מוראד נ' מועצה מקומית ראמה

1. התובע, בעל עסק בשם "ביובית הגליל", סיפק לנתבעת, על פי טענתו, שירותי שאיבת ביוב, פתיחת סתימות, ניקוי תעלות ניקוז ושטיפת קווי ניקוז (להלן: "העבודות"), לאורך שנים.

עניינה של תביעה זו בעבודות שביצע התובע עבור המועצה המקומית הנתבעת (להלן: "המועצה" או "הנתבעת"), בין השנים 2005 ל-2011.

על פי טענת התובע נותרה המועצה חייבת לו סכום של 47,312 ₪.

2.בפי הנתבעת טענות הגנה שונות, כדלקמן:

א. על מנת שהתחייבות כספית של מועצה מקומית תחייב אותה, נדרשת עמידה בהוראות צו המועצות המקומיות, תשי"א-1950, לעניין זה, ובמיוחד – חתימת ראש המועצה, גזבר המועצה והחשב המלווה שלה, ואילו במקרה דנן אין חתימות כאלו על הזמנות עבודה מהתובע, ועל כן אין לחייב את המועצה.

ב. חלק הארי של התביעה התיישן, הוא החוב שנוצר עד לדצמבר 2007 (סך 19,708 ₪, לשיטת התובע), ואילו יתרת התביעה הוגשה תוך שיהוי ניכר, ועל כן יש לדחותה.

ג. בין הצדדים נחתם הסכם סופי לסילוק חוב, הכולל גם את החוב נשוא תביעה זו, כך שהתובע אינו רשאי לתבוע את החוב, מתוקף הסכם זה.

ד.לא כל חשבונות התובע אושרו על ידי הגורמים המוסמכים במועצה, ישנם חשבונות שאושרו באופן חלקי, בגלל "ניפוח" חשבונות, וישנם שלא אושרו כלל, ועל כן התובע אינו זכאי לסכום שאותו הוא תובע.

3.בתיק נשמעו ראיות הצדדים, והוגשו סיכומים בכתב.

אבחן את התביעה על יסוד הראיות שלפניי, ולאור טענות ההגנה, אשר ייבחנו כסדרן.

חיוב הנתבעת כמועצה מקומית – צו המועצות המקומיות

4.על פי טענת הנתבעת, חיוביה הכספיים כפופים להוראות סעיף 193(א) לצו המועצות המקומיות, התשי"א-1950, הקובע: