ב' ואח' נ' אלקיים

בפניי תביעתם של בני זוג אשר התחתנו באולם "האופרה אירועים" ביום 7.7.16, כנגד בעלי האולם, בשל התנהלות האולם ונזק שנטען שנגרם להם בעת חתונתם. 

לטענת התובעים, חרף התחייבות האולם לספק להם כוס המיועדת לשבירה על ידי החתן בחופה, גילו במהלך טקס הנישואין ממש כי הכוס אינה מצויה במקום.

בשלב זה חיפשו חבריהם את מארגן האירוע מטעם האולם, כאשר בני המשפחה עומדים תחת החופה והקהל ממתין להמשך הטקס, ואולם מארגן האירוע לא נמצא. בסופו של דבר מלצר מסר לחברים כוס עבה, והבטיח להם כי מדובר בכוס המיועדת לשבירה בחופה.

לאחר שהתובע דרך על הכוס, זו נשברה וחלק גדול של הזכוכית חדר את נעלו ופצע אותו. כתוצאה מכך סבל התובע מכאבים קשים במהלך החתונה, ושמחת בני הזוג נפגמה – במהלך האירוע ולאחריו.

בסיום האירוע נסעו בני הזוג לקבלת טיפול רפואי, במסגרתו נתפרה כף רגלו של התובע.

עוד טענו כי ניסיונות להגיע להסכמות בדבר פיצוי, נתקלו בתירוצים שונים של האולם והנתבע, ולפיכך הוגשה תביעתם.

יצויין כי דיון בתביעה התקיים ביום 4.9.17, ובהעדר התייצבות של הנתבע, לאחר שהתובעים הצהירו כי תביעתם אמת, ניתן פסק דין במעמד צד אחד במסגרתו חויב האולם לשלם לתובעים סכום של 20,000 ש"ח. בהמשך הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק הדין בטענה כי לא קיבל זימון לדיון, ופסק הדין בוטל על ידי.

עוד יצויין כי תחילה הוגשה התביעה כנגד האולם, "האופרה אירועים", ואולם משטען הבעלים כי אין ישות משפטית בשם זה וכי הוא הכתובת לתביעה, תוקנה התביעה בהסכמת הצדדים, כך שהנתבע הינו בעל האולם עצמו.

בכתב ההגנה שהגיש לאחר ביטול פסק הדין, טען הנתבע כי אין זה מתפקידו של האולם לדאוג לכוס זכוכית לחתנים, וכי אף אחד מהמלצרים לא היה מגיש כוס לשבירה. כן נטען כי יתכן שהפגיעה נעשתה בשל נעילת נעלים לא מתאימות. עוד נטען, כי אבי הכלה הגיע למחרת האירוע על מנת להסדיר את התשלום, והודיע כי הוא שבע רצון מהאירוע, וכי אין בכוונתם לתבוע.

במהלך הדיון שהתקיים, טען לראשונה כי התובעים פוצו בגין הנזק שנגרם להם, בעת התשלום עבור החתונה.