כהן נ' ברו

בפניי תביעה כספית על סך 6,435 ₪ בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב שבבעלות התובע, מתאונה שאירעה ביום 16.8.17 (להלן: "התאונה").

עיקר טענות הצדדים

על פי הנטען בכתב התביעה, במועד התאונה התובע החנה את רכבו בחניה מותרת ויצא לסידוריו. עת עשה דרכו בחזרה לרכב ובעודו עומד בקרבת הרכב, הבחין כי רכב הנתבע, מסוג פיאט מ.ר. **-***-** החל בנסיעה ותוך כדי פניה שמאלה ביציאה ממקום החניה, פגע בדלת הקדמית הימנית של רכבו . כאשר ניגש התובע לנהג הרכב וביקש לקבל ממנו פרטים, הוא סירב ונמלט מהמקום. התובע הספיק לרשום את מספר הרישוי ופנה למעסיקו של נהג הרכב, אשר הבטיח להסתדר אך משלא הגיעו הצדדים להסכמה כלשהי, הוגשה תביעה זו.

הנתבע הכחיש את כל הנטען בכתב התביעה, וטען כי אינו מכיר את התובע ומעולם לא פגש אותו. כמו כן, טען שאינו מכיר כלל את המקרה המדובר ולא ניתנה מטעמו כל התחייבות לפיצוי.

בפתח הדיון, התובע נשאל אם יש בכוונתו להעיד עדים מטעמו, אך מסר שלא. לאחר שהסתיים הדיון ובית המשפט הודיע לצדדים, כי פסק דין יינתן ויישלח בדואר, התובע ביקש להביא עדים נוספים מטעמו. בית המשפט דחה בקשה זו ונתן החלטה לפיה פסק הדין יינתן על סמך המסמכים והראיות שנשמעו באותו יום. יום למחרת נשלחה החלטה לבעלי הדין בה ניתנה הזדמנות נוספת לתובע לציין את שמות העדים שבכוונתו להביא להעיד טרם מתן פסק הדין. התובע לא הגיב להחלטה זו וניתנה לו ארכה נוספת עד ליום 30.8.18, אך משלא הוגשה כל הודעה מטעמו פסק הדין יינתן על סמך הראיות שנשמעו בתיק.

דיון והכרעה

על פי הוראות סעיף 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז - 1976, פסק הדין ינומק בצורה תמציתית.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, אני קובעת כי דין התביעה להידחות משלא עמד התובע בנטל המוטל עליו להוכחת גרסתו, כפי שינומק להלן.