תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
|
12011-05-17
02/09/2017
|
בפני הרשמת:
אביגיל ון-קרפלד
|
| - נגד - |
תובע/משיב:
וגשל מתיתיהו
|
נתבע/מבקש:
דניאל אהרון כהן
|
| החלטה |
לפני התנגדות לביצוע שטר ע"ס 3,471 ₪.
אין מחלוקת בין הצדדים שהמבקש היה מעוניין בסיוע בקבלת הלוואה מהמשיב. לטענת המבקש הוא פנה למשיב כדי לקבל סיוע בקבלת הלוואה ע"ס 100,000 ₪. המשיב אמר שיוכל לארגן את ההלוואה וכי שכר טרחתו יעמוד על 3,480 ₪ כולל מע"מ.
המבקש טוען, כי התחייבותו לתשלום שכ"ט היתה רק אחרי שיקבל בפועל את כספי ההלוואה ובהתאם נתן שיק חתום על החלק לבטחון בלבד. המשיב לא הצליח להשיג הלוואה בסכום הנדרש והצליח להשיג רק 50 אלף ₪ ובתנאי שאשת המבקש תהיה מעורבת בעניין ושיפתח חשבון בנק חדש בבנק אחר. המשיב לא עמד בהתחייבותו להשיג הלוואה של 100 אלף ₪ למבקש ואין הוא זכאי לשכ"ט.
התיק הועבר למותב זה מלשכת ההוצאה לפועל ביחד עם החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל מיום 1.5.17 בבקשה "להארכת מועד והתנגדות לביצוע שטר". כב' רשם ההוצאה לפועל קבע בהחלטתו, שההתנגדות הוגשה בחלוף המועד האחרון להגשתה ולכן הועברה ההתנגדות "יחד עם הבקשה להארכת מועד אל בימ"ש השלום ירושלים".
ביום 9.5.17 ניתנה החלטה בדבר מתן תגובה לבקשה להארכת מועד בתוך 20 יום. נוכח החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל שהוגשה בקשה להארכת מועד, לא שם ליבו מותב זה לכך שבמסמכים שהועברו מלשכת ההוצאה לפועל לא נמצאה כל בקשה להארכת מועד ותצהיר תומך כנדרש.
בחלוף למעלה מחודשיים, משלא הוגשה תגובה ניתנה החלטה נוספת ביום 23.7.17 לפיה, "בהעדר תגובה לעניין מועד הגשת ההתנגדות הארכת מועד כמבוקש". כן נקבע שהמשיב יגיש תגובה עניינית להתנגדות בתוך 20 יום. בעת מתן ההחלטה מותב זה כבר הבחין שאין בתיק בקשה מסודרת להארכת מועד ואף התייחס לכך בהחלטתו מיום 23.7.17: "בהעדר תגובה ביהמ"ש אינו רואה צורך להדרש לטענות המבקשת שההתנגדות הוגשה על ידו במועד". בנסיבות אלה ונוכח ההחלטה מיום 23.7.17 לא ראה ביהמ"ש צורך לדון עוד בתצהיר שהוגש לעניין הארכת המועד.
לאחר שעיינתי בתיק, צודק ב"כ המשיב שנוכח ימי הפגרה טרם חלף המועד להגשת ההתנגדות. כן צודק ב"כ המשיב, כי ההחלטה מיום 21.8.17 בטעות יסודה. מסיבה לא ברורה התערבבה בתיק זה החלטה שהיתה אמורה להינתן בתיק אחר ועל כך התנצלות מותב זה בפני הצדדים. לפיכך, ההחלטה מיום 21.8.17 בטלה והחלטה זו באה במקומה.
המשיב טוען לגופה של התנגדות, כי יש לדחותה על הסף ולחייב את המבקש בהוצאות לדוגמא. לגרסתו, טענות המבקש נסתרות מראיות שברשותו מהרב גולדנטל מארגון דגל התורה, אליו פנה המבקש בבקשה דומה וסורב לאחר שקיבל פרטים אמיתיים. המבקש פנה בשמו ובשם אשתו וביקש להסדיר להם הלוואה בבנק בסכום של 50 אלף או 100 אלף ₪, כאשר לסכום הראשון נקבע שכ"ט בסך 3,480 ₪ ולסכום השני 6,960 ש"ח. מאחר ולא היה ברור איזה סכום הלוואה יאושר נתן המבקש שיק בטחון פתוח בחתימתו והורה למשיב לרשום את הסכום לאחר שיינתן האישור של סכום ההלוואה הסופי. הטיפול היה קשה במיוחד עקב הכנסות קטנות של המבקש אך בסופו של דבר נתקבל אישור הלוואה ע"ס של 50 אלף ₪ בתנאי ריבית נמוכים במיוחד עבור המבקש ואשתו. המבקש הודה למשיב בחום ונקבע שיבוא עם אשתו לבנק לחתום על ההלוואה ולקבלת הכספים. המבקש ואשתו הגיעו לבנק אך אשת המבקש סרבה לחתום וטענה שבעלה לא סיפר לה כלל שההלוואה היא גם עבורה ושתידרש לחתום על מסמכים, החלה לצעוק על המבקש ועזבה את הבנק. המבקש ביקש לדחות את ביצוע ההלוואה בכמה ימים כדי לשכנע את אשתו לחתום. סוכם עם המבקש, כי מאחר והאישור התקבל הרי שהמבקש מחויב לשלם שכ"ט למשיב וכי המשיב רשאי לרשום על השיק את הסכום של 3,480 ₪ וכך נעשה. לאחר מכן הודיע המבקש שאשתו החליטה שלא יחתמו על הסכם ההלוואה ולא יקיימו את העסקה וכי המשיב רשאי להפקיד את השיק וכך נעשה, אך השיק לא כובד. לאחר מכן חזר בו המבקש מההסכמות וטען שמאחר ולא קיבל את סכום ההלוואה אינו חייב לשלם שכר טרחת המשיב.
טענות המבקש בבקשה ובתצהירו, בדבר ההסכמות בין הצדדים והתנאים לתשלום שכ"ט מהווות טענות הגנה הראויות להתברר. אין ביהמ"ש נדרש להכנס לעובי הגנתה של המבקש ובשלב זה הוא מניח שהנטען באמת יסודו. ההתנגדות מתקבלת.
לאור סכומה תידון התובענה בסדר דין מהיר.