וייס נ' דהן ואח'

1.בפני תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת בתאונת דרכים מיום 20.2.17 ברחוב יעקב זרובבל בתל אביב.

2.בהתאם לנטען בכתב התביעה, ביום 20.2.17 בשעה 07:50, כאשר עמד רכב התובעת ברחוב חיים שור 18 בתל אביב במקביל למדרכה והמתין מספר דקות, רכב הנתבע נסע לאחור לצורך כניסה לחנייה פנויה מאחורי רכב התובעת ופגע ברכב התובעת בצדו האחורי ימני. לכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאי ותמונות הנזק לרכב התובעת וכן צילום הבית הסמוך למקום אירוע התאונה.

3.בכתב ההגנה הכחיש הנתבע את תיאור התובעת בכתב התביעה. הנתבע ציין כי הינו מתגורר ברחוב A בתל אביב ומדי בוקר יוצא לעבודתו במסלול קבוע העובר דרך רחוב יעקב זרובבל. נטען כי התאונה ארעה ברחוב יעקב זרובבל והתרחשה כאשר הנתבע עצר את רכבו על מנת לאפשר לרכב לפניו לצאת מחנייה, וכאשר נסע לאחור, פגע קלות ברכב התובעת. נטען כי לא נגרם לרכב התובעת כל נזק.

4.בדיון העידה לפני התובעת ובעדותה התברר כי חל בלבול בשם הרחוב אשר צוין בכתב התביעה, וכי הרחוב בו ארעה התאונה הוא רחוב יעקב זרובבל. התובעת תיארה את אופן קרות התאונה וציינה כי עמדה מאחורי רכבו של התובע, כאשר התובע נסע באופן פתאומי לאחור ופגע ברכבה. לדבריה, הנתבע הודה באירוע התאונה ובהמשך שלח לה את פרטי הרכב. התובעת הדגימה את אופן קרות התאונה באמצעות מכוניות משחק. כמו כן התובעת אישרה כי לא היתה מעורבת בתאונה נוספת ממועד אירוע התאונה מושא התביעה ועד למועד הגשת התביעה.

5.הנתבע חזר בעדותו על האמור בכתב התביעה. הנתבע הודה שאכן נסע לאחור ופגע ברכב התובעת במועד הנטען ברחוב יעקב זרובבל 10. הנתבע הסביר כי מדובר ברחוב חד סטרי בו חונות מכוניות משני צדי הכביש, כך שיש מעבר לרכב אחד בלבד. הנתבע תיאר כי במהלך הנסיעה נאלץ לעצור בסטייה ימינה על מנת לאפשר לרכב לצאת מחנייה וכאשר נסע לאחור על מנת להתיישר ולהמשיך בנסיעה, פגע ברכב התובעת, אך לדבריו, לא פגע במיקום לו טוענת התובעת, היינו בצד הימני אחורי של רכבה, אלא בצד הימני הקדמי.

6.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על צרופותיהם, בדו"ח השמאי וכן לאחר שהצדדים הדגימו בפני את מהלך התאונה באמצעות מכוניות משחק והתרשמתי מעדויותיהם, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.

7.ראשית התרשמתי מעדותה של התובעת והיא מהימנה בעיניי. הגם שבכתב התביעה חל בלבול בשם הרחוב בו ארעה התאונה, הרי שהנתבע מודה באירוע התאונה ואף ציין את שם הרחוב בו היא ארעה. לאור העובדה שהתובעת הצהירה כי לא היתה מעורבת בתאונה נוספת ממועד התאונה מושא התביעה לבין מועד הגשת התביעה והנזק הנטען בכתב התביעה הוא הנזק היחיד שנגרם לרכבה, אני מקבלת את גרסתה כמהימנה.

8.הנתבע מודה בכך שנסע לאחור ופגע ברכב התובעת, מבלי לוודא שהכביש פנוי, בזמן שרכב התובעת היה בעצירה מוחלטת. לאחר שהצדדים הדגימו בפני את אופן קרות התאונה באמצעות רכבי משחק, סביר בעיניי שהנזק נגרם באופן לו טוענת התובעת, במהלך נסיעתו של הנתבע לאחור ומיקום הנזקים מתיישב גם הוא עם גרסת התובעת כי רכבה עמד בצדו השמאלי של רכב הנתבע וכאשר הנתבע נסע לאחור, הוא פגע בצדו הימני של רכבה.

9.בנסיבות אלה הגעתי למסקנה כי התובעת עמדה בנטל להוכחת גרסתה לאירוע התאונה וכי דין התביעה להתקבל.