בשן נ' מדינת ישראל

לפני בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית בהתאם לסעיפים 19-18 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 (להלן: "החוק").

רקע

1. עניינה של התובענה הוא השבת אגרה אותה גבה המשיב בגין "כפל תעודות". תקנה 12(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 (להלן: "תקנות התעבורה") עוסקת ב"כפל תעודות" וקובעת: "הוכח להנחת דעתה של רשות הרישוי כי תעודה אבדה, נגנבה או נפגמה או נלקחה מבעליה בידי רשות שהוסמכה לכך כדין, ובמועד פנייתו רשאי הפונה להחזיק בה, רשאית הרשות לתת כפל תעודה לאחר ששולמה האגרה לכך". "תעודה" מוגדרת בתקנה 1 לתקנות התעבורה כ- "רשיון, היתר, אישור או פטור".

    

2. ביום 4.7.16 התקין המבקש ברכב שבבעלותו תפוח גרירה במכון מוסמך. המבקש הגיע למשרדי המשיב על מנת לעדכן ברשיון הרכב את התקנת תפוח הגרירה כנדרש. הוספת תפוח הגרירה עודכנה במערכות המשיב לבקשתו. למבקש נמסר רישיון רכב מעודכן, בו מצוין תפוח הגרירה שהותקן. טופס רשיון הרכב המעודכן שנמסר למבקש כלל דרישה לתשלום אגרת "כפל" בסך 29 ₪. המבקש שילם את האגרה.

    

3. לאחר ששילם האגרה התברר למבקש, על פי האמור בתובענה, כי הוא לא היה אמור לשלמה וכי המשיב דורש מבעלי רכב לשלם אגרת כפל רשיון רכב גם במקרים שאינם מנויים בתקנה 12(א) לתקנות התעבורה, ובהם שינויים טכניים כמו החלפת מנוע, שינוי מבנה, שינוי צבע, שינוי גודל צמיגים, התקנה או הסרה של כננת, התקנה או הסרה של וו גרירה, התקנת דוושות כפולות להוראת נהיגה ועוד.

    

4. ביום 14.7.16 פנה המבקש פניה מוקדמת למשיב באמצעות בא כוחו. בפנייתו טען כי המשיב אינו רשאי לגבות אגרת כפל תעודה בגין מקרים שאינם כלולים בתקנה 12(א) לתקנות התעבורה. הוא ביקש כי המשיב יחדל לאלתר מגביית היתר וישיב הכספים שנגבו ביתר למבקש וליתר הנפגעים.

    

5. ביום 21.7.16 השיב המשיב למבקש וביקש את פרטיו לצורך בצוע החזר לחשבונו במידת הצורך. המבקש השיב לתשובה זו ביום 27.7.16, טען כי מדובר בגבייה שיטתית של אגרה שלא כדין ודרש מהמשיב לחדול מהגבייה לאלתר ולהשיב הכספים לכל הנפגעים. ביום 1.8.16 השיב המשיב כי הנושא הועבר לבדיקת הייעוץ המשפטי שלו וביום 3.8.16 התקבלה אצל המבקש תשובת הלשכה המשפטית של המשיב מיום 25.7.16. בתשובה נאמר כי מזה מספר חודשים עוסק המשיב במיפוי ובבדיקה כוללים של האגרות הנגבות על ידו. נושא אגרת כפל רשיון רכב כלול בבדיקה זו. לאחר שתושלם הבדיקה, ככל שיימצאו ליקויים, אלה יתוקנו.

    

6. ביום 18.8.16 הוגשה תובענה ובקשה לאישורה כייצוגית (להלן: "הבקשה לאישור") על פי פרט 11 לתוספת השניה לחוק. עילות התובענה הן הפרת חובה חקוקה ורשלנות. ביום 20.11.16 הגיש המשיב בקשה לסילוק על הסף של הבקשה לאישור. המשיב טען כי חדל מהליקויים אשר ביסוד בקשת האישור עוד ביום 28.8.16 וציין, לחילופין, כי אם תידחה בקשתו לסילוק על הסף יש לראות בבקשתו הודעת חדילה בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק. לבקשה צורף תצהיר התומך בעובדות הכלולות בה.

