כהן נ' גילי ויואל עזריה בע"מ

תביעת התובע לחיוב הנתבעת בסך 22,000 ₪ בגין מפגע בכביש בנסיעה מיום 14.11.17 (להלן: "המקרה").

לטענת התובע הוא נהג מונית וביום 14.11.17 הוא נסע במונית לכיוון ירושלים במחלף היציאה ממבשר ציון (מחלף הראל). באותו המועד בוצעו עבודות בכביש על-ידי הנתבעת וטרקטור שעבד בכביש העיף אבן גדולה לכביש. התובע עלה על האבן עם הגלגל הקדמי שמאלי של המונית, וכתוצאה מכך נקרע הצמיג ונדלקה בלוח השעונים נורת התנגשות ונורת תאונה.

התובע טוען כי כתוצאה מהתאונה הוא נאלץ למכור את המונית תוך הפחתת 11,000 ₪ ממחיר המחירון, וזאת על אף שהמונית היתה שמורה מאד.

הנתבעת אינה מכחישה את העובדה כי ביצעה במועדים הרלוונטיים עבודות קבלנות בכביש 1. עבודות אלה הוזמנו, לטענתה, על-ידי החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ (להלן: "נתיבי ישראל").

לטענת הנתבעת, התובע לא פנה אליה באופן ישיר, אלא הפנייה התקבלה בידה באופן עקיף, דרך המועצה המקומית מבשרת ציון כשבעה ימים לאחר קרות המקרה. בתלונה שהתקבלה אצל הנתבעת הוצג נזק לצמיג קרוע בלבד וחשבונית מס קבלה על ההוצאה בגין הצמיג בסך של 270 ₪ כולל מע"מ.

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי מנהל הנתבעת הורה מיידית לנציגת הנהלת החשבונות של הנתבעת לבצע בירור עם התובע וככל שאכן תלונתו נראית סבירה ומוצדקת ולפנים משורת הדין (משום שלא היתה בידי הנתבעת דרך לאחר חלוף הימים לאמת האחריות בעניין) לשלם לתובע בעבור הצמיג הקרוע בהתאם לחשבונית שנשלחה על-ידו.

אלא, שלאחר שנציגת הנתבעת יצרה קשר עם התובע, העלה התובע טענה חדשה ולפיה כשבועיים לאחר קרות התאונה כל מערכת החיישנים ברכבו הפסיקה לעבוד והוא ייחס זאת לנזק לצמיג. כך, דרישה להחזר בסך 270 ₪ הפכה לדרישה לתשלום נזק בסך 12,715 ₪.

לטענת הנתבעת, התובע לא הוכיח את הנזק הנטען ובוודאי שלא הוכיח את אחריותה של הנתבעת לאותו הנזק.

התובע לא מסביר מדוע לא פנה למוקד מנהלת הכביש על מנת לבדוק את האירועים בזמן אמת, ואין בידה לוודא את עצם קרות המקרה בחלוף זמן לאחריו.