מרג'יה נ' החברה לפתוח פתח-תקוה בע"מ

לפניי הודעת המשיבה על חדילה מגבייה בהתאם להלכה בעע"מ 2978/13 מי הגליל – תאגיד והביוב האזורי בע"מ נ' יונס (23.7.15).

רקע והשתלשלות העניינים

ביום 23.11.16 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה להשבת כספים שנגבו ביתר בגין דמי חנייה בחניונים שמפעילה המשיבה בניגוד להוראות חוק עזר לפתח תקוה (העמדת רכב וחנייתו), התשנ"א-1991 (להלן: "בקשת האישור" ו"חוק העזר", בהתאמה).

בקשת האישור מתייחסת לארבעה חניונים שמפעילה המשיבה, כזרועה הארוכה של עיריית פתח תקווה: חניון היקב, חניון היכל התרבות חניון קריית אריה וחניון השוק.

לטענת המבקש, הוא חויב בתשלום 20 ₪ לשעת חניה אחת (חנה בחניון פחות משעה) בגין חניה בחניון קריית אריה בפתח תקווה, וזאת בניגוד להוראות חוק העזר הקובע כי תעריף החניה לשעת חניה בחניון מוסדר עומד על סכום של 4.20 ₪ (2.5 ₪ בתוספת הצמדה בהתאם להוראות חוק העזר).

בחניון היכל התרבות התעריף לכניסה חד פעמית הוא 20 ₪; בחניון השוק התעריף לכניסה חד פעמית הוא 16 ₪; בחניון היקב התעריף לשעה הראשונה הוא 7 ₪ והתעריף לכל 15 דקות נוספות הוא 2 ₪. תעריף חניה יומית הוא 20 ₪.

ביום 30.9.16 פנה המבקש למשיבה בכתב בדרישה להשבת דמי החניה שנגבו בניגוד לחוק העזר (נספח ה' לבקשת האישור). המשיבה לא ענתה לפנייה זו למרות תזכורת שנשלחה.

הקבוצה בשמה הוגשה בקשת האישור היא "כל מי שחויבו ושילמו למשיבה דמי חניה בתעריף הגבוה מתעריף אגרת הסדר החניה, הקבוע בחוק עזר לפתח תקוה (העמדת רכב וחנייתו), התשנ"א-1991" (סעיף ב' בפתיח לבקשת האישור).

בהחלטתי מיום 15.12.16 ביקשתי מהמבקש להבהיר הכיצד ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי (להבדיל מבית משפט לעניינים מינהליים), בקשת אישור לפי פרט 11 בתוספת השנייה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

המבקש הבהיר כי בענייננו בקשת האישור הוגשה כנגד תאגיד עירוני שהוא חברה נפרדת ועצמאית מהרשות המקומית, אשר לעיתים בא בגדר רשות ציבורית ולעיתים כחברה עסקית. המבקש סבר כי הסמכות העניינית לדון בבקשת האישור מסורה לבית המשפט האזרחי.

המשיבה בתגובתה טענה בין היתר, כי הסמכות העניינית הייחודית לדון בבקשת האישור מסורה לבית המשפט לעניינים מינהליים. כמו כן טענה, כי הוראת סעיף 3 בתוספת השנייה בחוק העזר מתירה במפורש לגבות תעריף יומי בגין חניה בחניון המוסדר באמצעות סדרן. המשיבה מפעילה שלושה חניונים מוסדרים באמצעות סדרן: חניון קריית אריה, חניון היכל התרבות וחניון היקב והיא גובה בהם אגרת חניה בתעריף יומי (לחונים מזדמנים שאינם מנויים) (בחניון היקב נוסף על התעריף היומי שהתשלום בגינו נעשה מראש ישנה אפשרות גם לתעריף שעתי). התעריפים היומיים הנגבים בחניונים אלו נמוך מהתעריף היומי העדכני הקבוע בסעיף 3 בתוספת השנייה בחוק העזר. בנוסף, מפעילה המשיבה החל מיום 13.6.12 את חניון השוק שהוא חניון מוסדר באמצעי תשלום (ולא באמצעות סדרן) והתעריף היומי הנגבה בו הוא בשיעור סביר.

בדיון שהתקיים לפניי ביום 7.9.17 המלצתי לצדדים לשקול את האפשרות שהמבקש ימחק את בקשת האישור הנוכחית ויראו בה הודעה מוקדמת לעניין ההלכה שנקבע בעע"מ 2978/13 מי הגליל – תאגיד והביוב האזורי בע"מ נ' יונס (23.7.15) (להלן: "הלכת יונס"), באופן שהמשיבה תוכל לחדול מגבייה בחניון השוק והצדדים יטענו לגמול ולשכר טרחה.