ליטוין נ' עיריית רמת גן ואח'

רקע

1. לפני תביעה במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעות להשיב לו סך של 2,152.25 ₪ בגין עיקול שהטילה על חשבון הבנק שלו הנתבעת 1, באמצעות נתבעות 2 ו-3 , בשל חוב בגין דו"חות חנייה. לטענת התובע, הוא אינו הבעלים של כלי הרכב מושא הדו"חות ופעולות הגבייה שננקטו כנגדו אינן חוקיות. כמו כן, מבוקש לחייב את הנתבעות בתשלום פיצוי לתובע בסך של 31,000 ₪ בגין הרשלנות כנגדו ופגיעה בשמו הטוב בהתאם לחוק איסור לשון הרע התשכ"ה-1965.

   טענות התובע

2. ביום 23/8/15 קיבל התובע שיחת טלפון מפתיעה ומאיימת מטעם עובדת של הנתבעות 2 ו-3, הגב' שירה (להלן: " שירה").

3. במהלך השיחה הודיעה לו שירה כי מעקלים נמצאים בדרכם אל ביתו בכתובת XXX, על מנת להוציא מיטלטלין מביתו אלא אם ישלם מייד סך של 1,859 ₪ חוב בגין דו"חות חנייה בתוספת של 709 ₪ עבור הוצאות.

4. הדו"חות ניתנו ביום 8/05/13 וביום 03/12/13 בתחום שיפוטה של נתבעת 1 ומספרם 85427334 ו- 85427334 בהתאמה.

5. הדו"חות הוסבו על שם התובע, למרות שאינו הבעלים של כלי הרכב מושא הדו"חות.

6. התובע הסביר לשירה כי לא קיבל כל דרישה לתשלום מהנתבעות וכי אינו מתגורר בכתובת שציינה ודרש כי תשלח לו את כל האסמכתאות מושא הגביה, אולם שירה סירבה לכך בתוקף והמשיכה באיומיה.

7. בתגובה שלח התובע ביום 23/08/15 מכתב לנתבעות, בדרישה לעכב את הליכי הגביה עד להמצאת הדו"חות המקוריים שנשלחו אליו לכאורה.

8. בהמשך ולבקשת התובע, נשלח אליו מכתב אחד כללי שמסכם את חובו לכאורה, אולם לא התקבל כל פירוט וכל אסמכתא נוספת לאמיתות תוכנן של דרישות הנתבעות.