תביעת דמי שימוש ראויים בבעל שהורחק וחשש לחזור לדירה, לאחר פסק דין

בפני ביה"ד תביעת הבעל כנגד האשה לתשלום דמי שימוש בדירת המגורים המשותפת.

רקע מקדים לתביעה שלפנינו

להלן השתלשלות העניינים הנוגעת לתביעת הגירושין, ובהשלכה לנשוא פסק דין זה - תביעת דמי השימוש בדירת המגורים.

הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י ביום 31.7.1991 ולהם 3 ילדים.

לצדדים דירה משותפת ברחוב ... קרית גת.

ביום 5.7.15 הגישה האשה תלונה במשטרה כנגד הבעל בגין תקיפה.

למחרת היום הבעל הורחק עד לדיון שנקבע ליום 13.7.15. בדיון ניתן צו הרחקה ל 15 יום נוספים. לאחר מכן, במסגרת צו הגנה בבימ"ש הורחק הבעל ל 3 חדשים נוספים עד ליום 23.10.15.

בינתיים, ביום 19.8.15 הגישו הצדדים לביה"ד בקשה משותפת לגירושין, אליה צירפו הסכם גירושין.

בדיון ביום 18.10.15 הבעל חזר בו מהסכמתו לגירושין, טען לעושק בחתימת ההסכם ותבע שלום בית. עם זאת טען כי האשה מורדת כשנתיים. האשה עמדה על תביעתה לגירושין. ביה"ד סגר את התיק וחייב את הבעל בהוצאות משפט.

סמוך לזה, האשה הגישה בקשה נוספת לצו הגנה ובדיון שהתקיים בבימ"ש השלום בקרית גת ביום 26.10.15 הוארך צו ההגנה בהסכמה עד ליום 25.12.15. בדיון הודיע הבעל כי אינו מוותר על זכויותיו בדירה.

בסופו של ההליך, הוגש כנגד הבעל ביום 21.12.2015 כתב אישום ובתאריך 3.5.16 ניתן גזר הדין בבימ"ש השלום בקריית גת ע"י כב' השופטת נגה שמואלי מאייר, ולפיו, במסגרת הסדר טיעון, הודה הבעל בעבירה של איומים. הבעל התחייב בהתחייבות כספית שלא לעבור את העבירה המיוחסת למשך שנה וכן הורחק מהאשה למשך 3 חודשים.

למעשה, מיום שהבעל הורחק הוא לא שב להתגורר בביתו.

לאחר סגירת התיק לאישור הסכם הגירושין כאמור לעיל, הגישה האשה בתאריך 10.11.15 תביעת גירושין וכן תביעות לחלוקת רכוש, מזונות אשה ומזונות ילדים.

במסגרת הדיונים למזונות ביום 11.2.16 הושגה הסכמה לגירושין.

למועד סידור הגט (28.2.16) הבעל לא הופיע. לאחר דיונים נוספים הוחלט (16.6.16) כי הבעל חזר בו מכוונתו לגירושין.

משכך, קיים ביה"ד מספר דיונים בתביעת הגירושין וביום 5.8.18 הוציא פס"ד מנומק כי על הבעל לגרש את אשתו וכי אם יסרב לגרש יש לפתוח תיק לסנקציות כנגדו ביוזמת בית הדין.