ושאחי נ' אדגים ניס

לפניי תביעה כספית לתשלום שכר טרחת עורך דין, בגין ייצוג משפטי שנתן התובע לנתבעת ולבעלה בהוצאה לפועל. טענת התובע היא, כי זכאי הוא למלוא שכר הטרחה שנקבע בהסכם בין הצדדים. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה בטענות לייצוג רשלני, ולגביית שכר לא מוצדק וממילא לא ראוי.

העובדות הדרושות לעניין

1. תחילתו של ההליך בתביעה שטרית בין צדדים קרובים. התובע הוא עורך דין המנהל משרד עורכי דין. לטענת התובע, הוא התקשר ביום 31.10.2016 בהסכם עם הנתבעת ובעלה, לפיו התחייב לטפל בתיק הוצאה לפועל שפתח בנק מרכנתיל נגד הנתבעת ובעלה, וזאת בתמורה לשכר טרחה בסך של 6,150 ₪.

2. אין מחלוקת בין הצדדים, כי הנתבעת מסרה לתובע שיק דחוי ליום 30.11.2016 ע"ס 6,150 ₪ (להלן: "השיק") בהתאם להסכם שכר הטרחה וכי השיק לא נפרע ובשל כך הגיש המבקש את השיק לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בעכו במסגרת תיק הוצאה לפועל מס' 516639-01-17 (להלן: "תיק ההוצאה לפועל").

3. ביום 20.10.2017 הגישה הנתבעת התנגדות לביצוע שטר ובקשה להארכת מועד, ובעקבות כך הועבר העניין לבית משפט זה.

4. ביום 03.01.2018 התקיים לפניי דיון בבקשת הנתבעת ובהחלטתי מיום 10.01.2018 קיבלתי את ההתנגדות כפוף להפקדת ערובה כספית בסך 6,000 ₪ בקופת בית המשפט.

5. משהופקד סכום הערובה במלואו ובמועד, הוריתי בהחלטתי מיום 16.02.2018 על העברת התיק למסלול של סדר דין מהיר וקבעתי ישיבה מקדמית ליום 24.05.2018.

6. בתחילת הישיבה המקדמית ומכוח סמכותי על-פי החוק ובהסכמת הצדדים, הוריתי על שמיעת ראיות הצדדים ולמעשה התקיים דיון הוכחות באותו יום. במהלך הדיון נחקרו בחקירה נגדית התובע והנתבעת ובסוף הדיון הוריתי על הגשת סיכומים קצרים בכתב.

7. בסיכומיו, חזר התובע על גרסתו שפורטה בתצהיר עדות ראשית מטעמו ובחקירתו הנגדית וציין כי הוא ייצג את הנתבעת ובעלה בתיק הוצאה לפועל שפתח נגדם בנק מרכנתיל וכי בהתאם להסכם שכ"ט שנחתם בחודש 10/2016, הגיש התובע שמונה בקשות לתיק ההוצאה לפועל ובשל כך הוא זכאי לפרוע את השיק שניתן לו במעמד חתימת הסכם שכר הטרחה. התובע פירט כי במהלך חודש נובמבר ועד לתחילת דצמבר 2016 הגיש את כל הבקשות הדרושות לרבות בקשות לצו תשלומים, ביטול הגבלות וביטול עיקולים וכי דחה את מועד הצגת השיק לפרעון מתוך התחשבות בנתבעת ובעלה וכי לאחר הסרת העיקולים בתחילת דצמבר ודין ודברים בין הצדדים שהסתיים בנתק ביניהם, החליט התובע להפקיד את השיק לפרעון ביום 20.12.2016 בו בזמן שהשיק הוא לז.פ. 30.11.2016. התובע הוסיף, כי טענת הנתבעת היא לכשלון תמורה חלקי לא קצוב שלא מעניקה לה הגנה שטרית, וכי לא מדובר בכשלון תמורה מלא. לטענת התובע הוא עשה את כל המוטל עליו בהתאם להסכם שכר הטרחה וכי טענות הנתבעת הן בבחינה שקר וכזב ואין היא זכאית בכל מקרה לבטל את השיק. לפיכך, ביקש התובע לקבלת את התביעה, לחייבת את הנתבעת בהוצאות ולחדש את ההליכים בתיק ההוצאה לפועל שנפתח למימוש השיק.