    

7. המבקש השיב לבקשה ביום 8.12.16. בתשובתו טען כי הודעת והצהרת המשיב כי חדל מהגבייה אינה נכונה. המשיב ביקש מספר ארכות על מנת להגיש תגובתו לתשובת המבקש עד אשר ביום 8.2.17 הגיש המשיב בקשה להארכת תקופת החדילה עד סוף חודש מרץ 2017 ולקביעת גמול ושכר טרחה למבקש. במסגרת בקשה זו ציין המשיב כי לאחר שהוגשה על ידו בקשתו לסילוק על הסף הופתע לגלות כי על אף ההנחיות שהופצו בכל משרדי הרישוי עדיין לא בוצעה חדילה מלאה של חיובי כפל אגרה שגויים ולכן נדרשת ארכה נוספת. ביום 27.2.17 הגיש המבקש התנגדותו לבקשה. ביום 16.3.17 המשיב הגיב לתשובת המבקש וביום 20.3.17 ניתנה החלטה אשר דחתה את בקשת המשיב לארכה להגשת הודעת חדילה. בסיפת ההחלטה הומלץ לצדדים לבוא ביניהם בדברים על מנת להגיע להסדר פשרה.

    

8. לאחר מכן, ניהלו הצדדים משא ומתן ממושך. במהלך התקופה אף נקבעו מספר מועדי דיון שנדחו לבקשת הצדדים, עד אשר ביום 28.2.18 הוגשה הבקשה דנן, לאישור הסדר פשרה.

    

9. לאחר הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה ובהתאם להחלטה מיום 5.3.18 פורסמו ביום 7.3.18 מודעות בעיתונות בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה. ביום 11.3.18 הודיע המשיב כי ההסדר קיבל את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה וביום 23.4.18 הודיע המבקש כי מאז פרסום המודעות חלפו למעלה מ – 45 ימים ולא הוגשו התנגדויות להסדר.

    

   עיקרי הסדר הפשרה

    

10. התובענה נושא ההליך דנן תאושר כייצוגית.

     

11. קבוצת הנפגעים תוגדר ככל מי ששילם וישלם במשך 24 החודשים שקדמו להגשת התובענה ועד למועד חדילת הגבייה ביתר אגרת כפל תעודה בגין הנפקת רשיון רכב שלא בהתאם לתקנה 12(א) לתקנות התעבורה.

     

12. הקריטריון לאיתור קבוצת הנפגעים יהיה: כל מי ששילם אגרת כפל רשיון שביקש את הנפקת הרשיון ביום בצוע שינוי נתונים ברשיון הרכב שלו (הקבוצה הראשונה) וכן כל מי ששילם אגרת כפל רשיון לאחר שבוצע בנתוני רשיון הרכב שינוי, אם הרשיון המעודכן הונפק תוך חודש ימים ממועד בצוע השינוי (הקבוצה השניה). בקשה להנפקת כפל רשיון רכב בפרק זמן של למעלה מחודש ימים לאחר בצוע השינוי מצביעה על העדר קשר סיבתי בין השינוי ובין הבקשה להנפקת כפל הרשיון ועל כך שהסיבה לפנייה להנפקת כפל הרשיון היא אחת מאלו הכלולות בתקנה 12(א) לתקנות התעבורה.

     

13. מנתוני המשיב עולה כי מאז יום 18.8.14 ועד יום 31.12.17 מסתכם סכום גביית היתר ב 9,461,250 ₪. 3,217,753 ₪ נגבו מ 110,957 נפגעים בקבוצה הראשונה, ו – 6,243,497 ₪ נגבו מ 215,293 נפגעים בקבוצה השניה.

     

14. המשיב יבצע חדילה מלאה מגביית היתר וזאת תוך 60 ימים ממועד אישור הסדר הפשרה. תוך 14 ימים ממועד החדילה המלאה יעביר המשיב לב"כ המבקש תצהיר חתום בידי גורם מוסמך מטעם המשיב המאשר את דבר בצוע החדילה המלאה.

     

15. ההשבה לקבוצת הנפגעים תתבצע בשני שלבים:

     

    שלב א – יושבו מלוא סכומי גביית היתר אשר נגבו עד סמוך למועד החתימה על הסדר הפשרה (31.12.17) בסך 9,461,250 ₪.

    שלב ב' – יושבו סכומים שייגבו לאחר שלב א' ועד לבצוע חדילה מלאה מגביית היתר.

