תביעה לנקיטת הליכי ''ביזיון בית הדין'' נגד אבי הבעל המעגן בקשת אבי הבעל המעגן לפסילת האב''ד מלשבת בדין בעניינו

ביום ו' תמוז תש"פ (28.6.20) הגיש נתבע מס' 2 בקשה כי אפסול את עצמי מלשבת בדין בעניינו.

עוד טרם הספקתי לסיים את קריאת הבקשה קבלתי הודעה מדובר בתי הדין הרבניים, ולפיה, אתר האינטרנט 'כיכר השבת' מבקש 'תגובה' לבקשת הפסילה. הדובר הסב את תשומת ליבי כי 'עילות הפסילה' כבר פורסמו בהרחבה באתר 'בחדרי חרדים' ביום 9.6.20.

יומיים בלבד חלפו עברו וביום 30.6.20 הסב הדובר את תשומת ליבי לפרסום בקשה אחרת של נתבע מס' 2 והפעם באתר 'ישראל היום'. הבקשה הוגשה לתיק בית הדין רק שעות מאוחר יותר.

נציין כי ביום 18.6.20 'הגיש' נתבע מס' 2 'בקשה' נוספת לאתר 'ישראל היום'. העתק ה'בקשה' לא הוגש לתיק בית הדין עד היום.

הדברים מדברים בעד עצמם.

נתבע מס' 2 באמצעות צוות מורחב של פרקליטים ויחצני"ם מנהלים הליך בתקשורת. בקשות, תגובות והודעות 'מוגשות' באופן שוטף ל'עיתונאים' מטעמם ולמערכות אתרי אינטרנט. העתקים נשלחים, לעיתים, לתיק בית הדין.

אין בהתנהלות פסולה זאת של נתבע מס' 2 והמסייעים על ידו כל חידוש. מזה למעלה מארבע שנים מלווה את ההליך המשפטי קמפיין תקשורתי אגרסיבי המסלף באופן מכוון, מגמתי ושיטתי עובדות יסוד בפרשיית עיגון חמורה זו. במסגרת קמפיין זה מתפרסמות מעת לעת בעיתונות הישראלית הכללית ובאתרי אינטרנט – בדגש על כאלה שקהל היעד שלהם דתי וחרדי – ידיעות מגמתיות כמו גם 'כתבות שער' שתכליתן, לכאורה, להכשיל את ההליך השיפוטי ולהשפיע על תוצאותיו.

בהחלטה מיום כ"ב בתמוז תשע"ז (16.7.2017) מצא בית הדין לנכון לבקש מהמחלקה המשפטית בהנהלת בתי הדין הרבניים לפנות ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיבחן אם יש מקום לקיומה של חקירה פלילית נוכח עבירות לכאורה על פי פרק ט' לחוק העונשין – פגיעה בסדרי השלטון והמשפט – ובכללן זילות בית הדין, שיבוש הליכי משפט וניסיון להטות משפט.

בפסק דין מיום כ"ג בתמוז תשע"ז (17.7.2017) דחה בית המשפט העליון (בג"ץ 308/17) עתירה של נתבע מס' 2 תוך חיובו בהוצאות משפט לטובת המדינה.

במסגרת פסק דין כתב כב' השופט י' עמית:

" המקרה שבפנינו מעסיק את בתי הדין הרבניים ואת בית משפט זה. כשלעצמי, התרשמתי כי כל הסאגה שבפנינו לא הייתה באה לעולם אילו מלכתחילה הכריז העותר כי הוא עומד לרשות בית הדין וישתף פעולה בכל הנדרש על מנת לחלץ גט מבנו הסורר. במקום זאת, וכפי שניתן להתרשם מפסקי הדין המקיפים והיסודיים של בתי הדין, בחר העותר להתעמת שוב ושוב עם הדיינים, באופן שלא ניתן להגדרה אלא כעזות מצח וכניסיון להלך אימים על בית הדין. וכזאת לא ייעשה במקומותינו.

אין לי אלא להמליץ לעותר "להחליף דיסקט" ולילך בדרך אחרת."

שלוש שנים חלפו עברו. לדאבון לב, נתבע מס' 2 והמסייעים על ידו מסרבים ל'החליף דיסקט' ולילך בדרך אחרת.