תוקף הסכם גירושין שלא הובא לאישור

לפנינו נדון הסכם הגירושין של הצדדים שנערך ביום 4/8/2017 אך לא הובא לאישור ערכאה משפטית כלשהי.

רקע ועובדות

הצדדים נישאו בשנת 2000. מנישואין אלו נולדו להם שלושה ילדים, אחד בגיר, אחד יהיה בגיר בקרוב מאוד, ואחת קטינה.

האיש היה עו"ד ועבד במשטרת ישראל, אך לפני כחמש עשרה שנה חלה, ולמרות שהחלים נותר עם נכות. האישה עובדת בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

ב-2016 פנו הצדדים להליך של גירושין בהסכמה. במסגרת הליך זה, בו היו שני הצדדים מיוצגים, הגיעו הצדדים להסכם גירושין שחתמו עליו שניהם ביום 4/8/2017. בסופו של דבר הסכם זה לא הובא לאישורה של ערכאה משפטית כלשהי בגלל חזרת האיש מההסכם.

האישה פתחה תיק יישוב סכסוך בדצמבר 2019, ובספטמבר 2020 הביא אותם ביה"ד להסכם גירושין, ומייד לאחר מכן הם התגרשו.

לאחר הגירושין התקיים דיון בנובמבר 2020. לאחר הדיון הוחלט בין היתר כי:

א.       הסכם שנחתם בין הצדדים בתאריך 8/2017 – בין הצדדים נחתם הסכם ממון על מסמך שנושא את הלוגו של ב"כ האיש. ההסכם לא קיבל תוקף של ערכאה משפטית. לטענת ב"כ האשה יש להסכם תוקף של חוזה מכח חוק החוזים ולכן אין צורך שיקבל תוקף של ערכאה משפטית, לטענת ב"כ האיש כל הסכם שנחתם בין בעל לאשה אינו נכלל בחוק החוזים אלא יש צורך במתן תוקף ע"י ערכאה שיפוטית כפי שקובע חוק יחסי ממון.

ביה"ד מחליט כי הצדדים יגישו סיכומים בעניין.

סיכומי הצדדים הגיעו, ולהלן עיקרי טענותיהם.

טענות האיש

• סעיף 2 של חוק יחסי ממון קובע באופן ברור שהסכם ממון בין בני זוג אינו כשאר החוזים, ויש צורך באישור של ערכאה משפטית. בלא זה הוא חסר תוקף וערך.
• האישה בעצמה מודה שהאיש לא קיים את ההסכם.
• האישה בעצמה ביקשה לנטות מההסכם וביקשה שהאיש ישתתף בתשלום המשכנתא למרות שלפי ההסכם אינו אמור לשלם כל עוד היא גרה בבית. האישה גם לא השתתפה בעלות מעבר הדירה של האיש למרות האמור בהסכם.
• עוה"ד של האישה לא חתם על ההסכם (עוה"ד של האיש חתם עליו).
• הצדדים לא פעלו לפי ההסכם – בהסכם נאמר שקודם יימכר הבית ורק אח"כ ייעשה איזון משאבים.
• בהסכם עצמו נאמר כי ההסכם יוגש לאישור ערכאה משפטית, ואם כן הוא עצמו קובע כי אין לו תוקף קודם לכן.
• ההסכם שנעשה במסגרת הליך גישור אסור לפרסום, ולכל הפחות אין לו שום משקל ראייתי.