     

16. ההשבה של הסכומים בשני השלבים תבוצע באמצעות משלוח פניה בדואר רשום לבעלים הרשומים של הרכבים אשר בקשר אליהם בוצעה גביית היתר. בפניה זו יתבקשו בעלי הרכבים להעביר למשיב בתוך 21 ימים ממועד קבלת הפניה את פרטי חשבון הבנק אליו הם מבקשים להעביר את החזר הסכום, על דרך העברה בנקאית.

     

17. המשיב יסיים את משלוח הפניות בתוך 30 ימים ממועד אישור הסדר הפשרה (לגבי הזכאים בשלב א') ובתוך 30 ימים ממועד החדילה המלאה (לגבי הזכאים בשלב ב') ויבצע החזר לכל אחד מהזכאים תוך 45 ימים ממועד קבלת פרטי חשבון הבנק שלו. פרטי חשבון בנק שיתקבלו לאחר 90 ימים ומעלה מיום אישור הסדר הפשרה (לעניין הזכאים בשלב א') או ממועד החדילה (לעניין הזכאים בשלב ב') יראו כפרטים שלא התקבלו ויחולו על זכאים אלו ההוראות החלות לגבי מי שלא שלח את פרטי חשבון הבנק.

     

18. אם המשיב לא יצליח לאתר מי מחברי הקבוצה לצורך בצוע ההשבה או אם מי מחברי הקבוצה לא יעביר למשיב פרטי חשבון בנק לשם בצוע ההשבה בתוך 90 ימים כאמור לעיל יהיה המשיב פטור מבצוע השבה אישית לאותו חבר קבוצה. סכומי גביית היתר אשר לא יושבו השבה אישית מטעם זה יועברו על ידי המשיב לקרן לניהול וחלוקת כספים הנפסקים כסעד, אשר הוקמה מכח סעיף 27א לחוק (להלן: "הקרן"). הכספים יועברו לקרן תוך 30 ימים מתום 90 הימים האמורים.

     

19. המשיב יעביר לב"כ המבקש דו"ח מסכם מאושר בתצהיר חתום על ידי גורם מוסמך מטעם המשיב, הכולל את מלוא פרטי ההשבה דלעיל והעברת כספי היתרה לקרן, ככל שיהיו כספי יתרה, תוך 15 ימים ממועד סיום ההשבה או המועד האחרון להעברת כספי היתרה לקרן, על פי המאוחר.

     

20. הצדדים סבורים כי בנסיבות העניין, נוכח העובדה שהכספים אשר נגבו במסגרת גביית היתר יושבו לציבור הנפגעים במלואם וכיון שמדובר בנתונים אשר לא מצריכים בדיקה או חקירה לא נדרש מינוי בודק בהתאם לסעיף 19(ב) לחוק ומינוי כזה יהיה מיותר.

     

21. הצדדים מסכימים כי ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה וליתן לו תוקף של פסק דין תהווה מעשה בית דין כלפי התובע המייצג וכלפי כל קבוצת הנפגעים לעניין גביית היתר נושא התובענה.

     

22. הצדדים המליצו על גמול למבקש בשיעור 2.5% מסכום ההשבה על פי הסדר הפשרה בצירוף מע"מ ככל שיחול. הגמול למבקש בגין סכום ההשבה בשלב א' בסך 236,531 ₪ יועבר על ידי המשיב בתוך 21 ימים ממועד אישור הסדר הפשרה לב"כ המבקש, אשר יהיה אחראי להעברתו למבקש. יתרת הגמול בגין הכספים שיגבו ביתר בשלב ב' עד בצוע חדילה מלאה תשולם גם היא לב"כ המבקש בתוך 30 ימים ממועד החדילה המלאה.

     

23. הצדדים המליצו על שכר טרחה לב"כ המבקש בשיעור 13.5% מסכום ההשבה בצירוף מע"מ, כנגד המצאת אישור ניהול ספרים תקין ואישור על פטור מלא מניכוי מס במקור. שכר הטרחה ישולם כדלקמן:

    סך 1,021,815 ₪ בתוספת מע"מ (80% מסכום שכר הטרחה בגין שלב א') ישולם כנגד חשבונית מס תוך 21 ימים ממועד אישור הסדר הפשרה.

    סך 255,453 ₪ בתוספת מע"מ (20% מסכום שכר הטרחה בגין שלב א') וכן 13.5% מהסכומים אשר יגבו ביתר במהלך שלב ב' ועד לבצוע חדילה מלאה מגביית היתר ישולם כנגד חשבונית מס בתוך 14 ימים ממועד המצאת הדו"ח המסכם האחרון הנדרש על פי סעיף 19 לעיל לב"כ המבקש.

     

24. לבקשה צורפו תצהירים של מנהלת תחום בכיר ישומים באגף מערכות מידע של המשיב, של ב"כ המשיב, של ב"כ המבקש ושל המבקש.

     

    אישור הסדר הפשרה

     

25. לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה מסקנתי היא כי יש לאשרו, בהיותו הסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, כי התובענה עומדת לכאורה בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 4,3 ו- 8(א) לחוק וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין, כנדרש בסעיף 19 לחוק.

     

26. הסדר הפשרה מבוסס על השבה מלאה לכל חברי הקבוצה. פשרה זו משקללת באופן ראוי את סיכויי התובענה הגבוהים מאד, עם הסיכונים הכרוכים בהמשך ניהול ההליך מבחינת הקבוצה. הסדר הפשרה מתייחס לא רק לגבייה בתקופה של 24 חודשים טרם מועד הגשת הבקשה לאישור אלא גם לגבייה לאחר מכן, עד חדילה מלאה, ובכך מטיב עם חברי הקבוצה בהשוואה להוראת סעיף 21 לחוק. ההסדר מגלם גם רכיב של הרתעה, כיון שעל המשיב להשיב מלוא הסכומים בהתאם לתובענה, תוך שהוא נושא בכל העלויות הנדרשות והאחריות לביצועו היא עליו. ההשבה במסגרת הסדר הפשרה תבוצע באופן פשוט, יעיל ומהיר, ישירות לחברי הקבוצה, כאשר לא מוטל על חברי הקבוצה נטל של ממש לצורך בצוע ההשבה ותוך מתן פתרון למקרים בהם לא יאותרו חלק מחברי הקבוצה באמצעות העברת כספים לקרן. הסדר הפשרה כולל התחייבות של המשיב להפסיק גביית היתר בתוך 60 ימים ובכך מגן על אינטרס הציבור כי גביית אגרות תבוצע רק על פי הדין. לא התקבלו התנגדויות להסדר הפשרה או בקשות ליציאה מהקבוצה בעקבות פרסום הבקשה לאישור הסדר הפשרה. היועץ המשפטי אישר את ההסדר.

     

27. אני מקבלת המלצת הצדדים לאשר הסדר הפשרה ללא מינוי בודק. מדובר בהשבה מלאה לכל חברי הקבוצה, אשר תבוצע בהתאם לנתונים המצויים במאגר המשיב, ללא צורך בתחשיב מורכב, בדיקה שבמומחיות או חקירה. אין צורך בהוצאות נוספות בגין מינוי בודק ולא תהיה תועלת במינויו.

     

    גמול ושכר טרחה

     

28. הצדדים המליצו, כאמור, על גמול למבקש בשיעור 2.5% מסכום ההשבה ושכר טרחה לבא כוחו בשיעור 13.5% מסכום ההשבה. הצדדים מציינים כי מדובר בתובענה ראויה בעלת חשיבות ציבורית, אשר הגשימה את התכלית של אכיפת הדין בצורה מהירה ואפקטיבית והביאה תועלת לחברי הקבוצה. כתוצאה מפועלם של המבקש ובא כוחו תפסק באופן מלא גביית היתר ויושבו לחברי הקבוצה מלוא הכספים שנגבו על ידי המשיב ביתר בסכום של למעלה מ 9,461,250 ₪. כמו כן תימנע גביית יתר עתידית. הגשת הבקשה לאישור הביאה תועלת ותרמה לאכיפת שלטון החוק ולהגשמת עקרון חוקיות המנהל, ובכך הועילה לא רק לקבוצת הנפגעים אלא לכלל הציבור. נטען כי המבקש ובא כוחו השקיעו עבודה רבה, זמן ומאמץ ניכרים בהכנת כתבי בי – דין ועמלו בעריכת בדיקות משפטיות ובדיקת נתונים עובדתיים רבים ומורכבים לצורך הגשת הבקשה לאישור. כמו כן ניהלו המבקש ובא כוחו משא ומתן ארוך ומאומץ עם המשיב ובא כוחו אשר נמשך על פני חודשים ארוכים בניסיון להגיע להסדר מוסכם, אשר ייטיב עם הציבור ויביא להשבת מלוא הכספים שנגבו ביתר. ב"כ המבקש נטל על עצמו סיכון כי הבקשה לאישור תידחה ובמקרה כזה לא היה זוכה לתגמול כלשהו בגין השקעתו ומאמציו המרובים, כמו כן הוא נטל על עצמו סיכון כי יחויב בהוצאות משמעותיות. הצדדים ציינו כי מדובר בשיעורי גמול ושכר טרחה אשר מקובלים ונהוגים במקרים אלו.

