסדרי השהות ורשימת תאריכים שבהם נאלצה להיעדר מעבודתה בשל אירועים אלו. עוד צירפה המבקשת מכתב מאת הרב הגאון יצחק זילברשטיין שליט"א, בכתב ידו ובחתימתו, בזו הלשון:

כבוד הגאונים הדיינים הנכבדים, בית הדין תל אביב,

שלומכון יסגא לחדא,

ניסיתי קצת לגשר בין [...] שליט"א לבין גרושתו [...] תחיה ולא הצלחתי.

בקשה היא שכבוד מעלתכם תדונו בדבר, ושכרכם רב משמים [...]

טיעוני בא כוח הנתבע להעדר סמכות

בבקשתו מיום ג' באלול תשע"ח (14.8.18) וכן בדיון ביום ט' באלול תשע"ח (20.8.18) ובסיכומיו לעניין הסמכות, טען בא כוח הנתבע כי אין לבית הדין סמכות לדון בתביעה, מכמה טעמים:

א.       לעניין סמכות מכוח כריכה טען בא כוח המשיב: