מאור נ' שופרסל בע"מ

1.לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, בקשה לפי ס' 18 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006.

התובענה והבקשה לאישורה כייצוגית 

2.ביום 2.10.2017 הגיש המבקש, מר מאיר מאור, תובענה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית נגד המשיבה, שופרסל בע"מ. בבקשת האישור נטען כי המשיבה מספקת ללקוחותיה שירותי משיכת מזומנים באמצעות הקופות בסניפיה כנגד חיוב כרטיס אשראי שלהם, אולם אינה מיידעת את הלקוחות על חיובם בעמלת משיכה בגין השירות ועל גובהה של העמלה [להלן – עמלת המשיכה]. לטענת המבקש, התנהלותה זו של המשיבה עולה כדי הפרתם של סעיפים 17א ו-17ב לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, מכוחם על עוסק להציג את מחירו הכולל של נכס או שירות לצרכן, הטעיה צרכנית, רשלנות, עשיית עושר ולא במשפט, הפרת חובת תום הלב ועוד. בגדרי הסעדים תבע המבקש פיצוי כספי בהיקף של 4,000,000 ₪ בגין נזקים ממוניים ובלתי ממוניים שנגרמו לו ולחברי הקבוצה שביקש לייצג, וכן צווים שיהיה בהם כדי למנוע את המשך פעילותה של המשיבה בניגוד להוראות הדין.

3.המשיבה הגישה תשובתה לבקשת האישור. בתשובתה טענה כי בניגוד לטענות המבקש, היא מיידעת את לקוחותיה אודות קיומה של עמלת המשיכה ושיעורה, הן לפני קבלת השירות, באמצעות שילוט מתאים ומסך המופנה לעיני הלקוחות, והן בתום קבלת השירות, על ידי חשבונית בה מצוין סכום עמלת המשיכה (4.5 ₪ עבור מחזיקי כרטיס אשראי של המשיבה ו-5.5 ₪ עבור מחזיקי יתר כרטיסי האשראי) וכן הכיתוב הבא: "ידוע לי כי אחוייב על ידי שופרסל בע"מ בעמלה, שתפורט בנפרד (כולל מע"מ) שתתווסף לסכום המשיכה". המשיבה הוסיפה כי אין כל הוראת דין המחייבת הצגת מחיר של שירותי משיכת המזומנים, וכי הוראת סעיף 17ב לחוק הגנת הצרכן עליה ביסס המבקש את בקשת האישור אינה נוגעת לענייננו, שכן היא חלה על הצגת מחירי טובין ולא על שירותים. לבסוף טענה המשיבה כי התובענה אינה מתאימה להתברר בדרך של תובענה ייצוגית, בין היתר נוכח השונות הרבה הקיימת בין חברי הקבוצה, המחייבת עריכת בירורים פרטניים.

4.לאחר הגשת כתבי הטענות, התקיים דיון מקדמי בו הומלץ לצדדים לבוא בדברים על מנת לנסות להגיע להסדר פשרה. הצדדים ניהלו משא ומתן לפשרה שבסיומו הגישו לבית המשפט בקשה לאישור הסדר פשרה שפרטיו כדלהלן.

עיקרי הסדר הפשרה 

5.חברי הקבוצה הוגדרו בהסדר הפשרה כ"כלל הלקוחות אשר משכו כספים באמצעות המשיבה, והמשיבה גבתה מהם עמלה וזאת מבלי ליידע אותם ולקבל את אישורם וזאת במשך 7 השנים האחרונות ועד לאישור בקשת האישור".

6.הוסכם כי בתוך 30 ימים מהיום שבו פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה יהפוך לחלוט [להלן – היום הקובע] המשיבה תשנה את הליך משיכת המזומנים בקופותיה באופן שכאשר לקוח יבקש לקבל שירות משיכת מזומנים מהמשיבה, יונפק ספח לחתימתו בו יצוין שיעור עמלת המשיכה, ורק לאחר חתימת הלקוח על הספח תושלם פעולת המשיכה. צוין שלא ניתן יהיה לבצע פעולה של משיכת מזומנים ללא הנפקת הספח והחתמת הלקוח עליו.

7.עוד הוסכם כי בתוך 45 ימים מהיום הקובע, תזכה המשיבה כל בית אב מחברי מועדון לקוחותיה שקיבל שירות משיכת מזומנים באחד מסניפיה של המשיבה בשנים 2012 ועד 2018, בסכום של 4.4 ₪, וזאת עד לסכום מצטבר של 750,000 ₪ [להלן – סכום הפיצוי המצטבר]. הוסכם כי הזיכוי האמור יבוצע בדרך של זיכוי כרטיס חבר המועדון של המשיבה, מבלי שחבר המועדון יידרש לבצע כל פעולה אקטיבית לשם כך, וכי ניתן יהיה לממש את סכום הזיכוי ברכישת כל מוצר ברשת המשיבה מיד לאחר קבלתו. כן הוסכם, כי ככל שסכום הזיכוי שיועבר לחבר מועדון לא ימומש בחלוף 180 יום מהיום הקובע, תעביר המשיבה את סכום הזיכוי הבלתי ממומש לקרן לניהול וחלוקת כספים שהוקמה מכוח סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות (ור' גם הסברי ב"כ המשיבה בדיון מיום 31.3.19).

8.באשר למעשה בית דין הוסכם, כי עם אישור הסכם הפשרה, ובכפוף למילוי התחייבויות המשיבה על פי ההסדר, יתגבש מעשה בית-דין בעניין נשוא ההליך כלפי כל חברי הקבוצה המאושרת בקשר עם כל העילות הנזכרות בתובענה ובבקשה לאישורה כייצוגית, כך שלחברי הקבוצה לא תעמוד עוד כל טענה, תביעה או זכות כלפי המשיבה בעניין נשוא ההליך.