     

29. בחנתי את נסיבות העניין ואת המלצת הצדדים. הגמול לתובע המייצג נועד, בבסיסו, לתמרץ פרטים נפגעים להגיש תובענות ייצוגיות. תכליתו העיקרית היא לתגמל את התובע המייצג בעבור הטרחה שטרח והמשאבים שהשקיע ולפצותו על הסיכון שנטל על עצמו, נוכח האפשרות שהתובענה שהגיש, כמו גם הבקשה לאשרה כתובענה ייצוגית, יידחו והוא יחויב בהוצאות. תכליתו של הגמול היא להגביר הכדאיות בהגשת תובענות ייצוגיות ראויות בעיקר במקרים בהם אין זה כדאי, כלכלית, לפתוח בהליך משפטי פרטני. העקרונות המנחים לקביעת הגמול קבועים בסעיף 22(ב) לחוק. השיקולים המנויים בסעיף הם: הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו; התועלת שהביאה התובענה לחברי הקבוצה ומידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית. העקרונות בפסיקת שכר טרחה לב"כ התובע המייצג קבועים בסעיף 23(ב) לחוק. השיקולים אותם יש לשקול בפסיקת שכר טרחה, בנוסף לשיקולים אותם יש לשקול בפסיקת גמול, הם: מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג, הסיכון שנטל על עצמו וההוצאות שהוציא לשם כך; האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך והפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שנפסקו.

     

30. בפסיקת בית המשפט העליון סווגו השיקולים, המשתקפים מהסעיפים האמורים, לשלוש קטגוריות: שיקולי תשומה, שיקולי תפוקה ושיקולי הכוונה ציבורית. שיקולי תשומה נוגעים לעלויות ולסיכון שנטלו על עצמם התובע המייצג ובא כוחו ולמורכבות ההליך; שיקולי תפוקה מתייחסים לתועלת שהביאה התובענה הייצוגית לקבוצה; שיקולי הכוונה ציבורית עוסקים בתועלת הציבורית הצומחת מהתובענה הייצוגית ובהכוונה ראויה של המשאבים המושקעים בחיפוש, הגשה וניהול תובענות ייצוגיות. בהקשר זה, על בית המשפט לבחון גם את השאלה, האם על מנת לזכות בסעד המבוקש היה צריך לנקוט הליך של תביעה ייצוגית (ראה: ע"א 10085/08 תנובה מרכז שיתופי נ' עזבון המנוח תאופיק ראבי,4.12.11; ע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט, 23.5.12 (להלן – פס"ד רייכרט); עע"ם 6687/11 מדינת ישראל נ' אבוטבול, 25.12.12 (להלן – פס"ד אבוטבול); אלון קלמנט "קווים מנחים לפרשנות חוק התובענות הייצוגיות, תשס"ו – 2006" הפרקליט מט 131 (2007) 159 – 163; אביאל פלינט, חגי ויניצקי תובענות ייצוגיות 693-677 (2017). רשימת השיקולים המצויה בסעיפים 22 – 23 לחוק אינה רשימה סגורה וקשיחה. מדובר בקווים מנחים המלמדים על מגמת החוק ומטרותיו ומתווים את שיקול דעתו של בית המשפט (ע"א 9134/05 עו"ד אליעזר לויט נ' קו אופ צפון, אגודה שיתופית לשירותים בע"מ, 7.2.08; פס"ד אבוטבול). שיקול חשוב אחר, כאשר מדובר בתובענה ייצוגית כנגד רשות מנהלית, הוא השמירה על הקופה הציבורית. פסיקת הגמול ושכר הטרחה צריכה להיעשות בזהירות ובהקפדה, כדי לא לפגוע בציבור בכללותו על ידי תשלום כספים בשיעור ניכר מהקופה הציבורית, תוך איזון עניינו של התובע המייצג אל מול אינטרס הציבור (עע"ם 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל – מנהל המכס ומס בולים, 27.12.10; פס"ד אבוטבול; עע"ם 165/11 עיריית רעננה נ' עו"ד אקרמן, 21.2.13).

