גרינברג נ' סלקום ישראל בע"מ

בין השנים 2006-2004 הודיעה סלקום ללקוחותיה, בדף החשבונית החודשית, כי בכוונתה להתחיל לגבות תשלום עבור משלוח דפי פירוט שיחות בדואר (להלן: "השירות"), אשר עד אז ניתן על ידה בחינם.

ביום 3.6.2008 הוגשה בקשת אישור להגשת תובענה כייצוגית לבית משפט זה (ת"צ 1018-03-08 פתאל נ' סלקום ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 17.8.2009)), בטענה כי סלקום אינה רשאית להתחיל לגבות מלקוחותיה תשלום בגין השירות באופן חד צדדי על ידי מתן הודעה (להלן: "בקשת האישור בעניין פתאל").

ביום 17.8.2009 קיבל בית המשפט המחוזי (כב' השופטת שטמר), את הבקשה ואישר הגשת התובענה כייצוגית. בית המשפט קבע כי המבקשים עמדו בנטל להוכיח כי אין עיגון בדין ובחוזה המתיר לסלקום לגבות תשלום עבור שירות שניתן בעבר בחינם.

בית המשפט בחן האם התנהגות הצדדים הביאה לשינוי החוזה ביניהם, וקבע כי סלקום לא הייתה רשאית לגבות עבור השירות יותר ממה שהוסכם והותר לה בחוזה שביניהם; ובנסיבות העניין אין בהתנהגות לקוחות החברה, בכך ששילמו את החיובים החדשים או בכך שלא התנגדו לגבייה – כדי לשלול קיומה של עילת תביעה בגין הפרת חוזה בשל השתת חיוב לא חוקי. וראו, פסקאות 13-12 לבקשת האישור בעניין פתאל:

"בה במידה שלא ניתן לחייב במתן השירות ולא ניתן לחייב בתשלום בעבורו – כך מותר לצדדים להסכם, סלקום ולקוחותיה, להסכים הדדית לשינוי הסעיפים בו.