תביעה לפי חוק אמנת האג

לפני תביעה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א - 1991 (להלן: " החוק" ו/או "אמנת האג"), אשר הוגשה ע"י אמה של קטינה, ילידת 9.1.05 (להלן: " הקטינה") להורות על החזרתה לארה"ב.

מדובר בפרשיה קשה המגוללת את סיפור חטיפתה, כלשון העם, של קטינה רכה בשנים מאימה בידי אביה. מאחורי החטיפה עומד הנתבע, אבי הקטינה, אשר, כלשונה של המומחית מטעם ביהמ"ש " ... (ש)בלהט  השכנוע העמוק שלו שהוא נלחם נגד העולם, הוא עשה דברים שלא יעשו" (עמ' 397 ש' 26 - 27, עמ' 398 ש' 1). מונע בשכנוע פנימי עמוק, כי הקטינה עברה התעללות פיסית ומינית בידי האם ובן זוגה לחיים, ניתק האב את הקטינה מאימה.

השתלשלות העניינים וההליך בתיק זה הינה ארוכה ומורכבת, כפי שיתואר להלן.

רקע עובדתי 

1.         התובעת (להלן גם: "האם") הנה נוצריה בדתה, ילידת ארה"ב ביום 20.5.88 (עמ' 7 ש' 6), בעלת אזרחות אמריקאית, מתגוררת בארה"ב.

2.         הנתבע (להלן גם: " האב") הינו ערבי נוצרי בדתו, יליד ארה"ב ביום 31.11.83, בעל אזרחות כפולה - ישראלית ואמריקאית (עמ' 197 ש' 15). עד חודש 2/09 התגורר ב... , ארה"ב. כיום מתגורר ב.... (עמ' 197 ש' 9, 15). עובד כ.... בחב' ....  ב... (עמ' 197 ש' 25, עמ' 198 ש' 2, 6).

3.         התובעת והנתבע (להלן גם: " הצדדים ו/או ההורים") פנויים, הכירו זה את זו בארה"ב, במסגרת הכנסייה (עמ' 6 ש' 7). הצדדים קיימו קשר זוגי מספר שנים, כולל מגורים תחת קורת גג אחת, מחודש פברואר 2006 עד פרידתם בחודש ספטמבר 2007 (עמ' 10 ש' 24, עמ' 37 ש' 24, עמ' 317 ש' 19 - 20).

4.         ביום 1.9.05, בהיות התובעת קטינה בעצמה (כבת 17.5 שנים), נולדה לצדדים בארה"ב הקטינה נשוא תובענה זו. ההורים גידלו את הקטינה, והסתייעו באימו של הנתבע, הגב' ל. ע.

5.         הצדדים נפרדו בחודש ספטמבר 2007 (עמ' 10 ש' 24, עמ' 37 ש' 24). לאחר הפרידה הצדדים חלקו ביניהם, בהסכמה, את משמורת הקטינה (עמ' 318 ש' 20 - 27).

6.         בחודש אוגוסט 2008 התובעת קיבלה צו הגנה נגד הנתבע (עמ' 217 ש' 27, עמ' 218 ש' 2, 4).

7.         ביום 19.8.08 התלונן האב במשטרה, כי בבית האם מתקיימת מסיבת סמים ואלכוהול והוא דואג לשלומה של הקטינה. התלונה נבדקה, ונמצאה מחוסרת בסיס : "... Child was asleep in bed. No signs of abuse. House was in good order and mother was not under the influence of alcohol" (ראה: נספח א' לתצהיר התובעת). למרות זאת הנתבע דבק בטענתו באומרו: They had 10 minutes to hide it" (עמ' 255 ש' 14). 

8.         ביום 20.8.08 פתח האב בהליך משפטי בעניין משמורת הקטינה בביהמ"ש בארה"ב, לטענתו בשל חשד להתעללות והזנחת הקטינה בידי האם. ביהמ"ש קבע את חלוקת ימי השבוע בין ההורים, והדברים התנהלו, פחות או יותר, כסדרם (עמ' 38 ש' 19 - 20, 24 - 25, נספח ה' לתצהיר הנתבע, סעיף 2 בנספח י' לתיק המוצגים מטעם התובעת). 

9.         בחודש אוקטובר 2008 התובעת עברה להתגורר עם בן זוגה הנוכחי, מר פ. ר. (להלן: " מר ר' ") (עמ' 11 ש' 8). לימים נולד לתובעת ולמר ר' בן, קטין יליד 14.7.09 (עמ' 8 ש' 26).

10.       ביום 13.11.08, לאחר שהקטינה סיפרה לסבתה, כי עברה התעללות מינית בידי התובעת ומר ר', הנתבע פנה לביהמ"ש בארה"ב בבקשה דחופה למתן צו הרחקה כנגד התובעת ממנו ומהקטינה ולקבלת משמורת זמנית (ראה: נספח ז' לתצהיר הנתבע). 

11.       בו ביום ניתן צו הרחקה (עמ' 21 ש' 5, עמ' 24 ש' 18), ומשמורתה הזמנית של הקטינה נקבעה אצל אביה. עפ"י הצו יצירת קשר מכל סוג שהוא בין התובעת לבין האנשים המוגנים, היינו הנתבע והקטינה, נאסרה, אלא תחת השגחה של צד שלישי מוסכם (ראה: סעיף 4 לנספח ז' לתצהיר הנתבע). 

12.       במהלך תקופת ההרחקה התקיימו מפגשים בין הקטינה לבין סבתה, אמא של התובעת, בימי שבת פעם בשבועיים (עמ' 338 ש' 8, 12).

13.       הצו הוארך מעת לעת, עד ליום 30.3.09 (ראה: נספחים ח', י', יא'  לתצהיר הנתבע, נספח ג' לתיק המוצגים מטעם התובעת)

14.       בפועל מיום 13.11.08 עד יום 26.2.09 התובעת לא פגשה את הקטינה. בין הצדדים שנויה מחלוקת באשר לסיבה לאי קיום הסדרי ראיה. לטענת הנתבע, בחרה האם לא לפגוש את הקטינה (סעיף 23 לתצהיר, עמ' 230 ש' 19 - 22). גרסתה של האם שונה. לטענתה, מיום 13.11.08 עד יום 31.12.08 לא יכלה ליצור קשר עם האב, ולפגוש את הקטינה, בגלל צו ההרחקה והקושי להסכים על צד שלישי מוסכם (עמ' 180 ש' 6, 24 - 25, עמ' , עמ' 187 ש' 27, עמ' 188 ש' 1, 4, 6 - 7, עמ' 187 ש' 9 - 10, 12 - 19, 21 - 23), ובהמשך לאחר שנקבעו הסדרי ראיה בפיקוח בשל בעיות הקשורות בהגשת מסמכי הנתבע למרכז הקשר. 

15.       רק ביום 31.12.08 ביהמ"ש בארה"ב איפשר לאם להיפגש עם הקטינה תחת פיקוח במסגרת של מרכז הקשר  CVP ( Central Visitation Program ) או Karlis Center, פעמיים בשבוע, למשך שעתיים  כל פעם (ראה: נספחים י', יא' לתצהיר הנתבע, עמ' 93 ש' 5 - 6, עמ' 188 ש'  7 - 9, 14 - 17).