     

31. שקלתי, כאמור, את המלצת הצדדים ואני מוצאת לנכון לקבלה. אין ספק כי הבקשה לאישור והסדר הפשרה הביאו תועלת רבה לחברי הקבוצה וכי יש בהם משום מתן סעד ממשי לחברי הקבוצה, אשר לא היו טורחים להגיש תביעה אישית כדי לעמוד על זכויותיהם. המבקש ובא כוחו, כמו בכל תובענה ייצוגית, נטלו על עצמם סיכון של חיוב בהוצאות ככל שהבקשה לאישור תידחה. הצדדים ניהלו משא ומתן ממושך וענייני. התובענה נוהלה באופן ראוי על ידי ב"כ המבקש. מדובר בתובענה ייצוגית מסוג התובענות הייצוגיות אשר יש לעודד את הגשתן. המבקש ובא כוחו הגיעו להסדר על פיו תהיה השבה מלאה יחד עם חדילה מלאה, כך שמדובר גם בתועלת עתידית של ממש לכלל הציבור. עם ההסדר הושגו מטרות של אכיפת שלטון החוק ושמירה על עקרון חוקיות המנהל. אכן, אין מדובר בנושא מורכב, שכן התשתית העובדתית והמשפטית לצורך הוכחת עילת ההשבה הייתה פשוטה יחסית וצרת יריעה. עם זאת, נוהל משא ומתן ממושך, אשר במסגרתו הושג הסדר פשרה מפורט וכולל, אשר מתייחס למלוא ההיבטים הרלוונטיים לנושא החדילה וההשבה. שיטת האחוזים היא השיטה המקובלת לקביעת שכר טרחת עורך הדין המייצג והאחוזים עליהם סיכמו הצדדים במקרה דנן תואמים את העקרונות ואת המתחם הסביר שהותוו בפס"ד רייכרט, גם בשים לב לכך שמדובר בקופה ציבורית. נוכח מכלול השיקולים, ובמיוחד נוכח העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה אישר את ההסדר כולו, לא מצאתי מקום לא לקבל המלצת הצדדים, לרבות בנושא מועדי תשלום הגמול ושכר הטרחה.

     

    סוף דבר

     

32. אני מאשרת הסדר הפשרה אליו הגיעו הצדדים ומאשרת התובענה נושא ההליך כייצוגית. הנוסח המחייב את הצדדים הוא הנוסח המלא של הסדר הפשרה שהגישו הצדדים לאישור.

     

33. חברי הקבוצה עליהם חל ההסדר הם כל מי ששילם וישלם במשך 24 החודשים שקדמו למועד הגשת התובענה (18.8.16) ועד למועד חדילת הגבייה ביתר אגרת כפל תעודה בגין הנפקת רשיון רכב שלא בהתאם לתקנה 12(א) לתקנות התעבורה.

     

     

34. עילות התובענה הן כמפורט בסעיף 6 לעיל. הסדר הפשרה יהווה מעשה בית דין לגבי המבקש וכלפי כל חברי הקבוצה ביחס לכל העילות והסעדים שנטענו במסגרת הבקשה לאישור והתובענה.

     

35. הודעה מתאימה בדבר אישור הסדר הפשרה תפורסם בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק בשני עיתונים יומיים וכן באתר האינטרנט של המשיב. הפרסום בעיתונות יעשה באותה המתכונת בה נעשה הפרסום בהתאם להחלטתי מיום 5.3.18 על ידי ב"כ המבקש ועל חשבון המשיב. נוסח ההודעות יובא לאישורי בתוך 14 ימים מהיום והפרסום יעשה בתוך 14 ימים לאחר מתן האישור.

     

36. העתק הדו"ח המסכם כמפורט בסעיף 19 לעיל יוגש גם לבית המשפט במקביל להעברתו לב"כ המבקש.

     

    תז"פ ליום 4.9.18.

     

    ניתן היום, י"ז אייר תשע"ח, 02 מאי 2018, בהעדר הצדדים.