גדרון נ' פלאפון תקשורת בע"מ

תביעת התובע לחיוב הנתבעת בסך 6,000 ₪ בגין משלוח דברי פרסומת לתובע, וזאת לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 (להלן: "חוק התקשורת").

התובע מפנה בתביעתו לשני מסרונים ועוד ארבע הודעות דוא"ל שלשיטתו מהווים דברי פרסומת אשר נשלח לתובע בניגוד לדין, לטענתו.

לטענת הנתבעת, התובע הצטרף לתוכנית חדשה ביום 4.2.18. במסגרת התוכנית הודע לתובע כי הוא יקבל הודעות בעלות תוכן שיווקי וניתנה לו האפשרות לסרב לקבלת המידע השיווקי. התובע ביקש להסירו מקבלת מידע שיווקי רק ביום 13.2.18 והוא נחסם באופן מיידי מקבלת מידע כאמור. מבין ההודעות העומדות ביסוד התובענה, ההודעה היחידה שנשלחה לתובע לאחר בקשת ההסרה הינה מיום 22.2.18 במסגרתה עדכנה הנתבעת את התובע על הצטרפותו לשירות פלאפון cloud (שירות גיבוי) שלאחריה נשלחה הודעה לתובע כי לבקשתו בוטל רישומו לשירות הגיבוי. לטענת הנתבעת, הודעות אלה אינן בבחינת דבר פרסומת לפי חוק התקשורת.

במענה לטענות הנתבעת טוען התובע כי חוק התקשורת דורש הסכמה מפורשת לקבלת מידע שיווקי, ואין לקבל את גישת הנתבעת כי די בהסכמה מכללא בעצם העובדה כי התוכנית החדשה אליה הצטרף התובע נשלחה אליו (אף כי התובע טוען שלא קיבל את ההסכם המתייחס לתוכנית). מעבר לכך מאשר התובע כי המידע השיווקי החל להישלח אליו לאחר הצטרפותו לתוכנית ביום 4.2.18 (פרו' עמ' 2 ש' 26), אך טוען כי מאחר וביקש כבר בעבר להסירו מקבלת מידע שיווקי לא ייתכן כי בכל פעם שהוא מצטרף לתוכנית חדשה הוא ייאלץ לבקש מחדש להסירו מקבלת מידע שיווקי.

באשר לטענת הנתבעת כי המידע אינו כולל מידע שיווקי טוען התובע, כי אף אם המידע אינו כולל מידע שיווקי כפשוטו, הרי שעצם הצורך של התובע להיכנס לאתר או ליצור קשר עם הנתבעת ובכך להיחשף למידע פרסומי, מהווה הפרה של החוק, שכן, הדבר מעודד בעקיפין רכישת מוצר.

להשלמת התמונה יצוין כי בין הצדדים התקיים הליך קודם אשר במסגרתו תבע התובע את הנתבעת בגין קבלת דברי פרסומת. במסגרת ההליך הקודם הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין ביום 24.10.17, ולפיה הנתבעת תשלם לתובע סך של 3,900 ₪ (תק 10079-10-17).

סעיף 30א(ג)(1) לחוק התקשורת קובע כתנאי לתחולתה של ההגנה כי פרטי ההתקשרות עם מקבל ההודעה נמסרו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו.

אין מחלוקת בין הצדדים כי פרטיו נמסרו לנתבעת במהלך רכישת השירות ביום 4.2.18 וכי התובענה מתייחסת לדברי פרסומת שנשלחו ממועד זה. מנספח 3 לכתב ההגנה עולה כי הנתבעת שלחה לתובע מסרון ביום הצטרפותו לתוכנית (4.2.18) ובה הודיעה לו כי יקבל עדכונים שיווקיים מהנתבעת, ואף נתנה לתובע הזדמנות להסיר עצמו מקבלת המידע השיווקי.

מסכימה אני עם טענת התובע כי לא ניתן לראות בעצם קבלת התוכנית בידיו משום הסכמה מכללא לקבלת מידע שיווקי (ומבלי להכריע במחלוקת שנתגלעה בין הצדדים האם התוכנית נשלחה לתובע או לא). יחד עם זאת, מעת שנשלח לתובע מסרון, באותו יום שבו הצטרף לתוכנית, המעדכן אותו כי במסגרת הצטרפותו לתוכנית יישלח אליו גם מידע שיווקי, היינו, שהנתבעת הודיעה לתובע כי היא רואה בהצטרפותו לתוכנית הסכמה לקבלת המידע השיווקי, ואף אפשרה לתובע לסרב לקבלת המידע, כאמור, התובע אינו יכול להיבנות מכך שישב בחוסר מעש.