אריה שרף נ' לאומי קארד בע"מ

על האופן שבו על ספק שירותים להודיע ללקוחותיו על שינוי חד צדדי במחיר השירותים הניתנים על ידו. זו, בתמצית, הסוגיה המונחת לפתחי במסגרת התובענה הייצוגית שבכותרת.

אריה שרף, המבקש, בעל חנות למכירת כלי בישול מברזל יציקה (פויקה), גילה כי חברת לאומי קארד בע"מ (להלן: לאומי קארד או המשיבה), העוסקת בהנפקת כרטיסי חיוב ומתן שירותי סליקה, העלתה את עמלת הסליקה בה חייבה את בית העסק, מ-1.2% ל-1.9%, וחייבה את בית העסק בעמלה הגבוהה במשך מספר חודשים, עד ששם ליבו לכך. בבקשה טוען המבקש כי בתי העסק, לקוחות לאומי קארד, עודכנו על השינוי האמור בעמלת הסליקה במסגרת דפי המידע ופירוט החיובים הנשלחים מדי חודש לבתי העסק (להלן: דפי פירוט החיובים), באופן שנבלע בדפי החיוב וקשה היה להבחין בו.

לאור האמור, הגיש המבקש תובענה כנגד לאומי קארד בסך 5,506,330 ₪, ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית, מכוח חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות). בבקשת האישור נטען, כי למשיבה לא עמדה כל זכות חוזית לשנות את שיעור עמלת הסליקה באופן חד צדדי, וכי גם אם עמדה למשיבה זכות כאמור, הרי שהיה על המשיבה להודיע ללקוחותיה על השינוי האמור בשיעור עמלת הסליקה במסגרת הודעה ייחודית, נפרדת ובהירה, ולא להסתפק במתן הודעה שנטמעה בדפי פירוט החיובים.

במהלך הדיון המקדמי בבקשת האישור, ובהמלצת בית המשפט, ניאות המבקש לוותר על הטענה, כי למשיבה לא עמדה זכות חוזית לשנות את שיעור עמלת הסליקה באופן חד צדדי. מכאן, שאין עוד מחלוקת, כי למשיבה עמדה זכות חוזית לשנות את שיעור עמלת הסליקה באופן חד צדדי והשאלה שיש להכריע בה, היא האופן שבו היה על המשיבה ליידע את לקוחותיה על אודות השינוי האמור, והאם די היה, בנסיבות העניין, במתן הודעה, כפי שניתנה בפועל, במסגרת דפי פירוט החיובים. כאמור, לטענת המבקש, בנסיבות העניין לא היה די במתן הודעה על השינוי בשיעור עמלת הסליקה במסגרת דפי פירוט החיובים, בוודאי לא באופן בו ניתנה. המשיבה, מצדה, טוענת, כי היא הודיעה ללקוחותיה על השינוי בשיעור עמלת הסליקה די זמן מראש, במסגרת המתאימה לכך ביותר: בדפי פירוט החיובים, ובצורה בולטת ונהירה.

אני סבורה, כפי שיובהר להלן, כי אין לאפשר לספק שירותים להסתמך על שינוי במחיר, מבלי שהודיע על השינוי באופן ברור ובולט. אין לאפשר לספקי שירותים, דוגמת המשיבה, ליידע את לקוחותיהם על שינויים חד צדדיים במחיר השירותים הניתנים על ידם באמצעות הודעה הנטמעת בדף פירוט החיובים, כך שהלקוח אינו מבחין בה ולא יכול לבחור כיצד לפעול לאור השינוי במחיר.

1. רקע הדברים וההליכים

1.א. רקע עובדתי ובקשת האישור

המבקש, מר אריה שרף, הינו, כאמור, בעליה של חנות לממכר כלי בישול מברזל יציקה (להלן: בית העסק). התשלום בעבור המוצרים הנמכרים בבית העסק מבוצע באמצעות כרטיסי אשראי, במזומן ובהמחאות. המשיבה, לאומי קארד בע"מ, הינה תאגיד עזר בנקאי, העוסק, בין היתר, בהנפקת כרטיסי חיוב ללקוחותיה ובמתן שירותי סליקה לבתי עסק שונים.

במהלך חודש ינואר 2013 התקשר המבקש עם המשיבה לצורך קבלת שירותי סליקה לתשלומי אשראי המתקבלים בבית העסק. במסגרת ההתקשרות האמורה, חתם המבקש על מסמך שכותרתו "בקשת הצטרפות להסכם בית-עסק" (להלן: בקשת ההצטרפות. העתק מבקשת ההצטרפות צורף כנספח ב' לבקשת האישור). עיקרה של בקשת ההצטרפות הינו פירוט כלל העלויות שבית העסק יישא בהם, לרבות ובמיוחד העמלות אשר ישולמו למשיבה כתוצאה מהשימוש בשירותיה השונים. בעמ' 3 לבקשת ההצטרפות, תחת הכותרת "תנאי סליקה", מצוינת העמלה המהותית ביותר שאותה גובה המשיבה מלקוחותיה, היא עמלת הסליקה, המכונה גם "עמלת בית העסק". עמלה זו מצוינת באחוזים והינה מחושבת מסך שווי העסקאות אשר נסלקו באמצעות המשיבה בכל חודש. בבקשת ההצטרפות הוסכם בין הצדדים, כי עמלת הסליקה שאותה ישלם המבקש למשיבה תעמוד על שיעור של 1.2%.

במהלך חודש דצמבר 2015, נודע למבקש באקראי, כי עמלת הסליקה אשר נגבית ממנו על ידי המשיבה עומדת על שיעור של 1.9% ולא על שיעור של 1.2%, כפי שהוסכם בבקשת ההצטרפות. בירור שערך המבקש העלה, כי שיעור עמלת הסליקה עודכן עוד בחודש מאי 2015, וכי הודעה על עדכון העמלה נשלחה לבית העסק במסגרת דף פירוט החיובים, עובר לשינוי (העתק תמליל שיחה מיום 31.12.15 עם נציגת שירות לקוחות מטעם המשיבה צורף כנספח ד' לבקשת האישור). בעקבות האמור, עיין המבקש בדפי פירוט החיובים אשר נשלחו אליו, ואז הבחין לראשונה, לאחר מאמץ רב לטענתו, כי המשיבה הודיעה באחת משורות המלל הרבות המופיעות בדף פירוט החיובים לחודש אפריל 2015, כי החל מחודש מאי תועלה עמלת הסליקה ל-1.9%. הודעה דומה נמצאה גם בדפי פירוט החיובים לחודשים מרץ ומאי 2015 (העתקי דפי פירוט החיובים לחודשים מרץ-מאי 2015 צורפו כנספח ה' לבקשת האישור).