תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
51496-11-15
24/12/2017
|
בפני הרשמת הבכירה:
חן מאירוביץ
|
- נגד - |
תובעת:
כלל חברה לביטוח בע"מ
|
נתבע:
יוסף קול
|
פסק דין |
השאלה הדרושה הכרעה בתיק זה הינה: האם הסכם פשרה שבין מבוטח למזיק כובל את ידי המבטחת לפנות בתביעת שיבוב כנגד המזיק, בגין נזקים ששילמה למבוטח מעבר לסכום הפיצוי שקיבל מהמזיק?
רקע וטענות הצדדים
1.עסקינן בתביעת שיבוב לפיצוי בגין נזקים שנגרמו עקב תאונת שרשרת שאירעה ביום 17.8.13 בשדרות הרצל באשדוד . התובעת הינה המבטחת של כלי רכב נושא מספר רישוי 21-426-65 (להלן: "רכב התובעת") שנפגע בתאונה ובעליו, מר שלווה בוטרשוילי (להלן: "המבוטח"), פוצה על ידה ביום 29.1.14 בגין נזקיו בסך של 8,872 ₪.
2.הנתבע הינו הנהג ובעלים של רכב נושא מספר רישוי 78-836-25 שפגע ברכב התובעת בתאונת השרשרת והדפו אל עבר רכב נוסף שנסע לפניו. עקב התאונה נגרמו לרכב התובעת נזקים הן במוקד הקדמי והן במוקד האחורי. בפסק דין שניתן על ידי ביום 8.1.17 במסגרת תא"מ 15453-071-14 (בו נדונה תביעתו של הרכב הראשון בשיירה, שהיה לפני רכב התובעת) קבעתי, כי האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחו של הנתבע ולכן חויבה בפיצוי מבטחת רכבו - שומרה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "שומרה").
3.אין מחלוקת בין הצדדים באשר לאחריות לקרות התאונה שהוכרעה זה מכבר. המחלוקת ביניהם נוגעת לשאלת יכולתה של התובעת להיכנס בנעלי מבוטחה ולתבוע את סכום הפיצוי ששילמה ,מכוח סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981 ,מאת הנתבע, נוכח העובדה שביום 1.12.13 חתם המבוטח עם שומרה על הצעת פשרה לסילוק סופי ומוחלט של התביעה כנגד תשלום בסך של 3,483 ₪.
4. ביום 4.12.17 הגישה התובעת הודעה לבית המשפט וטענה, כי הסכם הפשרה שחתם מבוטחה אל מול שומרה מתייחס לנזק שאונה לרכבו רק במוקד האחורי של הרכב ולכן אין כל מניעה מצד התובעת לתבוע את יתר הנזק שנגרם לרכב גם בגין המוקד הקדמי. לטענתה יש להתחקות אחר תוכן ההסכם ואומד דעת הצדדים שחתמו עליו ובמקרה זה לשונו אינה חד משמעית שכן לא מצוינת מניעותה של חברת הביטוח לתבוע מזיקים בגין התאונה. כמו כן טענה התובעת, כי מאחר ומדובר במחלוקת משפטית הרי שאין צורך בשמיעת ראיות וניתן להסתפק בטענות הצדדים.
5.הנתבע הסכים לקיום ישיבה בה ישמעו טענות הצדדים ללא חקירת עדים אך שב על טענותיו בדבר הצורך בסילוק התביעה על הסף, שכן לדידו אין כל מקום לפרשנות הסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים קודם למועד בו קיבל מבוטח התובעת את התגמולים ממבטחתו. לטענת הנתבע המבוטח חתם על הסכם פשרה סופי ומחלט טרם הפעלת הפוליסה על ידו ולכן התובעת מנועה מלהגיש תביעת שיבוב כנגד הנתבע ו/או מבטחתו בגין תגמולי ביטוח ששילמה למבוטח, לאחר חתימתו על הסכם הפשרה, ולכן דין התביעה להידחות.
6. ביום 11.12.17 התקיים בפניי דיון בו שבו הצדדים על טענותיהם ובהתאם למוסכם, ללא שמיעת עדויות.
דיון והכרעה
7. סעיף 62(א) לחוק חוזה הביטוח מגדיר את זכות התחלוף כך שהיא עוברת למבטח "מששילם למוטב תגמולי ביטוח וכשיעור התגמולים ששילם" (הדגשה שלי ח.מ). מועד התגבשות זכות של מבטחת לבוא בנעלי המבוטח כחליפתו, הינו המועד הקובע לבחינת קיומה של עבירות הזכות של המבוטח לידיה. כך גם מורה סעיף 62(ג) לחוק שמטרתו להגן על מבטח מפני מעשים העלולים לפגוע בזכות התחלוף מאת צד שלישי.