תא"מ
בית משפט השלום נתניה
|
43498-02-16
20/12/2017
|
בפני השופטת:
גלית אוסי שרעבי
|
- נגד - |
תובעת:
מקומונים בשרון (תעשיות) בע"מ
|
נתבעת:
אי ריידר מוטורס בע"מ
|
פסק דין |
לפני תביעה, שהוגשה בסדר דין מהיר, ע"ס 8,241 ₪, ועניינה יתרת חוב אותו חבה הנתבעת לתובעת, עפ"י הנטען, עבור שירותי פרסום שסיפקה התובעת לנתבעת בהתאם להזמנתה.
1.אין חולק כי ההתקשרות בין הצדדים החלה בחודש 11/12 והתשלום האחרון, ע"ס 4,000 ₪, שולם ע"י הנתבעת בחודש 04/14.
2.הנתבעת טענה כי שילמה עבור הפרסומים אותם הזמינה מאת התובעת, אך התובעת מבקשת לחייבה בגין פרסומים אותם הנתבעת לא אישרה ואף לא ידוע לנתבעת האם פורסמו בפועל. הנתבעת טענה כי הסכימה לפרסום עד סוף שנת 2013 ושילמה עבורו. כן סוכם עם סוכן התובעת, מר ניק האוז, כי הנתבעת תשלם סך 4,000 ₪ ל"גמר חשבון" ובמקביל התובעת תעניק לנתבעת פרסומים נוספים ללא חיוב.
3.במצורף לכתב התביעה הוגש תצהיר מטעם מר וזאן עדי, שעבד כמנהל בתובעת במועד הרלבנטי ונחקר בחקירה נגדית בפני. כן הוגש תצהיר מטעם מנהלה של התובעת, אך הלה לא התייצב לדיון והתובעת ויתרה על עדותו.
בתמיכה לכתב ההגנה, הוגש תצהיר מטעם מר חנניה הלוי, בעליה של הנתבעת, שאף הוא נחקר בחקירה נגדית בפני.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, בעדויות המצהירים, במוצגים שהוגשו ובסיכומי ב"כ הצדדים, מסקנתי הינה כי התובעת לא עמדה בנטל להוכחת תביעתה, מהנימוקים שלהלן:
4.התובעת מסתמכת על כרטסת אותה ניהלה היא עצמה. לא היו בידי התובעת העתקי הזמנות, חשבוניות, תכתובות וכיוב', אשר יעידו על הזמנת הפרסומים נשוא החוב הנטען מאת הנתבעת אל התובעת.
5.לשם הוכחת עצם ביצוע הפרסומים שעלותם נתבעת, צרפה התובעת העתק חמש פרסומות (נספחים ב'1 – ב'5 לכתב התביעה), כאשר רק בשתיים מהן מופיעים תאריכים (01/14 ו – 05/14). התובעת לא הציגה את העלונים המקוריים בהם בוצע הפרסום, על פי הטענה, על אף שהמצהיר מטעמה אישר כי אלה מצויים בידי התובעת וכי לא היתה כל מניעה להצגתם.
6.והחשוב מכל, כבר בכתב ההגנה טענה הנתבעת, טענה שנתמכה בתצהיר מטעם מר הלוי, כי פעלה אל מול סוכן התובעת, מר האוז, עימו סוכם כי תשלום הסך 4,000 ₪ ישמש "גמר חשבון" וכי יבוצעו פרסומים נוספים על חשבון התובעת, ללא עלות נוספת. הטענה הועלתה ע"י מר הלוי פעם נוספת גם בישיבה המקדמית.
על אף זאת, נמנעה התובעת מלהביא לעדות את הסוכן, מר האוז, שהינו עד רלבנטי שיכול היה לשפוך אור על טענתה זו של הנתבעת. גם אם מר האוז איננו עובד עוד אצל התובעת, היה על התובעת לנסות לגבות ממנו תצהיר, ולחילופין, לעתור לזימונו לעדות ע"י בית המשפט. (והרי גם מר וזאן נתן תצהיר מטעמו, הגם שאין הוא עובד עוד אצל התובעת). הימנעותה זו של התובעת מלהביא עדות רלבנטית זו מטעמה, פועלת לחובתה.