דינס ואח' נ' גרופר קניות חברתיות בע"מ

1.לפני בקשה לאישור הסדר פשרה (להלן: "הבקשה") במסגרת התובענה הייצוגית שהוגשה בתיק שבכותרת (להלן: "התובענה"), לפי סעיף 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק").

רקע והשתלשלות ההליך

2.עניינה של בקשת האישור הוא בטענה כי המשיבה הציגה באופן מטעה מחיר של "שווי מוצר" ו"שווי הנחה" בעסקה לרכישת מוצר, שכן הסכומים שננקבו שם לא שיקפו את שווי המוצר בבית העסק הרלבנטי, וההנחה שניתנה הייתה למצער נמוכה משווי ההנחה שהוצגה. לגבי המבקשים נטען כי רכשו שובר לנופש של לילה אחד בצימר, תוך הסתמכות על הנתונים הבאים שהתפרסמו באתר המשיבה: שווי המוצר, דהיינו מחירו "המלא" בסך 1,100 ₪, הנחה בסך 545 ₪ והמחיר לתשלום לאחר ההנחה, דהיינו 555 ₪.

לאחר ביצוע הרכישה גלש המבקש 1 (להלן: "המבקש") לאתר הצימר, וגילה שמחיר הלינה בצימר הוא 590 ₪, ולא כפי שצוין באתר המשיבה. המבקש טען כי חבילת VIP בשווי 220 ₪ (בקבוק יין ושוקולדים) שנכללה בעסקת רכישת השובר לא היוותה מבחינתו שיקול ברכישת השובר. נטען לנזק בשיעור הפער בין ההנחה המובטחת להנחה שהתקבלה בפועל.

עוד נטען כי אין מדובר במקרה בודד, אלא בהטעיה שיטתית, והובאו דוגמאות נוספות.

התבקש סעד של פיצוי בגובה אחוז ההנחה שהובטח ולא ניתן.

3.בתשובת המשיבה נטען כי בעת גלישה באתר המשיבה ולפני ביצוע הרכישה, זמין מחירון בית העסק בלחיצת כפתור, וניתן ללחוץ על הלינק של אתר בית העסק, המופיע באופן בולט, כדי לקבל את המידע העדכני. כמו כן, לא הוצג בפני המבקשים כל מצג במהלך הרכישה אשר האיץ בהם לרכוש את המוצר מבלי לבצע השוואת מחירים. לא הייתה אפוא כל הטעיה מצד המשיבה. כמו כן, למבקשים עמדה זכות לבטל את העיסקה תוך 14 יום, אך הם לא מימשו אותה, אלא מימשו את השובר. כששוחח המבקש עם שירות הלקוחות של המשיבה הוסבר לו כי המחיר שהוצג באתר הוא המחיר הקטלוגי שנמסר מבית העסק ובאחריותו, והוא נשאל אם הוא מעוניין לבטל את השובר, והשיב בשלילה. עובדת מימוש השובר על ידי המבקשים מעידה על כך שמדובר בעסקה משתלמת מבחינת המחיר והתמורה. ועוד, המשיבה אינה שולטת בהצעות פרטניות של בתי העסק ביחס לעסקאות המוצגות באתר, והיא אף מציינת זאת בתנאי השימוש של האתר, שאושרו על ידי המבקשים. בקשת האישור הוגשה על ידי המבקשים תוך שבוע מהיום שהלינו על אופן הצגת המחיר מבלי לנסות לבטל את העיסקה.

4.לאחר מכן הוגשה בקשה לאישור הסתלקות, אשר כללה הסדרה עתידית של ריענון נהלי המשיבה באשר לאופן תיעוד המחיר הקטלוגי (שווי המוצר) בשלב הקמת העסקה, וכן המלצה לפסיקת גמול ושכר טרחה. בדיון שהתקיים ביום 31.10.16 הבהרתי לצדדים כי אינני מתכוון לאשר גמול ושכר טרחה, וכי בדעתי להורות על ביצוע פרסומים המתחייבים מכך, וזאת מאחר שאני מעריך שסיכויי בקשת האישור להתקבל טובים לכאורה, ולכן אין להסתפק בהסתלקות הכוללת הסדרה עתידית בלבד. לאור זאת, הודיעו הצדדים כי הם מבקשים להמשיך בבירור בקשת האישור, ובקשת ההסתלקות נמחקה.

5.בדיון מיום 30.1.17 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמות כי יוותרו על חקירת המצהירים ויגישו סיכומים.

6.לאחר שהמבקשים הגישו את סיכומיהם, ובטרם הגישה המשיבה את סיכומיה, הגישו הצדדים ביום 8.9.17 בקשה לאישור הסדר פשרה בצירוף תצהירים כנדרש.

התקיימו שני דיונים ובהם נשמעו הערות בית המשפט להסדר הפשרה, כאשר ביום 17.1.18 הוריתי על ביצוע פרסומים (לאחר תיקון עניין מסוים בהסדר הפשרה) והעברה להתייחסויות.